(ראה גם: ארבעה נהרות, בית המקדש-נחל, ירדן, נחל)
...כאותו נהר שמימיו מרובים אינם נגדלים ונקפאים כנהר שמימיו מועטים. (על ידי ריבוי החסדים שגרמו הנשמות מתחזק הדרום על הצפון, ואינו נקפא עוד)... (ויצא צג)
רבי אבא פתח, כל הנחלים הולכים אל הים וגו', מקרא זה נתבאר ואמרו אותו החברים, אבל תא חזי, כשאלו הנחלים (שהם האורות דז"א) הולכים אל הים, (שהוא המלכות), והים מקבל אותם ובלע אותם לתוכו, משום שהמים נקפאים תוך הים, וקרח הזה שואב לתוכו כל המים הבאים בו, ואחר כך יוצאים המים בתוקפו של הדרום, (דהיינו בחסדים שבצד ימין, ומשקה כל חיות השדה, כמו שאמר ישקו כל חיתו שדי...
והנה העירו בו החברים, אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת, מהו הטעם שהם שבים, משום שנהר ההוא הנמשך ויוצא מעדן, (שהוא יסוד וז"א), אינו מפסיק שפעו לעולם (מן המלכות), והוא מוציא תמיד מים אל הים, ועל כן, המים שבים ללכת, ושבים והולכים ושבים ואינם פוסקים לעולם, וכשהוא שב ללכת כדי ללכת להשקות את הכל, (דהיינו להמשיך חכמה המכניע את כל הקליפות), בא רוח צפון, (שהוא השמאל, שמשם החכמה כנ"ל), ונקפאים המים, ורוח הדרום שהוא חם פותח אותם, שיוכלו ללכת לכל צד. ועל כן ים ההוא יושב בין שני צדדים האלו, ועל ידיהם הים מתקיים...
תא חזי כמה נהרות וכמה יאורים יוצאים מתוך ים העליון, (שהוא מלכות), בעת שנפתחו ונמשכו המים ומתחלקים כמה נחלים לכמה צדדים לכמה יאורים לכמה נהרות, שהם חלק הממונה על הצד של מצרים, אלו הם מים משריצים, כי אין לך מים היוצאים מתוך הים שאינם מוציאים דגים למיניהם, אם כן מי הם הדגים, הם שליחים בעולם הממונים לעשות רצון אדונם, והם ממונים ברוח החכמה, ועל כן למדנו, יש מים המגדלים חכמים, ויש מים מגדלים בעלי כשפים... ובזמן ההוא (שם יציאת מצרים) הושיט הקב"ה אצבעו וערב אלו הנחלים והנהרות של המצרים (שהם המדרגות העליונות שהמצרים יונקים משם), ונמנעו דגי החכמה שלהם (מלהשפיע להם חכמה)... (וארא קנו, ועיין שם עוד)
...אבל לא נדבר עמהם אלא במקום טהור של מים, שנאמר ואני הייתי על אובל אולי, ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל, ואומר היה היה דבר ה'... (בא א)
ימים זה הים הגדול, שנאמר ולמקוה המים קרא ימים, ובנחלים אלו הנהרות, שנאמר ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, אין לי אלא ימים ונחלים שמושכים בימות החמה ובימות הגשמים, מנין לרבות שאר ימים ושאר נחלים שמושכים מים בימות הגשמים ואין מושכים בימות החמה, עד שאתה מרבה מים שבבורות, תלמוד לומר במים... (שמיני פרשת יין ושכר פרשה ג)
עד הנהר הגדול נהר פרת, שרובו ותוקפו כנגד ארץ ישראל, משל ההדיוט אומר, עבד מלך מלך הדבק לשחוור וישתחוו לך. דבר אחר פרת שמפרה והולך עד שכולה מגריפה לגרפו. דבר אחר נהר פרת שפרה ורבה עד שעוברים אותו בספינות. הרי כל הנהרות אומרים לפרת מפני מה אין אתה משמיע קולך כדרך שקולינו הולך למרחוק, אמר להם מעשי מוכיחים עלי, זורעים עלי זריעה עולה לשלשה ימים, נוטעים בי נטיעה עולה לשלשה ימים, הרי הכתוב משבחני, עד הנהר הגדול נהר פרת. (דברים ו)
מצרים שותה מן הנילוס, ובבל שותה מן הנהר יובל... (עקב לח)
מן הנהר גבולכם ואין הנהר גבולכם, אם כיבשתם את הנהר יהיה גבולכם והנהר גבולכם... (עקב נא)
ואמר רבי חמא ברבי חנינא, למה נסמכו אהלים לנחלים, דכתיב כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע וגו', לומר לך מה נחלים מעלים את האדם מטומאה לטהרה, אף האהלים מעלין את האדם מכף חובה לכף זכות. (ברכות טו ב)
על ההרים ועל הגבעות ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך עושה בראשית... (שם נד א)
אמר רבי יהושע בן לוי הרואה נהר בחלום ישכים ויאמר הנני נוטה אליה כנהר שלום, קודם שיקדמנו פסוק אחר, כי יבא כנהר צר... (שם נו ב)
ואמר רמי בר אבא אמר רבי יצחק, הרואה פרת אגשרא דבבל אומר, ברוך עושה בראשית, והאידנא דשניוה פרסאי מבי שבור ולעיל, רב יוסף אמר מאיהי דקירא ולעיל, ואמר רמי בר אבא הרואה דגלת אגשרא דשביסתנא אומר ברוך עושה בראשית. מאי חדקל, אמר רב אשי שמימין חדין וקלין, מאי פרת, שמימין פרין ורבין, ואמר רבא האי דחריפי בני מחוזא משום דשתו מיא דדגלת... (שם נט ב)
דאמר רב מטרא במערבא סהדא רבה פרת... ופליגא דשמואל דאמר שמואל נהרא מכיפיה מיברך (משפתו וממקורו ומסלעו). (שבת סה ב)
...ותניא נהרות המושכין ומעיינות הנובעין הרי הן כרגלי כל אדם, (לענין טלטול ושביתה). (עירובין מו א)
סימן לנחלים קנים, נפקא מינה לנחל איתן. (פסחים נג א)
...וחכמי אומות העולם אומרים, ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע, אמר רבי ונראין דבריהן מדברינו, שביום מעינות צוננין ובלילה רותחין. (שם צד ב)
אמר לו (ים סוף) רבונו של עולם יש עבד שתובע את רבו, אמר לו נחל קישון יהא לי ערב... כיון שנחיתו כוכבי שמים עלייהו אקדירו הני דקרי דפרזלא, נחיתו לאקרורי למיסחי נפשייהו בנחל קישון, אמר לו הקב"ה נחל קישון לך והשלם ערבונך, מיד גרפם נחל קישון והשליכן לים, שנאמר נחל קישון גרפם נחל קדומים, מאי נחל קדומים, נחל שנעשה ערב מקדם. (שם קיח ב)
תנו רבנן ההולך להקביל פני אביו או פני רבו או פני מי שגדול ממנו עובר עד צוארו במים ואינו חושש... מתקיף לה רב יוסף ובחול כי האי גונא מי שרי, והכתיב וימד אלף באמה ויעבירני במים מי אפסים, מכאן שמותר לעבור עד אפסיים, וימד אלף ויעבירני במי מי ברכים, מכאן שמותר לעבור עד ברכים, וימד אלף ויעבירני מי מתנים, מכאן שמותר לעבור עד מתנים, מכאן ואילך וימד אלף נחל אשר לא אוכל לעבור, אמר אביי שאני נחל דרדיפי מיא... (יומא עז ב)
...כי הא דאמר אביי האי צחנתא (מין דגים קטנים דבב נהרא שריא, מאי טעמא, אילימא משום דרדיפי מיא, והאי דג טמא כיון דלית ליה חוט השדרה לא מצי קאים, והא קא חזינן דקאי... אמר רבינא והאידנא דשפיכי נהר איתן ונהר גמדא להתם אסירא. (סוכה יח א)
על אלו מתריעין בשבת, על עיר שהקיפוה נכרים או נהר... (תענית יט א)
אמר זבולון לפני הקב"ה, רבונו של עולם, לאחיי נתת להם שדות וכרמים, ולי נתת הרים וגבעות, לאחיי נתת להם ארצות, ולי נתת ימים ונהרות... (מגילה ו א)
...בנחל שוטף נפלה חכה, מה יעשו מי גבים... (מועד קטן כה ב)
נדרי אונסין, הדירו חבירו שיאכל אצלו, וחלה הוא או שחלה בנו או שעכבו נהר... (נדרים כז א)
תניא רבי אליעזר הגדול אומר, שני נחלים יש בבקעת ידים, אחד מושך אילך ואחד מושך אילך, ושיערו חכמים שני חלקים מים ואחד דם. (גיטין נז א)
איתמר בני נהרא, רב אמר תתאי שתו מיא ברישא, ושמואל אמר עילאי שתו מיא ברישא, בדמיזל כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי במיסכר ואשקויי, שמואל אמר עילאי שתו מיא ברישא, דאמרי אנן מקרבינן טפי, ורב אמר תתאי שתו מיא ברישא, דאמרי נהרא כפשטיה ליזיל. (שם ס ב)
רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע זבן שומשמי אגידא דנהר מלכא, אגור מלחי לעבורינהו, קבילו עלייהו כל אונסא דמתיליד, לסוף איסתכר נהר מלכא, אמרו להו אגורו חמרי... (שם עג א)
עברה (האש)... או נהר פטור... רב אמר נהר ממש, ושמואל אמר אריתא דדלאי, מאן דאמר נהר ממש אף על גב דליכא מיא, ומאן דאמר אריתא דדלאי אי אית ביה מיא אין, אבל לית ביה מיא לא, תנן התם, ואלו מפסיקין לפאה, הנחל והשלולית... מאי שלולית אמר רב יהודה אמר שמואל מקום שמי גשמים שוללין שם, רבי ביבי אמר רבי יוחנן אמת המים שמחלקת שלל לאגפיה... (בבא קמא סא א)
ואמר רבא, האי מאן דאוגיר אגורי לדוולא ואתא מטרא פסידא דפועלים, אתא נהרא פסידא דבעל הבית... ואמר רבא האי מאן דאוגיר אגורי לדוולא ופסק נהרא בפלגא דיומא, אי לא עביד דפסיק פסידא דפועלים, עביד דפסיק, אי בני מתא פסידא דפועלים, לאו בני מתא פסידא דבעל הבית. (בבא מציעא עז א)
המקבל שדה מחבירו והיא בית השלחין או בית האילן, יבש המעין ונקצץ האילן מנכה לו מן חכורו... היכי דמי, אילימא דיבש נהרא רבה, אמאי אינו מנכה לו מן חכורו, לימא ליה מכת מדינה היא, אמר רב פפא דיבש נהרא זוטא... (שם קג ב)
אמר ליה רב יהודה לרב אדא משוחאה ד' אמות דאניגרא זלזל בהו, (אמת המים מן הנהר הגדול אל השדות, ומניחין בעלי כל שדה מלזרוע את אגפיה רוחב ארבע אמות שלא תתקלקל שפתה, אל תדקדק בהן להרחיבן), דאנהרא לא תמשחנהו כלל, (אלא באומד תניחנו, שיהו ניכרים לעינים שהן שלמות ורחבות), רב יהודה לטעמיה, דאמר רב יהודה ארבע אמות דאנגירא לבני אנגירא, דאנהרא דכולי עלמא. מכריז רבי אמי מלא כתפי נגדי בתרי עברי נהרא קוצו, (יקוץ ברוחב מלא כתף מושכי הספינה, שהן מטין עצמן באלכסון, רב נתן בר הושעיא קץ שיתסר אמתא, אתו עליה בני משרוניא דפנוהו (הלקוהו), הוא סבר כרשות הרבים, ולא היא... (שם קז ב)
אמר רב יהודה לכריא דנהרא (לנקותו משרטון) תתאי מסייעי עילאי, עילאי לא מסייעי תתאי. (שם קח א)
איתמר, חבית שצפה בנהר, אמר רב נמצאת כנגד עיר שרובה ישראל מותר... שמואל אמר אפילו נמצאת כנגד עיר שרובה ישראל אסירא, אימור מהאי דקרא (שם מחוז) אתאי... דמר סבר אם איתא דמהאי דקרא אתאי עקולי ופשורי הוה מטבעי לה, (המים מתעקלים ויש כיפי סלעים), ומר סבר חריפא דנהרא נקט ואתאי, (נפלה באמצע הזרם). (בבא בתרא כד א)
ואמר רב יהודה אמר רב ירדן יוצא ממערת פמייס ומהלך בימה של סיבכי ובימה של טבריא, ומתגלגל ויורד לים הגדול, ומתגלגל ויורד עד שמגיע לפיו של לויתן... כי אתא רבי דימי אמר רבי יוחנן מאי דכתיב כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה, אלו שבעה ימים וארבעה נהרות שמקיפין את ארץ ישראל... ואלו הן ארבעה נהרות, ירדן, וירמוך וקידומיון ופיגה. (שם עד ב)
חכמת בנתה ביתה, זו מידתו של הקב"ה שברא את כל העולם כולו בחכמה... אף ערכה שולחנה אלו ימים והנהרות וכל צורכי עולם. (סנהדרין לח א)
אמר רבי יוחנן אם ראית דור שצרות רבות באות עליו כנהר חכה לו, שנאמר כי יבא כנהר צר רוח ה' נוססה בו, וסמיך ליה ובא לציון גואל. (שם צח א)
יתיב רבי ירמיה קמיה דרבי זירא ויתיב וקאמר, עתיד הקב"ה להוציא נחל מבית קדשי הקדשים ועליו כל מיני מגדים, שנאמר ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל וגו'... (שם ק א, וראה עוד בית המקדש-נחל)
...אמרו (דור המבול) כלום צריכין אנו לו אלא לטפה של גשמים, יש לנו נהרות ומעינות שאנו מסתפקין מהן... (שם קח א)
אמר להו רב משרשיא לבריה... וכי גרסיתו גרסו על נהרא דמיא, דכי היכי דמשכן מיא משכן שמעתתייכו... הוריות יב א)
דרבי פנחס בן יאיר הוה קאזיל לפדיון שבויין, פגע ביה בגינאי נהרא, אמר ליה גינאי חלוק לי מימיך ואעבור בך, אמר ליה אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני, אתה ספק עושה ספק אי אתה עושה, אני ודאי עושה, אמר ליה אם אי אתה חולק גוזרני שלא יעברו בך מים לעולם, חלק ליה... (חולין ז א)
אמר ליה נהרא נהרא ופשטיה. (שם יח ב)
רבי מאיר אומר הירדן מפסיק למעשר בהמה, אמר רבי אמי לא שנו אלא שאין שם גשר, אבל יש שם גשר, גשר מצרפן, אלמא משום דלא מיקרבן הוא... אמר רבי יוחנן הייני טעמיה דרבי מאיר, דאמר קרא והירדן יגבול אותו לפאת קדמה, הכתוב עשאו גבול בפני עצמו... זכרותא דמיא פרת (עיקר המים), דאמר רב יהודה אמר רב הנדור ממימי פרת אסור בכל מימות שבעולם... אלא דאמר לא שתינא ממים דאתו מפרת, דאמר רב יהודה אמר רב כל הנהרות למטה משלש נהרות, וג' נהרות למטה מפרת, והאיכא עינתא דמידליין, אמר רב משרשיא הנהו סולמי דפרת נינהו, והא כתיב והנהר הרביעי הוא פרת, אמר רב נחמן בר יצחק ואיתימא רב אחא בר יעקב הוא פרת דמעיקרא, (שהשלשה נפרדין ממנו). תניא רבי מאיר אומר יובל שמו, שנאמר והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו, ולמה נקרא שמו פרת, שמימיו פרים ורבים, מסייע ליה לשמואל, דאמר שמואל נהרא מכיפיה מיבריך... ופליגא דידיה אדידיה, דאמר שמואל אין המים נטהרים בזוחלין אלא פרת בימי תשרי. (בכורות נה א)
תני רבן שמעון בן גמליאל שילוח היה מקלח מים בכאיסר, צוה המלך והרחיבוהו כדי שיתרבו מימיו ונתמעטו, וחזרו ומיעטוהו והיה מקלח מים, לקיים מה שנאמר אל יתהלל חכם בחכמתו... (ערכין י ב)
מי קרמיון ומי פוגה פסולין, מפני שהן מי בצים, מי הירדן ומי ירמוך פסולים מפני שהם מי תערובות... באר אחאב ומערת פמייס כשרה... (פרה פרק ח י)
כל הנהרות כשם שהם מהלכין על הארץ הם טובים וברוכים ומתוקים, ויש מהן הנייה לעולם, נכנסו לים הם מאורים ומרורים ואין מהם הניה לעולם, כך ישראל כשבוטחים בצל יוצרם הם ברוכים ומתוקים ויש מהם הנייה לעולם... וכשם שמימי נהרות מאכל לים, כך הם מאכל לאשו של גיהנם. (פרק ט)
והנהר הרביעי הוא פרת, רב אמר פרת אוותינטין של נהרות, רב חנינא בר אמי בשם רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר, אובל אוותינטין של נהרות, והכתיב ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל (דניאל ו'), אלא לפי שדניאל ראה ב' חלומות, אחד בחדקל ואחד באובל, לפיכך הוא קורא אותו גדול, והלא הוא בברייתו של עולם אינו קורא אותו גדול, אלא שעלה והקיף את כל ארץ ישראל, דכתיב ביה כי מי גוי גדול וגו' (דברים ד'), משל הדיוט אומר, עבדא דמלכא מלכא, הדבק לשחון וישחון לך. רב אמר לחייא בריה בנה לי בית בארץ ישראל, אמר ליה להיכן, אמר ליה אעבדת נהרא בנה, שמואל אמר עד מקום שהנהר מהלך, שם היא ארץ ישראל... (בראשית טז ה)
רב יהודה ורב הונא, רב יהודה אומר הוא פרת והוא נהר כבר, פרת שפרה ורבה עד שעוברין אותו בספינות, פרת שמימיו פרין ורבין, פרת שמפרה והולך עד שכלה במגריפה, כבר שמימיו כלין, כבר שפירותיו גסין ואינן יורדין בכברה. רב הונא אמר כבר בפני עצמו פרת בפני עצמו, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אומר, אומרים לפרת למה אין קולך הולך, אומר להם איני צריך, מעשי מודיעים אותי, אדם נוטע בי נטיעה והיא עושה לשלשים יום, זורע בי ירק והיא עומדת לג' ימים. אומרים לחדקל, למה קולך הולך, אומר להם הלואי נשמע קולי ונראה... (שם שם ו)
...משה קרע להם את הים, ודוד קרע להם את הנהרות, שנאמר (תהלים ס') בהצותו את ארם נהרים. (מזמור א)
...הדא הוא דכתיב, נשאו נהרות ה', ואין נהרות אלא פלשתים שנאמר (מלכים א' ה') מן הנהר ארץ פלשתים, אמר הקב"ה ישאו נהרות דכים, אני מדכאן ביסורין קשים. אמר רבי שמואל בר נחמני, כנה הפנימית שלהן נושרת, רבי שמעון בן לקיש אמר כנה החיצונה נושרת, הוי נשאו נהרות ה', דבר אחר, נשאו נהרות ה', אוי להם לרשעים שהן סבורין שישראל לעצמן שבו ולא שבו לעצמן בלבד, אלא נשאו נהרות, ואין נהרות אלא גלויות, שנאמר (ישעיה י"ז) הוי המון עמים רבים, לכך ישאו נהרות דכים, וידכאו ישראל בצרות, ועכשיו יבאו גם הם וידכאו אותם הוי ישאו נהרות דכים. (מזמור צג)
מה ראו ישראל לבכות על נהרות בבל, רבי יוחנן אמר, הרג בהם פרת בישראל יותר ממה שהרג נבוכדנצר הרשע, שכשהיו ישראל שרויין בארץ לא היו שותין אלא ממי גשמים וממי נוזלים וממי מעינות, כיון שגלו לבבל שתו מים הפרתים ומתים... (מזמור קלז)
כנחלים נטיו, מה טיבן של נחלים אצל בתי כנסיות ובתי מדרשות, אלא מה נחלים הללו בני אדם יורדין לתוכן כשהן טמאין וטובלין ועולין טהורין, כך בתי כנסיות ובתי מדרשות, בני אדם נכנסין לתוכן כשהן מלאים עונות, ויוצאין מלאין מצות. דבר אחר כנחלים נטיו, בקש לכנותן בדבר שאין בו ממש, כנחל זה שמושך בימות הגשמים ופוסק בימות החמה, אמר לו הקב"ה רשע, לא כן, אלא נטיו, ואין נטיו אלא נהר, שנאמר הנני נוטה אליה כנהר שלום, כשם שהנהר הזה אינו פוסק לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, כך אין זרעו של אברהם יצחק ויעקב פוסק לא בעולם הזה ולא לעולם הבא. דבר אחר למה כנה אותם בנחלים, בקש ליתן דמיון לישראל לנחל זה, שבני אדם ממלאין ממנו הן מריבין עליו, זה אומר אני ממלא תחלה, וזה אומר אני ממלא תחלה, מפני שיודעין שהן פוסקין והן דוחקין כדיהן, אמר לו הקב"ה רשע, לא כשם שאתה מחשב, אלא נטיו, כשם שהנהר הכל ממלאין בשלום ובנחת, שיודעין שאינו פוסק לעולם, כך בני שלום ביניהן, שאין נטיו אלא שלום. (במדבר פרק כג, תשעא)
הנני נוטה אליה כנהר שלום, אמר רבי יוחנן שלש שלומות הם, נהר, דכתיב הנני נוטה אליה כנהר שלום... (ישעיה פרק סו, תקיא)
ועל נהרות - ד' נהרות (מקיפים את ארץ ישראל), ירדן, ירמוק, קרמיון, ופוגה. (תהלים כד ב)
שם האחד - אמר הגאון כי פישון יאור מצרים, וידוע כי גיחון קרוב מארץ ישראל, כי כן כתוב והורדתם אותו אל גיחון, והוא בא מפאת מזרחית דרומית, גם פרת כן, והוא אחרית גבול הארץ מפאת מזרח, ומפרשים אמרו כי חדקל הוא הנהר השני העובר על בגדא"ד עם נהר פרת, אם כן הנה שלשתם מזרחיים. ויאור מצרים יוצא מהר הלבונה רחוק מקו השוה בצד נגב, והראיה גדולו בקיץ... כן ירד פישון לפאת דרומית מערבית, ואחר כך ישוב דרך צפונית, ואין ראיה על פישון שהוא היאור, רק שתרגם החוילה כפי צרכו, כי אין לו קבלה... (בראשית ב יא)
מנהר מצרים - הוא שיחור, ולא היאור. (שם טו יח)
...ומלת מימי מצרים כלל, והפרט על נהרותם, ואינם היאור, רק שיחור ונהרות אחרים בארץ מצרים, כי הדם היה בכל ארצם, ועל יאוריהם לשון רבים, בעבור שהיאור במקומות רבים. (שמות ז יט)
נהר - ירושלים הגיחון. (תהלים מו ה)
על היאור - כל שאר נהרות אינם קרוים יאורים חוץ מנילוס, מפני שכל הארץ עשויה יאורים יאורים בידי האדם, ונילוס עולה בתוכם, לשון רש"י. אבל אונקלוס תרגם יאור נהרא, רק תרגם על יאוריהם, על אריתיהון, כי הוצרך שם להבדיל ביניהם, מפני שהזכיר על נהרותם על יאוריהם והנה כלם יקראו לדעתו יאורים, הגדולים נקראים נהרות ויאורים, ואלה העשויים חפירות ארוכות בידי אדם, גם הם יקראו יאורים, ומצינו כי חדקל נקרא יאור, כמו שכתוב "ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל, והנה איש אחד וגו' והנה שנים אחרים עומדים אחד הנה לשפת היאור ואחד הנה לשפת היאור". ולדעתי כדברי אונקלוס כן הוא, כי יאור ונהר לשון אחד, ושניהם לשון אורה, וכן הגשם נקרא אור, שנאמר הן פרש עליו אורו יפיץ ענן אורו, וכמו שאמר רבי יוחנן כל אורה האמורה באליהו בירידת הגשמים הכתוב מדבר... (בראשית מא א)
ונהר יוצא - ואדם אינו צמא. פישון - לרש"י הוא נילוס, ולחכמי האמות גאנק"י, וחוילה מחוז באינדייאה. גיחון - נילוס, הגדול מנהרי עולם, וטבע מימיו להפרות הנשים מאד, והעקרות שתשתנה תלדנה. חידקל - תיגר"י, והוא שם חיה מהירה, כי כן מימיו. פרת - עובר בבבל, ונכנס בים סוף... (בראשית ב י)
מנהר מצרים - אינו נילוס הנקרא יאור, אלא שיחור. (שם טו יח)
יאור - קרוב אולי ליער, קער, אולי גם ליהר, קערה היא כלי לקבל נוזלים... מכאן יאור, מקוה מים, בייחוד הנילוס, המים השוטפים מההרים נקוים בו ועוברים על גדותיו, כך אולי גם "גבר יהיר", זדון לב, העובר על גדותיו. (בראשית מא א)
...ורמוזין בפסוק אחד (תהלים צ"ג) נשאו נהרות ה', נשאו נהרות קולם, ישאו נהרות דכים. הנה כתובים שלש פעמים נהרות בכתוב זה, וידוע דנהרות הם כחות אומות העולם, כמו שכתוב (שיר השירים ח') מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה, וברש"י, שנהרות הם שריהם ומלכיהם של האומות, ובאשר ישראל מתאמצים ואינם מניחים את עצמם להמשך אחריהם, ובשביל אותם הנהרות עצמם מתרבה כבוד ה', דאם לא היו כל כך כחות מושכין לרע, לא היתה כל כך רבותא ולא היה במה לזכות... (בראשית לך לך תרע"ח)