(ראה גם: נגע)
...וכך הוא הדבר בכל מי שיש לו נגיעות, בענין אשר שם שוררת הנגיעה איננו יכול ומסוגל לראות את האמת, ורק בסור הנגיעה יוכל לעמוד על אמיתת הדברים, ועל כן כשהשביע אברהם את אליעזר שלא יקח אשה ליצחק מבנות כנען, השיב, "אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי... ההשב אשיב את בנך" וגו', אולי מלא, כי בשעה זו עדיין היתה לו תקוה לבתו, ולא היה יכול להרגיש נגיעתו בשום אופן, וסבר ששאלתו היתה רק לטובת הענין ולא נכנסה בדעתו כוונתו על בתו, כי הרי הצעתו היתה ממין אחר לגמרי, ההשב אשיב את בנך וגו', אבל בספרו הדברים בפני בתואל, כבר ראה שמן השמים נבחרה אשת יצחק, ולא היתה לו עוד שום תקוה שבתו תזכה ליצחק, ממילא בטלה נגיעתו והכיר את האמת, שכל שאלתו הקודמת היתה מצד הנגיעה בלב, לפיכך לא רצה לבטאות שאלתו המוטעית, תולדת נגיעתו, אודות השבת יצחק אל פדן ארם, כי נתברר לו שלא אמר זאת אלא כדי לכסות על נגיעתו, ועל כן רמזה התורה עכשיו "אלי" חסר כתיב, כי עתה נתגלתה נגיעתו והכיר האמת. (חלק ב עמוד רב)