(ראה גם: חובל, מזיק, שור, תשלומין)
העיד ר"י בן אליקים משום קהלא קדישא דבירושלים, כל הסומך גאולה לתפלה אינו נזוק כל היום כולו, אמר רבי זירא איני, והא אנא סמכי ואתיזקי, אמר ליה במאי איתזקת דאמטיית אסא לבי מלכא, התם נמי מבעי לך למיהב אגרא למחזי אפי מלכא... (ברכות ט ב)
...רבי יהודה בן בבא העיד חמשה דברים... ועל תרנגול שנסקל בירושלים על שהרג את הנפש... (שם כז א)
ואמר רבא בר שמואל משמיה דרבי חייא אחר כל אכילתך אכול מלח, ואחר כל שתייתך שתה מים ואי אתה ניזוק... (שם מ א)
...והאמר מר, לאחד נראה ומזיק, לשנים נראה ואינו מזיק, לשלשה אינו נראה כל עיקר. (שם מג ב)
אמר ריש לקיש ...ישועות זה סדר נזיקין... (שבת לא א)
והאמר רבי אלעזר שלוחי מצוה אינן ניזוקין, היכא דשכיח היזקא שאני, שנאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני, ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידיך וגו'. (פסחים ח ב)
ארבעה דברים ציוה רבינו הקדוש את בניו... ואל תעמוד בפני השור בשעה שעולה מן האגם, מפני שהשטן מרקד בין קרניו, אמר רבי שמואל בשור שחור וביומי ניסן, תני רב אושעיא מרחיקין משור תם חמשים אמה, משור מועד כמלא עיניו... (שם קיב ב)
דתנן עשר נסים נעשו בבית המקדש... ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם. (יומא כא א)
...והא רב יהודה כי הוה גזר תעניתא אתא מיטרא... דבשני דרב יהודה כל תנויי בנזיקין הוה... (תענית כד א)
האי כלבא דאכל אימרי ושונרא דאכיל תרנגולי רברבי משונה הוא ולא מגבינן בבבל, אבל זוטרי אורחיה הוא, ומגבינן, ואי תפס לא מפקינן מיניה... בין כך ובין כך משמתינן ליה, דאמרינן ליה סליק הזיקך, מדרבי נתן, דתניא רבי נתן אומר מנין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ולא יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו, שנאמר ולא תשים דמים בביתך. (כתובות מא ב)
אמר רב יהודה אמר רב כל המלוה את חבירו ארבע אמות בעיר אינו ניזוק, רבינא אלויה לרבא בר יצחק ד' אמות בעיר, מטא לידיה היזיקא ואיתציל. (סוטה מו ב)
אמר חזקיה דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד חייב, מאי טעמא היזק שאינו ניכר שמיה היזק, ומה טעם אמרו בשוגג פטור, כדי שיודיעו... ורבי יוחנן אמר דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד פטור, מאי טעמא היזק שאינו ניכר שמיה היזק, ומה טעם אמרו בשוגג פטור, כדי שיודיעו... ורבי יוחנן אמר דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד פטור, מאי טעמא היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק, ולמה אמרו במזיד חייב, שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומטמא טהרותיו של חבירו ואומר פטור אני... (גיטין נג א)
...והא אמר רבי אלעזר שלוחי מצוה אינן נזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן, סולם רעוע הוה דקביע היזיקא, וכל היכא דקביע היזיקא לא סמכינן אניסא... (קידושין לט ב)
ארבעה אבות נזיקין, השור והבור והמבעה וההבער... תנו רבנן ג' אבות נאמרו בשור הקרן ושן והרגל... תולדה דקרן מאי היא, נגיפה נשיכה רביצה ובעיטה... אדם דאית ליה מזלא כתיב כי יגח, בהמה דלית לה מזלא כתיב כי יגוף, ומלתא אגב אורחיה קא משמע לן, דמועד לאדם הוי מועד לבהמה, ומועד לבהמה לא הוי מועד לאדם... (בבא קמא ב א וב, וראה שם עוד)
תני רב אושעיא, שלשה עשר אבות נזיקין שומר חנם והשואל, נושא שכר והשוכר, נזק צער ריפוי שבת ובושת, וארבעה דמתניתין, הא תליסר... תני רבי חייא, עשרים וארבעה אבות נזיקין, תשלומי כפל, ותשלומי ארבעה וחמשה, וגנב וגזלן, ועדים זוממים, והאונס והמפתה והמוציא שם רע, והמטמא ומדמע והמנסך והני תליסר, הא עשרים וארבעה... (שם ד ב, וראה שם עוד)
תא שמע שיסה בו את הכלב שיסה בו את הנחש פטור, מאן פטור, משסה פטור, וחייב בעל הכלב... תא שמע השיך בו את הנחש רבי יהודה מחייב וחכמים פוטרים... איזהו תם ואיזהו מועד, מועד כל שהעידו בו שלשה ימים, ותם משיחזור בו שלשה ימים דברי רבי יהודה, רבי מאיר אומר מועד שהעידו בו שלשה פעמים, ותם כל שיהו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח... (שם כג ב, וראה שם עוד)
המניח את הכד ברשות הרבים ובא אחר ונתקל בה ושברה פטור, ואם הוזק בה בעל החבית חייב בנזקו... דוקא נתקל, אבל שבר לא, מאי טעמא הוא דאזיק אנפשיה, קתני רישא ניתקל, אמר ליה רבי אבא לרב אשי הכי אמרי במערבא משמיה דרבי עולא, לפי שאין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים... (שם כז א, וראה שם עוד)
השופך מים ברשות הרבים והוזק בהן אחר חייב בנזקו, והמצניע את הקוץ ואת הזכוכית והגודר גדרו בקוצים וגדר שנפל לרשות הרבים והוזקו בהן אחרים חייב בנזקן... תנו רבנן חסידים הראשונים היו מצניעים קוצותיהם וזכוכיותיהם בתוך שדותיהן, ומעמיקים להם ג' טפחים כדי שלא יעכב המחרישה, רב ששת שדי להו בנורא, רבא שדי להו בדגלת, אמר רבי יהודה האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין... (שם לא א, וראה שם עוד)
תנו רבנן לא יסקל אדם מרשותו לרשות הרבים, מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרשות הרבים, ומצאו חסיד אחד, אמר לו, ריקה מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך, לגלג עליו, לימים נצרך למכור שדהו, והיה מהלך באותו רשות הרבים ונכשל באותן אבנים, אמר, יפה אמר לי אותו חסיד... (שם נ ב)
...במתניתא תנא, ארבעה דברים התורה מיעטה בשמירתן, ואלו הן, בור, ואש, שן ורגל, בור דכתיב כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור ולא יכסנו, הא כסהו פטור, אש דכתיב שלם ישלם המבעיר את הבערה, עד דעביד כעין מבעיר... תניא אמר רבי יהושע ארבע דברים העושה אותן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, ואלו הן, הפורץ גדר בפני בהמת חבירו, והכופף קומתו של חבירו בפני הדליקה, והשוכר עדי שקר להעיד, והיודע עדות לחברו ואינו מעיד לו... (שם נה ב, וראה שם עוד)
המדליק בתוך שלו עד כמה תעבור הדליקה, רבי אלעזר בן עזריה אומר רואין אותו כאילו הוא באמצע בית כור, רבי אליעזר אומר ט"ז אמות כדרך רשות הרבים, רבי עקיבא אומר חמשים אמה, רבי שמעון אומר שלם ישלם המבעיר את הבערה, הכל לפי הבערה... (שם סא ב, וראה שם עוד)
ורב יוסף, כולה נזיקין חדא מסכתא היא. (שם קב א)
...אלמא היזק ראיה לאו שמיה היזק... (בבא בתרא ב ב)
לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חבירו, ולא שיח ולא מערה, ולא אמת המים ולא נברכת כובסין, אלא אם כן הרחיק מכותל חבירו שלשה טפחים וסד בסיד, ומרחיקים את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים מכותלו של חבירו שלשה טפחים וסד בסיד, מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה ואת מי רגלים מן הכותל שלשה טפחים ומרחיקים את הריחים שלשה מן השכב שהן ארבעה מן הרכב, ואת התנור שלשה מן הכליא שהן ארבעה מן השפה... (שם יז א וראה שם עוד)
אמר ליה אביי, זאת אומרת גרמא בניזקין אסור, והא אחזיק להו, הא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אין חזקה לנזקין... (שם כג א)
מרחיקין את האילן מן העיר עשרים וחמש אמה, ובחרוב ובשקמה חמשים אמה... (שם כד ב, וראה שם עוד)
קבר המזיק את הרבים מותר לפנותו. (סנהדרין מז ב)
אין מוכרין להם דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים... (ע"ז טז ב)
...אם איתא דאיכא שכר מצות בהאי עלמא תהני ליה ותגן עליה דלא ליתי לידי הרהור וליתזק. (חולין קמב א)
אמר רבי ברכיה אויביו גם אויביו (ישלים אתו), לרבות מזיקי ביתו, כגון יתושים ופרעושים וזבובים. (בראשית נד א)
כך מי שטפש אומר מי יכול ללמוד את התורה, נזיקין ל' פרקים... (ויקרא יט ב)
...משפטי ה' וגו' זה סדר נזיקין, שיש בו רוב הדינים. (במדבר יג טו)
דבר אחר, שאמר הכתוב (הושע י"ד) אהיה כטל לישראל, פסוק זה נאמר לעולם הבא, כשם שאין הטל מזיק לכל בריה, כך הצדיקים לעתיד לבא עתידין לשבע מזיו השכינה ואינן ניזוקין... (מזמור מה)
מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית, כגון אריא ואנקקתא וכלבא הוו קיימי, בעא אריה למזיק כלבא, וחימי אנקקתא וצרי ליה מיניה דהוא סעדא דאריא, וכלבא סעדא דאנקקתא ולא הוו מזקי אהדדי... (מזמור קד)