נוח  

(ראה גם: אדם-חייו, נח, שכר)

תלמוד בבלי:

מרגלא בפומיה דרבא... שנאמר ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם, לעושים לא נאמר אלא לעושיהם, לעושים לשמה ולא לעושים שלא לשמה, וכל העושה שלא לשמה נוח לו שלא נברא. (ברכות יז א)

ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב, ואמרי לה אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא, ואמרי לה אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש, ולא ילבין פני חברו ברבים, מנלן, מתמר... (שם מג ב)

שלשה מרחיבין דעתו של אדם, אלו הן, דירה נאה, ואשה נאה וכלים נאים. (שם נז ב)

אמר רב יהודה אמר שמואל נוח לו לאותו צדיק (שלמה) שיהא שמש לדבר אחר, ואל יכתב בו ויעשה הרע בעיני ה'. (שבת נו ב)

תני תנא קמיה דרבא בר רב הונא, ההורג נחשים ועקרבים בשבת אין רוח חסידים נוחה הימנו, אמר לו אותן חסידים אין רוח חכמים נוחה מהם... (שם קכא ב)

ההוא דשכיב בשבבותיה דרב יהודה, לא היו לו מנחמין, כל יומא הוה דבר רב יהודה בי עשרה ויתבי בדוכתיה, לאחר שבעה ימים איתחזי ליה בחילמיה דרב יהודה, ואמר ליה תנוח דעתך שהנחת את דעתי. (שם קנב א)

...וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלקים חיים, מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן, מפני שנוחין ועלובין היו... תנו רבנן שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים נוח לו לאדם שלא נברא, יותר משנברא, והללו אומרים נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא, נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא יפשפש במעשיו. (עירובין יג ב)

רבי סבר ניחה ליה לחבר דלעביד הוא איסורא קלילא, ולא ליעבד עם הארץ איסורא רבה, ורבן שמעון בן גמליאל סבר, ניחא ליה לחבר דליעבד עם הארץ איסורא רבה, ואיהו אפילו איסור קלילא לא ליעבד. (שם לב ב)

ורבנן, זימנין דניחא ליה בחבריה טפי מרביה. (שם לו ב)

...דניחא ליה לאיניש לקיומיה מצוה בממוניה. (פסחים ד ב)

...ואמרי ליה עד מתי אצטער בהאי עלמא, ואמר לי, אלעזר בני, ניחא לך דאפכיה לעלמא מרישא, אפשר דמתילדת בשעתא דמזוני... (תענית כה א)

...מהו דתימא ליחוש לכבודן של ישראל, קא משמע לן כל שכן דניחא להו דהויא להו כפרה. (מגילה כה ב)

אמר ליה רבינא לרבא המזכה גט לאשתו במקום קטטה מהו, כיון דאית ליה קטטה בהדיה זכות הוא לה, או דלמא ניחא דגופא עדיף לה, תא שמע דאמר ריש לקיש טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו. (יבמות קיח ב)

העורר על השדה והוא חתום עליה בעד, אדמון אומר השני נוח לי והראשון קשה הימנו... (כתובות קט א)

משרבו בעלי הנאה נתעותו הדינין ונתקלקלו המעשים ואין נוח בעולם. (סוטה מז ב)

אמר רבי אבהו משום רבי חנינא נוח לו לאדם שיעבור עבירה בסתר, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא... (קידושין מ א)

אלמא איכא דניחא ליה בחלא, ואיכא דניחא ליה בחמרא, הכי נמי, איכא ניחא ליה בכספא ולא ניחא ליה בדהבא. (שם מח ב)

...באותה שעה אמרו, הגזלנין ומלוי רבית שהחזירו אין מקבלין מהם, והמקבל מהם אין רוח חכמים נוחה הימנו. (בבא קמא צד ב)

מר זוטרא אמר ניחא ליה דלא נקרייה גזלנא, רב אשי אמר ניחא ליה דליקו בהימנותיה... (בבא מציעא טו ב)

במה קונין, רב אמר בכליו של קונה, דניחא ליה לקונה דלהוי מקנה קונה כי היכי דלגמר ולקני ליה... (שם מז א)

...והחוזר בו אין רוח חכמים נוחה הימנו, ואמר רבא אנו אין לנו אלא אין רוח חכמים נוחה הימנו, (אין לנו קללה אחרת)... (שם מח א)

מר סבר בזיוני דאיניש עדיפא ליה טפי מניחא דגופיה, ומר סבר ניחא דגופיה עדיף מבזיוני. (סנהדרין מה א)

נוח לכעוס ונוח לרצות יצא שכרו בהפסדו... (אבות ה יא)

תלמוד ירושלמי:

המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו, הלוה מן הגר שנתגיירו בניו עמו לא יחזיר לבניו, ואם החזיר רוח חכמים נוחה הימנו, כל המטלטלים נקנין במשיכה, וכל המקיים דברי חכמים רוח חכמים נוחה הימנו. (שביעית ל ב)

ולית ליה לרבי שמעון בן יוחי הלמד לעשות לא הלמד שלא לעשות נוח לו אילו לא נברא, אמר רבי יוחנן הלומד שלא לעשות נוח לו אילו נהפכה שלייתו על פניו ולא יצא לעולם. (שבת ז א)

תוספתא:

הוא היה אומר, כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו, אין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו. כל שרוח עצמו נוחה בשלו סימן יפה לו, אין רוח עצמו נוחה בשלו סימן רע לו... (ברכות פרק ג)

מדרש רבה:

אמר רבי אלעזר ברבי שמעון, נוח לו לאדם לגדל לגיון אחד משל זיתים בגליל, ולא לגדל תינוק אחד בארץ ישראל. (בראשית כ טו)

אמר רבי שמעון בן יוחאי נוח לו לשלמה שיהא גורף ביבין, שלא נכתב עליו המקרא הזה... (שמות ו א)

אבות דרבי נתן:

נוח לרשעים שנהיו סומין, שעיניהם מביאין רעה לעולם... (במדבר כ ב)

בן עזאי אומר, כל שדעתו נוחה מפני חכמתו סימן יפה הוא לו, ושאין דעתו נוחה מפני חכמתו, סימן רע הוא לו, כל שדעתו נוחה מפני יצרו סימן יפה לו, ושאין דעתו נוחה מפני יצרו סימן רע לו. כל שרוח חכמים נוחה הימנו (בשעת מיתה) סימן יפה לו, שאין רוח חכמים נוחה הימנו סימן רע לו. (פרק כא ה)

בן עזאי אומר... נוח למלוך על כל העולם כולו, מלישב ולשנות בפני בני אדם העטופים בסדינין. (שם ה)

ילקוט שמעוני:

לא תנסו - נוח לקנות שונא, וקשה לקנות אוהב, נוח לעלות לבימה, וקשה לירד... (דברים פרק ו תתמה)