תנו רבנן שמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה... (ברכות כח ב)
תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק המקיז דם בחלום עונותיו מחולין לו, והתניא עונותיו סדורין לו, מאי סדורין, סדורין לימחל. (שם נז א)
והתניא רבי אומר בגדולה מתחילין מן הגדול ובקללה מתחילין מן הקטן... (שם סא א)
אמר רב יוסף בא וראה כמה גדול אדם זה שנעשה לו נס כזה, אמר ליה אביי אדרבה, כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית... (שבת נג ב)
...אלא גמרנא וסדרנא אנא, (מסדר שמועות לפני רבותי)... (פסחים קה ב)
דוד שאל (באורים ותומים) שלא כסדר, והחזירו לו כסדר, וכיון שידע ששאל שלא כסדר חזר ושאל כסדר, שנאמר היסגירו בעלי קעילה אותי ואת אנשי ביד שאול... (יומא עג א)
תני תנא קמיה דרב נחמן הרואה קרי ביום הכפורים עונותיו מחולין לו, והתניא עונותיו סדורין, מאי סדורין, סדורין לימחל. (שם פח א)
אמר רבי יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפלה, אמר לו, כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם. (ראש השנה יז ב)
...ונראין דברי מדבריו, שאני אומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, והוא אומר על ראשון אחרון ועל אחרון ראשון, אלא שהוא מונה לסדר חדשים, ואני מונה לסדר פורעניות. (שם יח ב)
אמר רבי אליעזר לעולם יסדיר אדם תפלתו ואחר כך יתפלל... (שם לה א)
כי הא דריש לקיש הוה מסדר מתניתין ארבעין זמנין כנגד מ' יום שניתנה תורה, ועייל לקמיה דרבי יוחנן, רב אדא בר אהבה מסדר מתניתין עשרין וארבע זמנין, כנגד תורה נביאים וכתובים, ועייל לקמיה דרבא. (תענית ח א)
...וכתיבנא חמשא חומשי לחמשא ינוקי, ותנינא שיתא סידרי לשיתא ינוקי, לכל חד וחד אמרי ליה אתני סידרך לחברך... נכנס רבי שמעון אצלו מסר לו סדרי חכמה, אמר להן לבני גדול אני צריך, נכנס רבן גמליאל אצלו ומסר לו סדרי נשיאות, אמר לו, בני, נהוג נשיאותך ברמים... (כתובות קג ב)
ואלא עלמא אמאי קא מקיים, אקדושא דסידרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא... (סוטה מט א)
...כי לא אמרינן אין סדר למשנה בחדא מסכתא, אבל בתרי מסכתות אמרינן. (בבא קמא קב א)
איבעיא להו, מהו שיסדרו לבעל חוב, מי גמר מיכה מיכה מערכין או לא... (בבא מציעא קיד א, וראה שם עוד)
תנו רבנן סדרן של נביאים, יהושע ושופטים שמואל ומלכים ירמיה ויחזקאל ישעיה ושנים עשר... סדרן של כתובים, רות וספר תהלים ואיוב ומשלי קהלת שיר השירים וקינות דניאל ומגילת אסתר עזרא ודברי הימים... (בבא בתרא יד ב)
תני סדר הסב, בזמן שהן שתי מיטות הגדול שבהן עולה מיסב בראש העליונה, והשני לו למטה ממנו, בזמן שהן שלש מיטות, הגדול שבהן עולה ומיסב בראש האמצעית, והשני לו למעלה והשלישי לו למטה הימנו, וכן מסדירין והולכין... (תענית כ ב)
תני הסודרן (שהמשניות והברייתות סדורות בפיו) קודם לפילפלן... (הוריות יט א)
מדרש רבה:
אמר רב הונא אם על סדורו של רעם אין אתה יכול לעמוד, על סדורו של עולם על אחת כמה וכמה, אתמהא, ואם יאמר לך אדם יכול אני לעמוד על סדורות של עולם, אמור לו אחרי מלך בשר ודם אי אתה יכול לעמוד, אחרי מלך מלכי המלכים הקב"ה אתה יכול לעמוד, אתמהא... (בראשית יב א)
ידוע כל דבר שאי אפשר לספר בו שנפל במקרה לסדור הנחתו וענינו, מורה על פועל כוון בו, כאשר נאמר על כל ספר מסודר מאותיות ותיבות, כי זה בלי ספק לא נפל במקרה, אבל נעשה על ידי פעל כוון בו... (דרוש ג)
...כי יש לשאל שאלה גדולה מאד, שכשאנו חוקרין ומעיינים בחפוש הנבראים כלם, תמצא סדר אחד לא יצאו מסדרם ולא ישנו את חקם, שהדומה מוליד את הדומה, כי לא יצא חמור מסוס... ואם כן לפי זה היה ראוי גם כן משורש צדק ונטע נאמן יהיו תולדותיהן בני אברהם יצחק ויעקב כיוצא בהם... (נצח ישראל פרק ב)
...פירוש אלו ז' דברים שנאמרו בגולם ושבעה בחכם, תחלה יש לך לדעת, כי כל הז' מדות שנאמרו כאן שיש אל השכל, היינו שאינו יוצא מן הסדר הראוי מה שהדעת מחייב והשכל משער כל הדברים ומגביל אותם, והיוצא מן הסדר הראוי אין ספק שיוצא מן השכל, כי הסדר הוא עצם השכל, ולפיכך כל ענין החכם ומדות שלו משוער ומסודר, ולכך אמר חכם אינו מדבר בפני מי שגדול ממנו, דבר זה ראוי לפי הסדר, אשר הסדר מתחייב מן השכל... ולפיכך אמר שיש בו ז' מדות, כי הדבר הוא מסודר על ידי ז' דברים לא פחות ולא יותר, ועל ידם הוא מסודר לגמרי, ומפני שאמר כי החכם הוא מסודר כמו שראוי אל השכל, אמר שיש לו ז' מדות אשר על ידם הוא מסודר, וזה כי כל סדר הוא השווי, ואם לא היה אל הסדר השווי, לא היה זה סדר, ואשר יוצא מן הסדר הוא יוצא מן השווי לגמרי, והשווי לגמרי הוא האמצע, שאינו נוטה לשום צד. והנה הנקודה האמצעית סדר שלה על ידי ז', וזה שהיא עומדת באמצע אינה נוטה לא למעלה ולמטה לא לפנים ולא לאחור ולא לצדדין, עד שכל אמצעי סדר שלו ז'... (דרך חיים פרק ה ז)
...ואסדר ב וב' גרגרים מסתרי תורה... ענפי הקדושה שסדר המאציל ב"ה הם שבילי ומשפטי התורה, וכל המחליף סדר מסדרו עוקר הענף בסוד בחינת נשמתו ועושהו ענף רע, כי יסתלק ממנו כח המקדש, וזה סוד הקרבן שיתפגל ויטמא במחשבת חוץ לזמנו ומקומו... (במדבר טז א)
בתוך המחנות - ובהמצא הנכבד צריך לשמור על הסדר הנאות, כמו שההלכה בקריאת התורה ובפתח שיש בו מזוזה, וכל שכן בית כנסת ובית המדרש, אבל לא בשאר דרכים, אלא כאן שהמשכן בתוכם. (במדבר ב יז)
דברנו על ענין הסדר כמה גדול הוא, עד שכלל האדם וכל פרטיו לא יוכלו לחיות אף רגע בלי שמירת הסדר, קור וחום, לחות ויבשות... וגלגל אחד עם חברו, שלא יפגשו זה בזה, שאם לא ישמור מהלך מרוצתו לרגע, כרגע יחרב העולם. רואים אנו עד כמה העולם בנוי על סדר, ומעתה נבין גודל ענין יקרת האדם המתנהג על פי סדר... ואם כן מי שמתנהג על פי הסדר, הרי לו מעלה כזו שנשוא כל העולמות תלוי בזה, ואם כי אין לו ידיעת סדר כל העולם, אבל חלק יש לו מזה, מה שאינו כן מי שאינו מתנהג על פי הסדר, הרי חסר לו כל, כי החסרון הוא חסר מכל, כי הוא היפוך כל, ודי למבין גודל החסרון מה עמוק הוא, ושנאוי להקב"ה, כי כל מעשה ידיו הכל בנוי על הסדר, וכמה אהוב לו יתברך המתנהג בדרכו יתברך בסדרים נכונים.
ודברנו שזהו סבת ביטול הפעולה של ראש השנה ויום הכפורים ימים נוראים כאלה, כל המעשים שעולם עוסקים אז, למה אינם עושים רושם באדם עד שיהיה ניכר בו אחר יום טוב של סוכות... אבל הכל מפני שלא שמר הסדר ואכל ושמח יותר מן הסדר הנכון על פי חוקי התורה, ונתקלקלה פעולת הימים הנוראים.
והנה מן הנראה יוכל האדם לשפט על שאינו נראה, מן בין אדם לחבירו יוכל לשפוט על בין אדם למקום, אם בגזל הריסת הסדר מכלה העולם, איש את רעהו חיים בלעו, מכל שכן הנעלם מן האדם, כמו עריות, הריסת הסדר והמשטר שסדר הקב"ה לאדם, כמה מכלה העולם... (חלק ב רח)
אני נתחנכתי בקלם מקום שם היו זהירים מאד בענין של סדר. הסבא זצ"ל מקלם היה כועס אם לא העמידו את הכסא במקומו ובדיוק, כמו על מעשה דחלול שבת. אני ירשתי ממנו בגד אשר היה נראה כבגד חדש ממש, והוא ז"ל נשאו שלשים שנה. והנה אצלנו אם הקמטים שבמכנסים נראים יפים תמיד, הסיבה היא רק מפני שאנו מביאים המכנסים לחיט בכל חודש לתקן הקמטים אבל בקלם לא עשו כן, אלא הבגד היה עומד בעינו זמן רב מפני שנזהרו מאד בשמירתו.
הסבא זצ"ל לא הטה לעולם עיניו להביט אל הצדדים, ואם היו רואים בקלם אדם המביט לצדדין שלא לצורך גדול, היתה זאת שם לחרפה גדולה. ואני בבואי לקלם בפעם הראשונה, נכנסתי בשעת תפלת מעריב - בקלם ארכה תפלה המעריב כשעה שלמה - ובית התלמוד תורה לא היה יותר גדול מחדר זה שאנו נמצאים עכשיו, ואף שחשקי לראות את הסבא זצ"ל היה גדול מאד, כי לא ראיתיו עד אז, ואף על פי כן לא הרימותי עיני להסתכל בו, ולא ראיתיו עד למחר, פחד כזה היה שורר שם בענין הרמת עין...
אנו מניעים פעמים אין מספר הכובע ממקומו שעל ראשנו, לפעמים אחורי הראש, ולפעמים לצד ימין או לצד שמאל, אבל הסבא זצ"ל היה משים כובעו על ראשו פעם אחת ביום כראוי, ומאז ואילך לא היה הכובע זע כלל ממקומו כל היום אפילו לא כחוט השערה.
הסבא זצ"ל היה אומר שסדר דומה לקשר שבשלשלת של מרגליות, שאף שהעיקר הלא הם המרגליות, והקשר שבשלשלת הלא הוא באמת רק דבר טפל, אבל מכל מקום אם יתירו זה הקשר הנה יפלו כל המרגליות ארצה. כך הוא ענין של סדר, סדר הוא השומר כל טוב שבעולם, אף על פי שהוא לעצמו איננו אלא דבר של טפל, אם האדם הוא מסודר, אז התורה והתפלה וכל המצות שלו שמורים הם ובטוחים בקיומם, ואם לאו חס ושלום כל המרגליות יפלו ארצה. צריך האדם לקום משנתו בזמן קבוע, להתפלל בזמן קבוע, להתחיל לימודו בזמן קבוע וגם לפסוק מלמודו צריך להיות בזמן קבוע. הסבא זצ"ל היה מספר בשם הגר"ח זצ"ל מוולוזין, שכשמגיעה לדוגמא שעה י"ב, הזמן שקבע לו אדם לגמור סדר לימודו, צריך הוא לפסוק בין תבת "אמר" לתבת "רבא", ולהניח את תבת "רבא" לסדר הבא. אין לשנות הסדר אפילו אם ירעמו ויברקו סביבו. הסבא זצ"ל לא היה שומע שום אמתלא לביטול סדר, אפילו מחלה לא היה תירוץ לפניו. "סדריו" היו ארוכים הרבה יותר מ"סדרינו" שלנו, אצלנו כל סדר נמשך כג' שעות, אבל "סדריו" שלו היו של ח' שעות לימוד התורה בלי כל הפסק יהיה מה שיהיה. ואף על פי שהיה מסוכן גדול לא היה מקצר בסדריו...
כל הבריאה כן מתנהגת בסידור נורא, לו איזה דבר שהוא ישנה זמנו אפילו כחוט השערה, הלא היה העולם חרב מיד. למשל אם השמש יהיה זורח במוקדם רגעים אחדים, הלא מיד היו יוצאים חורבנות נוראים חס ושלום. הנה מכאן לראות שסדר אינו רק כקשר שבשלשלת מרגליות כנ"ל, אלא סדר הוא אמנם דבר אשר הכל תלוי בו, ובלעדו לא יוכל להתקיים שום דבר. סדר הוא לעיכובא, סדר הוא מן המעלות היותר גדולות, וכמעט שהוא עטרת כל המעלות.
רואים אנו אומות אשר יש להם מעלת הסדר, והיא אמנם הסיבה להם לשלימות בתעשיה ובמדע. ואם מעלת הסידור עושה כל כך גדולות בדברים גשמיים, קל וחומר שמעלת הסידור תפעול גדולות ודאי כשנשתמש בו ברוחניות, לתורה ולמצוות.
אחר כל דברינו אלה כבר נבין פשוט מה שהפליגה תורה כל כך בענין הסדר של הדגלים, והרוצה לדעת חומר עונש ביטול סדרים, יתבונן במה שלמדנו בפרשתנו כי משורר ששיער חייב מיתה - מפני שעבר על חק הסדר. נוראים הדברים. (דעת תורה במדבר עמוד טז)
יש ג' גדרים של סדר, א' יש סדר לשם סדר, כי הרואה נהנה במערכות מסודרות, מפני שהוא משל לסדר הפנימי, שהכל בסדר בתוך האדם, ואין סתירה בין רצון לרצון בו. ב' יש סדר לשם תוצאותיו, שידעו היכן למצא כל דבר וכדומה. ג' יש סדר לשם התאחדות הפעולה, כגון במכונה שכל חלק צריך שיעשה פעולתו במקומו, כדי שיצא תכליתם בין כולם. וכשם שהחלקים בפירודם לא יפעלו, כך אי אפשר להם לשמש בערבוביא, והחיבור צריך להיות דווקא בסדרם הנכון.
ברוחניות נדרש הגדר השלישי, פירוד של יחידים, וכן פירוד של אגודות אגודות מונע התכלית, אבל גם הערבוביא לא טובה, אלא כל יחיד צריך להתפתח על פי המדות והכלים החיצוניים המתאימים לו, ובתוך חוג אנשים המסוגל לו... ואם בסביבה אחת מתחילים בעבודה על פי מדה ידועה אחת, ובסביבה אחרת על פי אחרת, כגון מוסר וחסידות, הרי כדי להגיע לשלמות צריך שסוף סוף ילמדו זה מזה וילמדו כל המדות, כל אחד על פי דרכו...
דבר זה למדנו מדגלי מדבר, שהיו חונים איש על דגלו, שהיו ניכרים ראובן לבדם וגו' (ילקוט תרפ"ד), היינו שידעו להתאחד על פי כחותיהם וסיבתם כראוי בדקדוק, והיה חשבון מדוקדק בשכנותם זה לזה... כי סוף סוף צריכים כולם להשלים זה לזה, ולהצטרף לתכלית אחת. וסדור זה הוא בעצמו שמירה לבל יטעו ויתחלפו הפרטים ותשמר האחדות... (חלק א, דגלי מדבר, עמוד צב)
ראה: בית סהר.