(ראה גם: יעקב-ובניו, מערת המכפלה)
נפתלי אילה שלוחה, הנותן אמרי שפר. (בראשית מט כא)
ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה', ים ודרום ירשה. (דברים לג כג)
לבני נפתלי יצא הגורל הששי לבני נפתלי למשפחותם. ויהי גבולם מחלץ מאלון בצעננים ואדמי הנקב ויבנאל עד לקום, ויהי תוצאותיו הירדן, ושם הגבול ימה אזנות תבור, ויצא משם חקקה פגע בזבלון מנגב ובאשר פגע מים וביהודה הירדן מזרח שמש... (יהושע יט לב, וראה שם עוד)
זבולון עם חרף נפשו למות ונפתלי, על מרומי שדה. (שופטים ה יח)
נפתלי אילה שלוחה הנותן וגו', (הוקשה לו, כיון שאומר אילה שלוחה, היה לו לסיים הנותנת אמרי שפר, ולא הנותן, ואומר), הנה למדנו שעולם העליון (שהוא בינה), עולם הזכר הוא, כיון שהדבר עלה מכנסת ישראל, (שהיא הנוקבא), ולמעלה, כבר הכל הוא זכר... (ויחי תשנט)
נפתלי וגו' הנותן אמרי שפר, היינו שכתוב, ומדברך נאוה. משום שהקול (שהוא ז"א), מנהיג את הדבור, (שהוא הנוקבא), ואין קול בלי דבור, וקול הזה נשלח ממקום עמוק שלמעלה, (דהיינו מבינה), שנשלח מלפניו להנהיג את הדבור, כי אין קול בלי דבור, ואין דבור בלי קול... וזהו שכתוב, ולנפתלי אמר וגו', ים ודרום ירשה, ומשום זה אומר הכתוב, נפתלי אילה שלוחה, דהיינו הנוקבא למטה, וכעין זה (מאיר עמה יחד) הדכר של מעלה, (שאינם מאירים זה בלי זה, ועל כן כתוב), הנותן אמרי שפר, הנותן כתוב, לשון זכר, (שהוא ז"א), ולא הנותנת... (שם תשסז)
נפתלי שבע רצון, למה נאמר, לפי שנאמר ומקצה אחיו לקח, וזה אחד מהם, נפתלי שבע רצון, מלמד שהיה נפתלי שמח בחלקו בימים ובדגים וכפנים, ומלא ברכת ה', זו בקעת גינוסר, רבי אומר זה בית דין של טבריא, ועוד הוא אומר רצון יראיו יעשה, ים זה ים של סופני, ודרום זה ימה של טבריא, ירשה, מלמד שנתנו חלקו בדרום מלא חבל. (ברכה שנה)
...ומאן ניזיל (להביא שטר מכירת המערה), ניזיל נפתלי דקליל כי איילתא, דכתיב נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר... (סוטה יג א)
...בא עליהם איש מהר שעיר לחרחר ריב, ואמר שלי היא מערת המכפלה. מה עשה יוסף, שלח לנפתלי לכבוש במזלות ולירד למצרים ולהעלות כתב עולם שהיה בינם, לכך נאמר נפתלי אילה שלוחה... (פרק לט)
נפתלי אילה שלוחה, שדבר בארצו שכולה בית השלחין, הדא הוא דכתיב, (דברים ג') מכנרת ועד ים הערבה... אמר רבי ברכיה כל חוץ ים של טבריה נקרא כנרת, ולמה הוא קורא אותה גינוסר, רבנן אמרי גני שרים, אמר רבי יהודה בר סימון על שם (דהי"א י"ב) ומנפתלי שרים אלף, הדא הוא דכתיב (שופטים ד') ותשלח ותקרא לברק וגו'. דבי רבי נחמן אמרי שפר זו שירה שאמרו, (שם ה') ותשר דבורה. רבי יוסי בריה דרבי יעקב בר אידי בשם רבי אחא הנותן אמרי שפר, אמרי שופר, שהן משפרין אמרין שנתנו בשופר ובתרועה, את מוצא בשעה שעלו לקבור את יעקב אבינו באו בני חת להתעורר עמהן על הקבורה, ורץ נפתלי כאילה והביא את הספר ממצרים ושיפר על ידן. (בראשית צח כב)
נפתלי אילה שלוחה, זו בקעת גנוסר שהיא ממהרת את פירותיה כאיל, הנותן אמרי שפר, שארצו מתברכת, שנאמר (דברים ל"ג) נפתלי שבע רצון וגו', והם מבכרין מפירותיהם למלכים ומשפרין דבריהם, ואם היה בלבן עליהן היו מתרצין להן. (שם צט יג)
למה הקריב נפתלי אחר אשר, לפי שאשר נקרא שמו על אישורן של ישראל, ונפתלי נקרא שמו על התורה שקבלו ישראל, מהו נפתלי, נפת לי, זו התורה, שכתוב בה, (משלי י"ט) הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים, ונתנה למ' יום, מנין ל"י, ולפי שאישורן של ישראל היה תלוי על התורה, לפיכך הקריב נפתלי אחר אשר, וכשם שמחשבת ישראל עלתה תחלה לפני המקום, ואחר כך תקן להם תורה, לכך הקדים אשר לנפתלי. דבר אחר, לפי שיעקב בירך לנפתלי אחר אשר, לפי שהיו שוים בברכת הארץ, אשר היתה שמנה לחמו, ונפתלי היתה ארצו אילה שלוחה, לכך הקריב כאן נפתלי אחר אשר.
קרבנו קערת כסף אחת וגו', רבי יודן אמר כנגד האבות והאמהות הקריב נשיא נפתלי, למה כן, לפי שנפתלי כיבד את אביו יותר מדאי, שהיה אביו שולחו לכל מקום שירצה, והיה זריז במשלחתו ומצא קורת רוח ממנו, והיו אמריו נעימים עליו, ולכך בירכו אביו באילה שלוחה, שהיה רץ במשלחתו כאיל, ולכך בירכו באמרי שפר, על שהיו אמריו שפרים, ולכך זכה נפתלי שעשה הקב"ה נקמה בסיסרא על ידי ברק שהיה מקדש נפתלי. ולפי שנפתלי היה זהיר בכבוד אבותיו, לפיכך נשיא נפתלי למד מאבי אביו, ואחז את דרכו והקריב קרבנו על סדר אבותיו ואמותיו של נפתלי, הדא הוא דכתיב קרבנו קערת וגו'... (במדבר יד כג)
רבי חייא בריה דרב אדא דיפו אמר, הלומד תורה בצער נוטל אלף, שלא בצער מאתים נוטל בשכרו, ממי את למד, משבטו של יששכר ומשבטו של נפתלי. שבטו של נפתלי על ידי שהיו עוסקים ולומדים תורה בצער נטלו שכר אלף, הדא הוא דכתיב (דהי"א י"ב) ומנפתלי שרים אלף, אבל שבטו של יששכר על ידי שהיו לומדים תורה שלא בצער, נטלו שכר מאתים, שנאמר (שם) ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם. רבי יודן בשם רבי בון אמר, הלומד תורה שלא במקומו נוטל שכר אלף, ובמקומו נוטל שכר מאתים, וממי את למד, משבטו של יששכר ומשבטו של נפתלי, שבטו של נפתלי על ידי שהיו למדין תורה שלא במקומן נטלו שכר אלף, הדא הוא דכתיב, (שם) מנפתלי שרים אלף... (שיר השירים ח יד)
נפתלי אילה שלוחה, זו בקעת גנוסר, המבכרת בפירותיה, וממהרת כאילה, הנותן אמרי שפר, לפי שארצו מבורכת, שנאמר (דברים ל"ג) נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה', שמכבדין מפירותיהן למלכים, ומשרין דברים, ואם יש בלבם עליהם מתרצין... (ויחי יג)
ומה נשתנה זבולון ונפתלי מכל השבטים שבאת תשועה גדולה לישראל על ידן, שנאמר (שופטים ד') ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ובני זבולון, כך אמרו חכמים, נפתלי שמש את יעקב אבינו ומצא ממנו קורת רוח, וזבולון שמש את יששכר... (פרק ט)
נפתולי אלקים נפתלתי, לשון תפלה, נתנפלתי לפני אלקים ושמע תפלתי... דבר אחר, נפתלתי לשון פתלתון, כלומר בשעה שהכניסו את לאה לבעלי רימו את בעלי, כאילו רימו דעת של מעלה, וגם יכולתי, הייתי יכולה להודיע לו ליעקב כי כן הם עושים, אבל לא רציתי לבזות את אחותי. (בראשית ויצא ל ט)
בני נפתלי - כלם כתוב בהם לבני, וכאן בני, מלמד שהיו כל בניהם זכרים ולא היו להם נקבות. (במדבר)
מדרשים:
נפתלי אילה שלוחה שכולם עסוקים בתורה וחביבין לפני הקב"ה כאילות, שנאמר (משלי ה') אילת אהבים ויעלת חן. (אגדת בראשית פרק פב)
נפתלי אילה שלוחה, על נפתלי נאמר שהיה איש שלם, ולו עשו אחיו שליח לבשר שלום לאביהם, והוא שבישר ליעקב ביוסף, ואמר לו עוד יוסף חי, כשהיה רואה יעקב לנפתלי שהיה בא מרחוק, אמר, הנה נפתלי בא אדם טוב הוא ומבשר שלום, שנאמר "הנותן אמרי שפר". (בראשית ויגש)
נפתלי אילה שלוחה, מלמד שהיה נפתלי רץ כאיל לעשות רצון אביו שבשמים, הנותן אמרי שפר, אמר רבי יוסי בר חנינא בשם רבי אידי בר אחא, אלו דברי תורה שניתנו למ' יום על ידי שופר. (שם ויחי)
נפתולי - מרחקא רחיקת קדם ה' בצלו ברם קבל בעותי... (בראשית ל ח)
נפתלי זגד קליל, דמי לאיילא דרהיט על שיני טוריא מבשר בשורן טבן, הוא בשר דעד כדון יוסף קיים, והוא אזדרז ואזל למצרים ואייתי אוניתא דחקיל כפילתא דלית בה לעשו חולקא, וכד הוה פתח פומיה בכנישתא דישראל למשבחא מבחר מכל לשניא. (שם מט כא)
ולשבטא דנפתלי בריך משה נביא דה' ואמר, נפתלי שבע רעוא וחדי בנוני ימא, די נפלו בחלקיה, ומלי ברכאן מן פירי דבקעת גינוסר דאתיהיבו ליה מן קדם ה', ימא דסופני וימא דטבריא יירת. (דברים לג כג)
נפתולי - מנחם פירשו במחברת צמיד פתיל, חבורים מאת המקום נתחברתי עם אחותי לזכות לבנים, ואני מפרשו לשון עקש ופתלתול, נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום להיות שוה לאחותי... ואונקלוס תרגם לשון תפלה, כמו נפתולי אלקים נפתלתי, בקשות החביבות לפניו נתקבלתי ונעתרתי כאחותי. נפתלתי - נתקבלה תפלתי. ומדרש אגדה יש רבים בלשון נוטריקון. (בראשית ל ח)
הנותן אמרי שפר - כתרגומו, דבר אחר, על מלחמת סיסרא נתנבא, (שופטים ד') ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי וגו', והלכו שם בזריזות, וכן נאמר שם לשון שלוח, "בעמק שולח ברגליו". הנותן אמרי שפר - על ידם שרו דבורה וברק שירה... (שם מט כא)
שבע רצון - שהיתה ארצו שבעה כל רצון יושביה. ים ודרום - ים כנרת נפלה בחלקו, ונטל מלא חרם בדרומה לפרוש חרמים ומכמורות. (דברים לג כג)
נפתולי - שם מבנין נפעל, וטעמו כאדם שיאבק עם אחר ויפתל לנצח אותו כדי להפילו, וכן תתפל... (בראשית ל ח)
אילה שלוחה - על דרך דורון, והמקבל הדורון נותן אמרי שפר. ויש אומרים שאילה רמז לדבורה, הנותן אמרי שפר רמז לשירת ברק עמה... (שם מט כא)
אילה שלוחה - ...והמשל כי נפתלי שבע רצון ומלא כל טוב, וממנו תבא בשורה לכל ישראל כי עשתה ארצו פירות לשבעה. (שם)
נפתלי שבע רצון - שהיתה ארצו שבעה כל רצון יושביה, לשון רש"י, והנכון שהוא נמשך אל השם הנכבד, יאמר שבע ומלא ברכת השם הנכבד וברכתו. אבל במדרש רבי נחוניה בן הקנה אמרו בכתוב הזה, אמר רבי אמורא, מאי דכתיב ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה, כך אמר משה, אם תלך בחקותי תירש העולם הבא, שהוא נמשל לים, שנאמר ורחבה מני ים, והעולם הזה שהוא נמשל לדרום, שנאמר כי ארץ הנגב נתתני... ועוד אמרו, ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה, אין ים אלא תורה, שנאמר "ורחבה מני ים", וכל המדרש שם אם כן יהיה סוד הכתוב נפתלי שבע הרצון הממלא ברכת ה', שהיא הים הכלולה בכל מין, הכל כענין שכתוב "כל הנחלים הולכים אל הים", והוא ביתו של מלך. משל למבקשים לראות את המלך שואלים אנה ביתו, ואחר כך שואלים אנה המלך, וכן העולם הזה הנגוב והיבש מן הרצון ירש ביה, והמשכיל יבין. (דברים לג כג)
נפתולי - חזוקים גדולים, כאדם הנתפס עם חברו ומתחזק עמו, לראות מי יכול מחברו, ומי יפיל את חברו... כמו הפתיל המדובק משני חוטים, וכשיכפל וישזר הוא יותר חזק. (בראשית ל ח)
אילה שלוחה - גבורים קלים כאילות, הנותן אמרי שפר - בשובם מן המלחמה ממהרים מתוך קלותם לבשר בשורות משופרות של נצחון המלחמה, כדכתיב זבולון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה. (שם מט כא)
נפתולי - כמו צער גדול סבלתי עם אחותי, ועצרתי כח לסבול... (שם)
שבע רצון - ארצו ממהרת לבשל פירושתיה, ושבע מהם כרצונו, כי מקום שפרותיו מאוחרים אין משביעים רצון, שצריך להתאוות להם קודם שיבואו. ומלא ברכת - שהבא לארצו ורואה בפרותיו מבוכרין וכו' משבח ומברך את ה' על החדש, ורז"ל דרשו מכאן הממלא כוס של ברכה זוכה ונוחל ב' עולמים... (דברים לג כג, וראה שם עוד)
אילה שלוחה - לבשר נצחון המלחמה, ויש מפרשים מישור נטוע, כמו שלוחותיה נטשו עברו ים. אמרי שפר - ענפים. (בראשית מט כא)
נפתלי אילה שלוחה - על דרך הפשט ברכו בקלות, שיהיו בני נפתלי קלים כאילה לרוץ ולבשר בשורות טובות ולהודיעם תחלה, כאילה זו המבשרת בכתב השלוח בין קרניה... ועל דרך הקבלה ירמזו לצדיק, ויזכיר בו אילה שלוחה, שלי שהוא שלו, והיא כנסת ישראל, מלשון (תהלים כ"ב) אילת השחר, וכן שלוחה מלשון שליח, ונפתלי זה נותן אמרי שפר להקב"ה, ואפשר שאונקלוס רמז לזה, וכן אמרו רז"ל, מלאך אחד ממתין עד שמתפללת כנסיה אחרונה שבישראל, ונוטל כל התפלות ועושה אותם עטרה לראשו של הקב"ה... (בראשית מט כא)
בני נפתלי - בכולן אומר לבני לבד מנפתלי, שהוא אומר בני, לפי שבשבט נפתלי היו בנות יותר מבנים, ולכך רמז בברכת נפתלי אש"ה, "אילה שלוחה הנותן", ראשי תיבות אשה, ולפיכך בפרשת פנחס כתיב בכולן בני, לפי שמתו האנשים ונתרבו הנשים, ולכך לא אמר לבני. (במדבר א מב)
נפתלי שבע רצון - ראשי תיבות נשר, שהיה קל כנשר לעשות רצון אביו שבשמים. (דברים לג כג)
וקראה השני בשם נפתלי מלשון חיבור, כמו דאמר צמיד פתיל, והרמז למעיינות הנשפעות ליסוד עולם זהו נפתלי אילה שלוחה, כי האילה לצדיק... (ויצא)
אילה שלוחה - עבד נאמן, ובו בעלי לשון ומליצה. (בראשית מט כא)
שבע רצון - בעל תכונה חברתית וטוב החברה וההסכמה, ולמרות נדיבותו מלא ברכת ה' - וזה שאמר יעקב אילה שלוחה - מתנועעת לכל רוח. (דברים לג כג)
אילה שלוחה - ויש אומרים על פירותיו שממהרים להתבשל, ונותן אמרי שפר על ידי מקרא בכורים או ברכת הפירות, וקרוב לומר שאמרי שפר היינו התורה, ועל כן המשילו לאילה... (בראשית מט כא)
...וקורא לארצו אילה שלוחה שהיה מתפשט ומתרחב מאד. (בראשית מט כא, וראה שם עוד)
נפתולי - מלשון צמיד פתיל, רוצה לומר ענינים נעלמים וסודות אלקים ביני ובין אחותי. גם יכולתי אסבול אותם בשמחה. (בראשית ל ח)
אילה שלוחה - כאילן המתפשט, כי גבולו נוגע בכל השבטים. (שם מט כא)
נפתל - הנפתל הוא יותר מעקש, ובא נפתל אחר עקש, כמו דור עקש ופתלתול, ובשלילה הוא בהפך, אמר אין בהם נפתל ועקש... (הכרמל)
נפתולי אלקים - פתל קרוב לבדל, בתל, בטל, המורים כולם על הבדלה והפרשה, מכאן פתל, חיבור שיש עמו הבדלה, מכאן פתיל, חבל גדול וחזק, שחוטיו השמונה משתזרים לכלל האחד העומד בפני עצמו... הנפתל שואף להצמיד את גוף היריב אל גופו על ידי חיזוק אמיץ, בדרך זו מאבד הלה כל מעמד, נכנס כולו לרשותו של השני, וסופו מועד ונופל. נפתולי אלקים - היאבקות אלקית, מאבק שאין להתבייש במטרותיו, על מטרות אלוקיות נאבקתי עם אחותי, למען אוכל גם אני לתת את תרומתי לבנינו הרוחני של ביתנו, דבר זה הוכחתי כאשר נתתי את שפחתי לבעלי, למען אזכה, בגבולות כחותי, לתת בן לביתנו... (בראשית ל ח)
נפתלי אילה שלוחה - ...איננו הולך בדרכים משלו, הוא פועל רק בשליחות האחרים, אין לו יצירות מקוריות, אולם דבר שהוחלט על ידי אחרים לטובת הכלל, יסגל הוא לעצמו ויבצענו בזריזות וביעילות... (שם מט כא)
שבע רצון - יש ב' אופנים בעשירות, שיש לו הון ועושר, והב' בלשון חכמים ששמח בחלקו. ונפתלי שבע רצון ששמח בחלקו, וגם מלא ברכת ה'. ים - מוכשר גם לעבר בים, וגם לדרום - שדות וכרמים, ולרמב"ן שקאי על דברי תורה, שגם יש לו חידושים, וגם מוכשר להציעם בדבורו, שעל זה אמר שבע רצון, וזה שאמר בשופטים מני מכיר ירדו מחוקקים, שהלכו הרבה תלמידי נפתלי וזבולון לתלמוד תורה של מכיר בן מנשה שישבו נגדם בעבר הירדן, ובחזרתם הרבו תלמידים, ולכן נבחרו למלחמה... ים ודרום - כינוי על דברי תורה, דרום על יהודה שלהם כח לחדש, והמקום דרום מחכים, ויש לנפתלי כח לקלוט שמועותיו וגם לחדש. (דברים לג כג)
...והראב"ד ז"ל, דחשב י"ב כחות הנפש לי"ב שבטים חשב שחוק לנפתלי, דכתיב "נפתלי שבע רצון" וגו' והאריז"ל דחשב החדשים לי"ב שבטים, כסדר הדגלים, חשב אדר לנפתלי, והוא גם כן מטעם זה, וכבר אמרנו דשבע רצון היינו שזכה להתגלות רצון מעתיקא, ומלא ברכת ה' היינו דקדושה ראשונה שהוזכר בתורה הוא דשבת... (ראש חדש אדר ז)