אשר נשאו לבו - דאיתרעי לביה. (שמות לה כא)
נשאו לבו - הם חכמי לב, והטעם שיש לו לב רם. (שם)
נשאו לבו - על החכמה של העושים במלאכה, ואמר כן, כי לא מצינו על המתנדבים נשיאות לב... וטעם "אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה", כי לא היה בהם שלמד את המלאכות האלה ממלמד או שיאמן בהן ידיו כלל, אבל מצא בטבעו שידע לעשות כן, ויגבה לבו בדרכי ה' לבא לפני משה... (שם)
נשאו לבו - אם הרגיש תשוקה בלבו, היה סימן שה' נתן חכמה בלבו, ובא. (שמות לו ב)
נשאו לבו - שלבו מכהו אם לא יתן כחבריו, או שמא ישא עונשו על העלמת עין. (שם)