תנפצם - תתרעינון. (תהלים ב ט)
תנפצם - תשברם כחרס לרסיסים דקים. (שם)
תנפצם - פזור השברים. (שם)
יותץ - שבר הוא התלוש הנשבר לבד, וכלי שלא יצלח עוד למלאכה, נפוץ הוא על הכלי ששוברו לחלקים רבים דקים, נתץ בא על מחובר לקרקע, וכן התנור פה, ומשחית גם החלקים, מה שאינו כן בהרס, שיקפיד לפעמים על החלקים. (ויקרא יא לה)