נער  

(ראה גם: בחור, ילד, קטן)

 

גם במעלליו יתנכר נער, אם זך ואם ישר פעלו. (משלי כ יא)

תלמוד בבלי:

תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר, אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים בנה, סתור ואל תבנה, מפני שסתירת זקנים בנין, ובנין נערים סתירה, וסימן לדבר רחבעם בן שלמה. (מגילה לא ב)

מדרש משלי:

דבר אחר, לתת לפתאים ערמה, מכמה שנים ואילך צריך לו לאדם להיות בו ערמה, מבן עשרים שנה, לנער דעת ומזימה, עד כמה שנים אדם נקרא נער, רבי מאיר אומר עד כ"ה שנה, ורבי עקיבא אומר עד שלשים שנה, אמר רבי לא כדברי זה ולא כדברי זה, אלא עד עשרים שנה, שמעשרים שנה ומעלה מחשבין לו עונותיו, כמה דאת אמר (במדבר א') מבן עשרים שנה ומעלה, ומהו עבודת עבודה, ריש לקיש אמר אין עבודה אלא תפלה, דכתיב עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה, משעה שהוא מתחשב לעבודה מתחשב לעבירה. (פרשה א)

מדרש אגדה:

וישלח את נערי בני ישראל, אלו הזקנים, ולמה קראם נערי, שננערין אל המצות, כמו ומשרתו יהושע בן נון נער, והוא היה באותו העת קרוב לששים שנה, אלא נער שהוא ננער לתלמוד תורה... (שמות משפטים כד א)

תרגום יונתן:

ותראהו את הילד - וחמת ית רביא והא טליא. (שמות ב ו)

רש"י:

והוא נער - שהיה עושה מעשה נערות, מתקן בשערו ממשמש בעיניו, כדי שיהיה נראה יפה. (בראשית לז ב)

הנערים - היו צריכים זירוז, ובלילה האחד היו כמלאכים שנשמרו מהעבירה עם רחב. (יהושע ו כג)

ונערים - מנוערים ממצות. (מלכים ב ב כג)

אבן עזרא:

והנה נער - היו אבריו גדולים כאילו הוא נער. (שמות ב ו)

יהושע בן נון נער - ...אם כן היה בן חמשים שנה, ואיך קראו הכתוב נער? וככה דקדוקו, ומשרתו יהושע בן נון שירות נער. (שם לג יא)

רמב"ן:

והוא נער - ...ועל דרך הפשט איננו קשה שיקראנו נער והוא בן שבע עשרה שנה, כי בעבור היותו קטן מכלם יקראנו כן, לומר כי לא היה מתחזק כאחיו, ויצטרך להיות עם בני בלהה וזלפה מפני נערותו, וכתיב ברחבעם בן שלמה, "ורחבעם היה נער ורך ולא התחזק לפניהם", והוא בן ארבעים ואחת שנה במלכו... ואונקלוס תרגם והוא נער - והוא מרבי עם בני בלהה, יאמר כי מיום היותו נער הוא עמהם, הם גדלוהו כאב והם ישרתוהו, וגם זה נכון הוא. (בראשית לז ב)

והנה נער בוכה - קולו נשמע כנער, לשון רבינו שלמה, וכבד דחו זה, ואמרו אם כן עשית למשה רבינו בעל מום, ועוד מה טעם שיזכיר עובי קולו. ורבי אברהם אמר אבריו גדולים כנער, ושאולי הזכיר זה ליופיו, כי בעבור טובו ויופיו חמלה עליו, כי הכירה בו שנולד מקרוב, ואבריו יפים ומתוקנים כאלו הוא נער. ויותר נכון שנפרש בו שהיה בוכה כנער בחריצות וזריזות, ולכן חמלה עליו, ואגדה: נער בוכה, ילד היה ומנהגו כנער, בא גבריאל והכהו למשה כדי שיבכה ותתמלא עליו רחמים. ועל דעתי אין צורך לכל זה, כי הילד מיום היוולדו יקרא נער, כמו שנאמר "מה נעשה לנער היולד"... וכן "והנער נער", לומר שהוא ילד קטון ובן כ"ד חדשים כאשר נגמל מחלב מיד העלתהו. (שמות ב ו)

נער - ...ועל דעתי דרך לשון הקודש שיקרא כל משרת נער, כי בעל השררה הנכבד הוא האיש, והמשרת לו יקרא נער, וכן "גחזי נערו"... וכן "נערי המלך משרתיו"... (שם לג יא)

מורה נבוכים:

...ואמנם אמרו "כי נער אנכי", כבר ידעת קריאת העברים יוסף הצדיק נער והוא בן שלשים שנה, וקרא יהושע נער והוא קרוב לששים, והוא אומרו בעת מעשה העגל ומשרתו יהושע בן נון נער וגו'... (חלק ב פרק לב)

רבינו בחיי:

וישלח את נערי - בכורות היו, ועל דרך הפשט קראם נערי כי היו טהורים להקריב קרבן, שמעולם לא טעמו טעם חטא ולא נגשו אל אשה... (שמות כד ה)

בעל הטורים:

נער - גימטריא שוטה, זה שאמר, מוציא דבה כסיל. (בראשית לז ב)

ספורנו:

והנה נער - עם היותו ילד היה נער בוכה, שמעת הוולדו יקרא ילד, עד היותו שלם בגידול, ומעת היותו מתנער ומתנועע בתנועות בלתי שלמות להשיג תכלית יקרא נער, ומזה כל משרת יקרא נער, שרוב תנועתם בלתי שלמות כפי הצריך להשיג התכלית המכוון מאדוניו. (שמות ב ו)

רמח"ל:

וכן תראה בעולם הזה, כי הנערים אינם מרחמים כמו הזקנים, וה"ס מלא רחמים... (אדיר במרום דף צב)

הכתב והקבלה:

והנה נער - מלשון התעוררות, שהכח השכלי מתעורר בו, וזה רק באדם, ושייך גם ביותר זקן, ולכן נאמר על יהושע בן נון נער, וכן ראתה במשה. (שמות ב ו)

מלבי"ם:

והנה נער - שננערו כחותיו, ויש לו רגש פנימי ער. (שם)

שם נער נגזר מן פועל נער, מענין התעוררות, כמו "כי נעור ממעון קדשו", ומציין שנות הבחרות בין בזכר ובין בנקבה, ונקרא נער, שאז יתחילו כחותיו הטבעיים והמוסריים להתעורר ולנעור לצאת מן הכח אל הפועל בחוזק הגוף והתעוררות כחותיו, ונמצא בשמואל "והנער נער", ורצה לומר שנעורו כבר כחות גופו ושכלו ומדותיו, והתחיל להשכיל, הגם שהיה עוד גמול מחלב. (הכרמל)

רש"ר הירש:

ואברהם זקן - הזקן הוא בעל ההכרה הבשלה, בנגוד לנער, המנער בקלות את כל הרשמים שקבל מהחוץ, ורוצה לפתח את הכל מקרבו. (בראשית כד א)

לאיש בן - הבן סמוך להיותו לאיש, אביו רואה בו כבר את ממשיך שושלתו, את האיש בעתיד, סמוך לבר מצוה רואה החוק את הזמן הקריטי לעתיד המוסרי של האדם, דוקא בזמן בו מתעוררת לפי הדעה המקובלת, החושניות הרעה באדם, אז התורה מצפה דוקא להתגברות הטוב והמוסרי שבו, תוך מלחמה בחושניות. הבורא נתן לאדם הצעיר את תקופת המלחמה, בה מתעוררת הדעת, והוא מתלהב עבור הטוב והנשגב, ומתעב את הנבזה... (דברים כא יח)

שפת אמת:

והוא נער את בני בלהה, ואמרו חז"ל שהיה עושה מעשה נערות וכו', נער הוא נקרא על שם שצריך תמיד התעוררות מחדש, זה החילוק בין זקן שקנה חכמה, שחכמה בקביעות אצלו, ונער צריך תמיד התעוררות, ובאמת הוא ענין ימי המעשה, מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית, ועל הנהגה זו כתיב "אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו", שצריכין להתחדש בכל יום... ולפי שיוסף הצדיק נגלה להם בדמות נער, לא רצו השבטים להמשך אחר הנהגתו, כדאיתא במשנה, הלומד מן הקטנים דומה לשותה יין מגתו, שיש בו תערובת השמרים, וכן הוא בהנהגה זו שמעורב בה פסולת... (בראשית וישב תרנ"ו)

יברך את הנערים, ומקשין מה הברכה ליוסף, אבל הפירוש הוא שנתן ברכה להתפשטות כחו של יוסף, והנערים הוא התעוררות החיות שבעולם, והכלל כי שורש החיות בא מיוסף... (שם ויחי תרל"ז)

מכתב מאליהו:

...ידוע תדע בן יקר, כי עיקר הזמן לתשובה הוא בימי הילדות, כי אז מסוגל האדם יותר לשנות את עצמו, כי לא הורגל עדיין כל כך בעבירות שבידו, וגם התשובה מדריגה אחרת לה לגמרי,  השי"ת ידריכך בדרך אמת ותזכה לקבלת עול מלכות שלמה למשך כל ימי חייך... (חלק ד עמוד שטז)