שהיה רבי יהודה אומר אם ניטלה הנוצה פסולה, ותרנגולת היתה לו לרבי שמעון בן חלפתא שניטלה נוצה שלה והניחה בתנור וטלה עליה במטלית של טרסיים וגידלה כנפים האחרונים יותר מן הראשונים... (חולין נז ב)
רבי יהודה אומר אם ניטלה הנוצה פסולה, אמר רבי יוחנן רבי יהודה ורבי ישמעאל אמרו דבר אחד, רבי יהודה הא דאמרן, רבי ישמעאל דתנן רבי ישמעאל אומר הנוצה מצטרפת (חשיב נמי נוצה כעור, דאמר נוצה מצטרפת לכזית לפגל בחטאת העוף, אם מלקה על מנת לאכול כזית בין נוצה ועור ובשר חוץ לזמנו)... אמר רבא דילמא לא היא, עד כאן לא קאמר רבי יהודה הכא אלא לענין טרפה, דליכא מידי דמגין עליה, אבל לענין איפגולי כרבנן סבירא ליה, ועד כאן לא קאמר רבי ישמעאל התם אלא לענין איפגולי, אבל לענין טרפה אגוני מגין. (שם נח ב)
הכנפים והנוצה מיטמאות ומטמאות ולא מצטרפות, רבי ישמעאל אומר הנוצה מצטרפת (להשלים לכביצה לטמא טומאת אוכלים, דחשיב לה שומר). (טהרות פרק א ב)
בנוצתה - עם בני מעיה, ונוצה לשון דבר המאוס, כמו (איכה ד') כי נצו גם נעו, וזהו שתרגם אונקלוס באוכליה... (ויקרא ב טז)
בנוצתה - רש"י... ואינו נכון, שאין נוצה בכל מקום אלא נוצה ממש, וכי נצו גם נעו יאמר כי העלו נוצה לעופף ממקומותם... (שם)