(ראה גם: אב, אב-ובן, זקן, כבוד)
תניא, סבא בביתא סימנא טבא בביתא, כך צדיק בדור סימן טוב הוא בעולם... (בראשית תתסא)
עד היכן חייב אדם ללמד את בנו תורה, אמר רב יהודה אמר שמואל, כגון זבולון בן דן, שלימדו אבי אביו מקרא ומשנה ותלמוד הלכות ואגדות... ואבי אביו מי מחייב, והתניא ולמדתם אותם את בניכם ולא בני בניכם, ומה אני מקיים והודעתם לבניך ולבני בניך, לומר לך, שכל המלמד את בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו למדו לו ולבנו ולבן בנו עד סוף כל הדורות, הוא דאמר כי האי תנא, דתניא, ולמדתם אותם את בניכם, אין לי אלא בניכם, בני בניכם מנין, תלמוד לומר והודעתם לבניך ולבני בניך, אם כן מה תלמוד לומר בניכם, בניכם ולא בנותיכם. אמר רבי יהושע בן לוי, כל המלמד את בן בנו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מהר סיני, שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך, וסמיך ליה יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב. רבי חייא בר אבא אשכחיה לרבי יהושע בן לוי דשדי דיסנא (סדין שאינו ראוי לעטיפת הראש) ארישיה, וממטי ליה לינוקא לבי כנישתא, אמר ליה מאי כולי האי, אמר ליה מי זוטר מאי דכתיב והודעתם לבניך וסמיך ליה יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב... (קידושין ל א)
אמר חזקיה, אמרי אינשי סבא בביתא פאחא בביתא, סבתא בביתא סימא בביתא. (ערכין יט א)
..רבי יוחנן אמר שחייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקינו. (בראשית פרשה צד ה)
...אבל אם היה אדם מותר לקחת אשת אחיו כשיש לאחיו בנים, לא יהא זקנם מערער, כי בנו אהוב לו יותר מבן בנו ובן אחיו... (תקי)
וכתב נמי הרב רבי ישראל בספר מנורת המאור נתיב י"ד, דאבי אביו בכלל אביו, וכן אם אביו ואם אמו בכלל אמו, וכן אבי אמו, והכי איתא בבראשית רבה על פסוק ויזבח זבחים לאלקי אביו יצחק, לכך הזכיר יצחק ולא אברהם, שחייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקנו, והביאו לשון זה בחומש רש"י והרמב"ן משמע דשניהם מדאורייתא, אלא דבאביו מחייב טפי מזקנו, והוא הדין לזקנתו. וטעמא דכולהו משום דבני בנים הרי הם כבנים, וכן האיש חייב בכבוד חמיו וחמותו, וטעמא משום דאיש ואשתו כחד גופא חשיבי, ואב ואם של זה כאב ואם של זה... (פרק ד מצוות עשה מן התורה התלויות בפה בקנה ואפשר לקיימן בכל יום)
לאלקי אביו - לרמ"א ביו"ד ר"מ כ"ד מכאן שחייב בכבוד אבי אביו, ולהגר"א בן הבת פטור, וראיה מבראשית רבה צ"ח, בני בנות אינם כבנים, אמנם זה לא כהגמרא, כגון יומא ס"ו ב' ויבמות ס"ב ב' ועוד, ועיין שם. (בראשית מו א)