נצח  

(ראה גם: ועד, לעולם, עולם)

תלמוד בבלי:

תנא דבי רבי אלעזר בן יעקב, כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק עולמית, נצח דכתיב כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף... (עירובין נד א)

תרגום יונתן:

נצחם - קטילי גבריהון. (ישעיה סג ו)

רש"י:

נצחם - גבורת נצחונם.  שם)

ספר העקרים:

...שהרי לנצח, שמשמעו לשון נצחיות, נמצא אותו על זמן קצר בעל תכלית, אמר הכתוב על שכינתו הכבוד בהר סיני, "ההר חמד אלקים לשבתו, אף ה' ישכון לנצח" (תהלים ס"ח), ולא שכן הכבוד לנצח בהר סיני, שהרי כשנעשה אהל מועד נסתלק הכבוד מהר סיני ושכן באהל מועד... (מאמר ג פרק טז)

מאירי:

תשכחני נצח - בבבל, שכל זמן ארוך יקרא נצח. (תהלים יג ב)

עקדה:

ומה שאמרו על נצחיות המינים לדעת הפילוסופים, הוא מצד היותם מושכלים אצל הבורא מפאת כללותם, והוא ענין נצחיות המינים, ולדעתנו ענין הנצחיות האישי ההולכים בדרכיו, והוא ענין כתיבת ומחיית הצדיקים והרשעים בספר הזכרון... (שמות יג יז שער לט)

אלשיך:

למה לנצח - ימי המשיח נקראים נצח, ואז ישיבנו... (איכה ה כ)

מהר"ל:

...כי השאלה הזאת גם כן כמו השאלה על האדם, איך יזכה האדם בעל חומר לחיים הנצחיים, שהתשובה בזה, עם שהאדם הוא בעל גוף וחומר, אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו, כי יש בו רוח אלקים נשמה קדושה, אשר הנשמה הזאת חצובה מתחת כסא הכבוד, ובשביל הנשמה הזאת זוכה האדם אל חיים הנצחיים. (תפארת ישראל פרק יג)

רמח"ל:

והוא סוד חבור הנהגה הנצחית בהנהגת הזמן, כי כבר שמעת איך הנהגת הזמן נמשכת מהנהגת הנצחיות, שהיא עיקר הבריאה, אך הנהגת הנצחיות עומדת להתקן מכח הנהגת הזמן, בקבלה מן הזמנים הנעשים בהם לקבוע אותם בנצחיות כמו שכתבנו. והנה בהיות הנהגת הזמן מתחלפת בסוד זמן, שאור אחד מעכב על חבירו, הנה לא תמצא בזמן אחד אלא הארה אחת, אבל כבר שמעת איך אין שום פעולה נאבדת בין התקון שקודם הקלקול, ובין התקון שלאחר הקלקול, ובין הקלקול שלאחר התקון, ובין הקלקול שקודם התקון, כי לכולם יש פעולה מיוחדת שונה מחברתה, על כן כל הזמנים בכל פעולותיהם נקבעים כולם בנצחיות והוא סוד כי אין שכחה לפני כסא כבודך, כמפורש במקום אחר, וגם הזמן הבא אחר הזמן האחד הוא מקבל הפעולות מכח כל הקודם אליו, ואפילו מכח מה שעתיד להיות, שהוא סוד "אתה זוכר מעשה כולם"... (אדיר במרום דף נב, ועיין שם עוד)

מלבי"ם:

בשם נצח יצייין את הזמן הנצחי הבלתי מתנועע ובלתי ידוע לנו, הזמן אשר הוא למעלה מן הזמן, אשר לא יצדק בו מושג ההגבלה יום, שנה, רק לפי השגותינו, כמו האלקי ית', והנשמה וכל דברים הרוחניים אשר הם למעלה מן הזמן והמקום, ויאמר "נעימות בימינך נצח", וכן בכל מקום שידבר על הזמן בבחינת נצחיותו מראש ועד סוף, כרתוקה ארוכה בלי תכלית, יאמר לעולם ונצח על נצחיות בלי תכלית בבחינת עצמו. (הכרמל)

רש"ר הירש:

והתקדשתם - קדוש רוצה לומר חירות מוחלטת של הרצון, ועם זאת חירות מוחלטת של ההויה, זאת אומרת שקדושה כוללת נצחיות... (ויקרא כ ז)

חכמה ומוסר:

...דהנה קשה, איך האדם בעולם הזה, שהוא בעל תכלית, ואיך יקנה בה חיים נצחיים בלתי תכלית? אבל יראה כי הנה האמת לא תשתנה בשום פעם... ולכן התורה שהיא אמת לא תשתנה בשום פעם... ולכן כאשר האדם קונה בחייו ידיעות השי"ת שהן אמת ולא ישתנו בשום פעם, והידיעות הם הם נפשו, כי עצם נפשו הוא מה שמוציא מכח אל הפועל, ובזה זוכה לחיי נצחי, כאשר ידיעותיו הן לעד ככה חייו לעד... (חלק ב סד)

...ומעתה כיון שתכלית האדם להשכיל, ונעשה השכל והמושכל אחד, כמו שהמושכל קיים לעולם כן השכל המתאחד עם המושכל אינו בטל לעולם, ואם כן מי שהוא עוסק במושכלות הוא דבר הנשאר לעד לעולם בלי קץ... (שם קיד, וראה שם עוד)

רבינו ירוחם:

...אכן באמת כל המוטל עלינו רק להתבונן שה' הוא קיים לעד ולעולמי עולמים, וזהו סוד הנצח, שאנו רואים ומאמינים שגם העולם הזה הוא נצחית, ואם כן כשאנו רואים חס ושלום כשאויבים מתגברים, ואיה גבורותיו ואיה נוראותיו, אם כן אינו מכיר נצחיותו, ועל זה אמרו ז"ל שחזרו עטרה ליושנה, היינו שאדרבא, כל סוד הנצח נראה ונכיר בעת שנגלה ישועתו מההסתר, ואדרבא, זהו גבורתו, בעת שאנו רואים אומתינו בין שיני אריות והיא קיימת, הלא אין זה כי אם סוד שבעולם הזה, גם כן ה' הוא קיים לעד ולעולמי עולמים, וזהו גבורותיו ונוראותיו, ועיקר גבורותיו ניכר בנסתרו.

וזהו סוד גדול, היינו שכל ענין תחיית המתים הוא סוד הנצח, היינו שכל עולם הזה הוא נצחי, וסוד תחיית המתים הוא, שאף הכלים ונפסדים מן עולם הזה, המה גם כן יחיו ויקומו, ולא יהיו חס ושלום כלה ונפסד, וזהו ראיה על נצח, היינו שעולם הזה הוא באמת נצחי, והחטא הוא הממית, וכשיתוקן החטא יבולע המות לנצח, וגם המתים מכבר יקומו אף בגופם לחיות חיי עד... (דעת חכמה ומוסר חלק ג פא)

מכתב מאליהו:

ראה עולם הבא, חלק ה עמוד שעח.