(ראה גם: למך, נח, עזה ועזאל, שדים)
ואלו שני הממונים שוחים בים הגדול, ופורחים משם, והולכים בלילה אל נעמה אם השדים, שטעו אחריה בני אלהים הראשונים, וחושבים לקרב אליה, והיא מדלגת ששים אלף פרסאות, והיא נעשית לכמה צורות לבני אדם בשביל שיטעו אחריה בני אדם. (פירוש, כי אחר שקבלו כח מעוזא ועזאל יכלו גם להזדווג עם נעמה, שגם המלאכים הראשונים עזא ועזאל טעו אבתרה, ומגו זווגא דא, ילדה נעמה כל הרוחין בישין ושדין דעלמא)... (הקדמה קנז, ועיין שם עוד)
אדם הראשון מאה ושלשים שנה שימש ברוחות נקבות הנ"ל, עד שבאה נעמה, שמחמת יפיה זנו בני האלהים אחריה, שהם עזא ועזאל, והולידה מהם מיני קליפות חדשות נוספות על קליפות הנ"ל, וממנה נתפשטו רוחות רעות ושדים בהעולם, שהן הולכות ומשוטטות בלילה והולכות ומצחקות בבני אדם, וגורמות להם שיוציאו קרי... (ביאור הדברים, כי טרם שבאה נעמה לא היו אלא אלו ב' קליפות הנ"ל, שהם לילית קדמאה, שנבראה מכח גניזת אור הראשון, שהיא רק בחינת מים התחתונים בלבד, וכנגד המלכות בלבדה, ונבחנת שהיא מבחינת עולם הזה, כי עולם הזה הוא בחינת מלכות. ב' היא הקליפה שיצאה ונבראה בעת שג' אותיות הי"מ נפלו למים תחתונים, ונעשו ימ"ה... שאלו הרוחין ושדין שנולדו מנעמה תלוים באויר, שהוא בחינת מים עליונים, ואין להם מהארץ כלום. ונמצא עתה ג' מיני קליפות, א' שכולה מהארץ, ב' שיש בה מארץ ויש בה מאויר, ג' שכולה מאויר... (בראשית קב, ועיין שם עוד)
אמר רב חייא, מה שכתוב ואחות תובל קין נעמה, מה משמיענו הכתוב כאן במה שאמר ששמה נעמה, ומשיב, אלא משום שזנו אחריה בני אדם מרוב יופי ונעימות שבה, ואפילו רוחות ושדים זנו אחריה, ועל זה יורה השם נעמה, מלשון נעימות. רבי יצחק אמר אלו בני האלהים, עזא ועזאל זנו אחריה, ומשום הפלגה הזו נקראת נעמה.
רבי שמעון אומר אמם של שדים היתה, כי היא באה מצד קין, שממנו יצאו שדים ורוחות, והיא נתמנית עם לילית על מיתת אסכרה של התנוקות, אמר ליה רבי אבא והרי אמר מר שנעמה נתמנית לצחוק עם בני אדם בחלומות, אמר לו כן הוא ודאי, כי היא באה ומצחקת עם אנשים, ופעמים היא מולידה מהם רוחות בעולם, ועד עתה עוד היא עומדת בתפקידה לצחק עם אנשים, אבל רבי שמעון אמר שהיא משתתפת עם לילית, והמיתה באה מצד לילית ולא מצד נעמה...
אמר ליה רבי אבא, והרי אלו השדים מתים כבני אדם, ולמה אמרת שנעמה עודנה חיה עתה, אמר לו כן הוא, אבל לילית ונעמה ואגרת בת מחלת הבאה מצדם כולן חיות עד שיבער הקב"ה רוח הטומאה מן הארץ, שכתוב ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ...
תא חזי, נעמה זו, אמם של השדים היא, ומצדה באים כל אלו השדים שמתחממים מבני אדם, ומקבלים רוח תשוקה מהם, מצחקים עמהם ומשימים אותם בעלי קרי, ומשום שבעל קרי בא מרוח הטומאה הנזכרת, הוא צריך לרחוץ את עצמו. (בראשית ב שנג, ועיין שם עוד)
...וזכר אחד נמצא, שבא לעולם מן הרוח שמצד קין, וקראו אותו תובל קין, ונקבה אחת יצאה עמו, והיו הבריות טועים אחריה, ונקראת נעמה, ממנה יצאו רוחות ושדים אחרים, והם תלוים באויר, ומודיעים דברים לאלו האחרים הנמצאים למטה.
ותובל זה הוציא כלי הריגה לעולם, (שהיה לוטש כל חורש נחושת וברזל). ונעמה זו היתה מתרגשת ברגשיה, ונתדבקת בצד שלה, ועד עתה היא עומדת ושוכנת בין שאון הים הגדול ויוצאת ומצחקת בבני אדם, מתחממת מהם בחלום באותה התשוקה של האדם, ומתדבקת בו, היא לוקחת ממנו התשוקה ולא יותר, ומאותה התשוקה היא מתעברת ומוציאה מינים (שדים) אחרים לעולם. ואלו הבנים, (דהיינו השדים והרוחות), שהיא מולידה מבני אדם נמצאים (נראים בחלום) כנגד הנקבות מבני אדם, ומתעברות מהם ומולידות רוחות, וכולם הולכים ללילית הראשונה והיא מגדלת אותם...
ולפעמים נמצא, שנעמה יוצאת לעולם להתחמם מבני אדם, ואדם נמצא בקשר התשוקה עמה, ומקיץ משנתו ומתאחד באשתו ושוכב עמה, והרצון שלו (עודנו) בתשוקה ההיא שהיתה לו בחלומו, אז אותו בן שמוליד בא מצד נעמה, כי זה נמצא בתשוקה שלה. וכשלילית יוצאת ורואה אותו, היא יודעת הדבר (שבא מצד נעמה), והיא נקשרת בו ומגדלות אותו כשאר האחרים בניה של נעמה, ונמצאת עמו ימים רבים ואינה הורגת אותו (להיותו מן הצד שלה). (אחרי מות שס, ועיין שם עוד)
אמר רבי יצחק, מאי דכתיב ואחות תובל קין נעמה, אלא אמר רבי יצחק צדקת היתה, ונעימה במעשיה, רבי אבהו אמר, פשוטו של מקרא מורה על שהיתה חכמה במלאכת הברזל, כמו אחיה תובל קין, משמע דכתיב, הוא היה אבי כל חורש נחושת וברזל ואחות תובל קין נעמה, שהיתה בקיאה כמותו.
רבי בא אמר, אמן של שדים היתה, והולידה אותם, דהא אימא דאשמדאי מלכה דשידי נעמה שמה. רבי יצחק בשם רבי יוחנן אמר, על שם יופיה נקראת כך, וממנה יצאו אותן דכתיב כי טובות הנה, במראה וביופי. (זהר חדש בראשית תתמב)
ואחות תובל קין נעמה, אמר רבי אבא בר כהנא נעמה אשתו של נח היתה, למה היו קורין אותה נעמה, שהיו מעשיה נעימים. ורבנן אמרי, נעמה אחרת היתה, ולמה היו קורין אותה נעמה, שהיתה מנעמת בתוף לעבודה זרה. (בראשית כג ד)
ואחות תובל קין נעמה, חז"ל אמרו נעמה שהנעימה בסוף מעשיה, שבקשו מלאכי השרת לתעות אחריה וברחה מפניהם. (בראשית ד כב)
...דע לך, כי נעמה נאצלה מלילית, וזהו נעמה, יש לה בעל ושמו שומדון, וילדו אשמדאי, ואם כן נעמה היא אם של אשמדאי, וכל השדים משם נולדו... (בראשית, ועיין שם עוד)
נעמה - היא הות מרת קינין וזמרין. (בראשית ד כב)
ואחות תובל קין נעמה - כאומר ונולדה לו אחות ושמו נעמה... ובבראשית רבה יש אומרים אשתו של נח היתה, ולמה היו קורין אותה נעמה, שהיו מעשיה נאים ונעימים, נתכוונו לומר שהיה לה שם בדורות ההם, כי היתה צדקת, והולידה צדיקים, ולכן יזכירנה הכתוב, ואם כן נשאר לקין זכר מעט בעולם. ואם נאמר שאינה האשה שהוליד נח ממנה שלשת בניו, אם כן אין בזה טעם להזכירה. ומדרש אחר לרבותינו, שהיא האשה היפה היא מאד, שממנה טעו בני אלהים, והיא הנרמזת בפסוק "ויראו בני האלהים את בנות האדם", כמו שמוזכר בפירקי דרבי אליעזר, ואחרים אמרו כי היא היתה אשת שמדון אם אשמדאי, וממנה נולדו השדים, כי כן ימצא שמה בכתבי שמושי השדים, והכתוב ירמוז ויקצר בתעלומות כאלה. (בראשית ד כב)
דרשו רז"ל אשתו של נח היתה, ונקראת כן על שם שהיו מעשיה נאים. ויש אומרים שהיא היתה אשת אשמדון... וד' נשים היו אמות השדים, לילית, ונעמה, ואגרת ומחלת. ויש לכל אחת ואחת מהן מחנות וכתות של רוח הטומאה, אין מהם מספר. ואומרים כי כל אחת מושלת בתקופה אחת מארבע תקופות השנה, ומתקבצות בהר נשפה קרוב להרי חושך, וכל אחת מושלת בתקופתה משעת שקיעת החמה עד חצות לילה, הן וכל מחנותיהן.ועל כלן משל שלמה וקרא אותם עבדים ושפחות, שהיה משתמש בהם כרצונו. וד' נשים אלו נשיו של שרו של עשו הן, ודוגמתו נשא עשו ד' נשים כדמפורש בתורה. (שם)
ואחות תובל קין נעמה היא אשת שמדון אם אשמדאי, שמשם נולדו השדים כאשר יזכירוהו תמיד בהשבעת השדים. (בראשית)
נעמה - המציאה נעימת השירים, כבתרגום יונתן, ובבראשית רבה אמרו, שהיתה אשתו של נח, ונראה שמתה בלא בנים, דאם לא כן העולם מזרע קין. (שם)
נעמה - הלכה בשטת קין אחרי צרכי החיים ההכרחיים, וזו נעימות האשה שלא תבקש מותרות, נמצא חלק טוב שבקין הושתת בעולם על ידי נעמה. (שם)