(ראה גם: כשוף)
לא תאכלו על הדם, לא תנחשו ולא תעוננו. (ויקרא יט כו)
אמר ליה זה מי שמסתכל בצפצופם של עופות כדי לדעת עתידות, למה נקרא נחש וכשוף, אמר לו משום שנמשך מצד הזה (של טומאה), כי רוח הטומאה שורה על אותו העוף ומודיע דברים בעולם, וכל רוח טומאה מתדבק ובא לעולם מן הנחש, ואין מי שינצל ממנו בעולם, כי הוא נמצא בכל דבר, עד הזמן שעתיד הקב"ה להעביר אותו מן העולם, כמו שאמרו, שכתוב בלע המות לנצח וגו', וכתוב ואת רוח הטומאה אעביר וגו'. (חיי שרה פז)
למה נקרא אדם ההוא שהשתדל בצד ההוא, (דהיינו שאכל קודם תפלתו), בשם מנחש, הוא משום שהשתדל בנחש ההוא, (דקליפות), להגדיל כחו ולהתגבר, וזה הוא כמי שעובד לאלהים אחרים, וכן זה, עבד לכח הדם ההוא, ולא עבד להקב"ה להגדיל צד הנשמה צד הקדושה, למה נקרא האוכל קודם תפלתו בשם מעונן, משום שהשתדל בעוון, ולא השתדל בזכיות, (כי מעונן הוא אותיות מן עון), ואם תאמר הרי נ' עומדת באמצע, (מעונן, והיה צריך לומר לפי זה מעון, בלי נ' באמצע, ומשיב), כך הוא ודאי, שאין יכולים לשלוט בסטרא אחרא, עד שמערבים בה ערוב מן צד הקדושה כחוט דק אחד, מי שרוצה לקיים דבר שקר יערוב בה דבר אמת, כדי שיתקיים שקר ההוא, ועל כן עון הוא דבר שקר, וכדי לקיימו מכניסים בה דבר אמת, וזה היא נ' (באמצע המלה מעונן), בזה מקיימים השקר, ועל כן מי שלא התפלל תפלה לפני הקב"ה על דמו מטרם שיאכל, הוא כמנחש וכמעונן. (ויקהל תז)
ואף על פי שבלעם היה מכשף הגדול מכל מכשפי העולם, היה בלק מכשף גדול ממנו, כי בקסם היה בלק גדול מן החכמים, ובלעם בנחש, קסם ונחש הם ב' מדרגות קסם תלוי במעשה, נחש אינו תלוי במעשה אלא בהסתכלות ובדבור הפה, ואז מתעורר עליהם רוח הטומאה להתלבש בהם, ועושה מה שעושה, וישראל הקדושים אינם כך, אלא כולם קדושים, וכל מעשיהם קדושים לעורר עליהם רוח קדוש, כמו שאמר עד יערה עלינו רוח ממרום, ועל כן כתוב, כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, כי ישראל הם אחוזים בצד הקדושה העליונה, ומעשיהם באים בקדושה, וקדושה מתעוררת עליהם ומתלבשים בה...
תא חזי, בדבור שבפה היה בלעם גדול מכל המכשפים שבעולם, ובהסתכלות של נחש ההוא היה יודע לכוון את השעה (לקלל, ועל כן קללותיו נתקיימו), ועל כן רצה בלק להשלים הדבר בקסם ונחש, (ועל כן נתחבר עמו)... (בחקותי ו)
ואלו עשרה מימין ועשרה משמאל הנכללים באלו השנים, (שהם חמור ואתון כנ"ל), הם נמצאים כולם בקסם, ויש עשרה אחרים של ימין ועשרה של שמאל הנמצאים בנחש, ועל כן כתוב כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, מהו הטעם, משום כי ה' אלקיו עמו, מצד הנחש יוצא שור, מצד הקסם יוצא חמור, וזה הוא שור וחמור, ועל כן בלעם כיון שידע שנקשר ברשות אחר, (שלמעלה), ואמר לו אך את הדבר וגו', הרע לו, ואמר איפוא הוא הכבוד שלי, מיד נסתכל בכשפיו, ולא מצא דבר שיהיה (מחזיר אותו) לרשותו אלא אתון הזו... (בלק תו)
לא תנחשו - כגון אלו שהם מנחשים בחולדה בעופות ובכוכבים... (קדושים פרק ו ב)
ומנחש, איזהו מנחש, כגון האומר נפלה פתו מפיו, נפלה מקלי מידי, נחש מימיני ושועל משמאלי, ופסק זנבו את הדרך לפני, והאומר אל תתחיל בו שהרי ראש חודש הוא, שהרי שהרי ערב שבת ומוצאי שבת הוא. (שופטים קעא)
אמר רבי כל המנחש לו נחש, שנאמר כי לא נחש ביעקב, והא בלמ"ד אל"ף כתיב, אלא משום מדה כנגד מדה. אתני אהבה בריה דרבי זירא, כל אדם שאינו מנחש מכניסין אותו במחיצה שאפילו מלאכי השרת אין יכולין ליכנס בתוכה, שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. (נדרים לב א)
...והאמר רב כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול אינו נחש, אלא סעודת הרשות הואי... תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר, בית תינוק ואשה אף על פי שאין נחש יש סימן, אמר רבי אלעזר והוא דאתחזק תלתא זימני... (חולין צה ב)
תני רבי ליעזר בן יעקב לא תנחשו ולא תעוננו, אף על פי שאין נחש יש סימן, ובלבד לאחר ג' סימנים, כגון ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל, יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין וגו'. (שבת לח ב)
איזהו מנחש, האומר נפלה מקלי מידי, נפלה פת מפי וקרא איש פלוני מאחריי, וקרא לי עורב, ונבח בי כלב, ועבר נחש לימיני ושועל לשמאלי, ופסק צבי את הדרך לפני, אל תתחיל בי שהרי שחרית הוא, ראש חודש הוא, מוצאי שבת הוא... (שבת פרק ז)
כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, הרי אתה מחזר מנחש ומקסם באיזה מקום יכשלו בהם, והם אינם עושין כן, אלא כשהן צריכים להלחם עומד כהן גדול ולובש אורים ותומים ונשאלים בהם, וכל הגוים מקסמים ומנחשים ואלו אובדין אותם בתשובה ומבטלין קסמיהם, דכתיב מפר אותות בדים וקוסמים יהולל. (במדבר פרק כג, תשסט)
לא תנחשו ולא תעוננו, לא תעשו עצמכם נחשים, דכל מי שהולך אחרי ניחוש סוף נעשה נחש מזיק הכת, כמו שאירע לבלעם הרשע שעצמותיו נעשו נחשים, כדאיתא בזוהר פרשת בלק, לא תעוננו, לא תעשו עין לסמא"ל, כי הוא סומא ובעונות שאתם עושים לו עינים, אמרו רז"ל דע מה למעלה ממך עין רואה כשעושה עבירה אומר אין רואני...
לא תנחשו, לא תטעו אחר פעולת נחש הקדמוני הנקרא רוח מסאבא, ופעולותיו נקרא ניחוש, כדאמר ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים, ועל ידי השבעות ידועות הנקרא שם בטומאה מודיעים עתידות מאשר יבואו על האדם, והטועה אחריהם הבורא סר מעליו, ואחר מיתתו הכיתות הנזכרים מלוים אותו, כמו שאמר בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, ויש עוד מפרשים אזהרה שלא נעשה פעולת נחש הקדמוני, שהטיל פגם בחוה עליונה, ויש מפרשים כי העובר על המצוה זה הנחש יהיה לבושו. (קדושים)
קסם תלוי במעשה ונחוש בפה, ובלק היה בקי בקסמים ובלעם בנחשים, אמר לו הקב"ה רשע, כבר קדמוך ישראל במעשים, אהל מועד ומאני מקדשא וקטורת דקא מבטל כל רתחא ורוגזא, ועולות וקרבנות ותרי מזבחות ושלחן ולחם הפנים וכו'... (בלק)
נחש ינחש - מטייר ביה. (בראשית מד ה)
לא ישתכח בכון מעברין בניהון ובנתיהון בנורא, לא קסומי קוסמין ולא חרורי עיינין ולא נטורי נחשין ולא חרשין. (דברים יח י)