מנין

(ראה גם: דוד-מנין, ישראל-מנין, לוים-מנין, מנה, פקד)

רמב"ן:

תפקדו אותם - ענין פקידה זכרון והשגחה על דבר, כלשון וה' פקד את שרה כאשר אמר, והוא פתרונו בכל מקום... ואמר תפקד אותם לרמוז שלא יספרם רק שיתנו כופר נפשם מחצית השקל ובהם ישגיח ויזכור מספר העם, ואמר בדוד מספר מפקד העם, כי ידע מספרם בפקידת הכופר, כי רחוק הוא אצלי שלא יזהר דוד במה שאמר הכתוב ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם... (במדבר א ג, וראה עוד ישראל-מנין)

חזקוני:

וספרת לך - לפי שאין כאן אלא ספירה אחת, והיא בבית דין, אין צריך לברך, אבל עומר דכתיב ביה ב' ספירות, אחת בפרשת אמור ואחת בפרשת ראה, אחת לבית דין ואחת לצבור צריך לברך. (ויקרא כה ח)

הכתב והקבלה:

וספור הכוכבים - הבט אל השמים ואל מספר הכוכבים, ויתכן שאינו מתכוון על הכמות, כי אם על איכות הכוכבים, כמו וכל צעדי יספור (איוב ל"א), שענינו השגחה, וכן שבעה שבועות תספור, הוא על כמות ואיכות הימים, ועל זה אמר כה יהיה זרעך - בכמות. (בראשית טו ה)

תספרו - מלשון ספר וגבול, וכן במספר ארבעים יכנו, עד גבול ארבעים, וכן לתבונתו אין מספר, ולפי זה עד תספרו פירוש קודם שתגמרו למנות חמשים תקריבו... (ויקרא כג טז)

מלבי"ם:

וספר - בא על רצון לדעת מנין, ומנה הוא אם רוצה לדעת אם חסר משהו. (שם)

ההבדל בין לפעל ספר ובין יתר לשונות הוא, שפעל ספר בא על פעולת הספירה בעצמה, שסופר אחד שנים שלשה, כמו וספרה לה שבעת ימים, וספרתם לכם, עם כל זה בא לשון ספירה שסופר הפרטים או הימים אחד אחד בספירה סדורית. (הכרמל)

מכתב מאליהו:

וביאור הענין הוא, שטומאת הזבה ענינה חטא בדקות, והיא סרה על ידי תשובה, ועל כן צריכה שבעה נקיים, כי דרך החיזוק שמתרפה במשך הזמן, על כן מי שמבקש לצאת מטומאה לקדושה צריך לביקורת ממושכת ומוכפלת שבעתיים, וזהו גם ספירת שבעת הנקיים... (חלק ב שבועות, עמוד כד)