...נמצינו למדים לראש השנה שלש תרועות ושש תקיעות, שתים מדברי תורה ואחת מדברי סופרים, שבתון זכרון תרועה, והעברת שופר תרועה מן התורה, יום תרועה יהיה לכם לתלמודו הוא בא, רבי שמואל בר נחמני אומר, אחת מדברי תורה ושתים מדברי סופרים... (בהעלותך עג)
תניא נמי הכי, שנים שאכלו כאחת מצוה ליחלק, במה דברים אמורים, כששניהם סופרים, אבל אחד סופר ואחד בור סופר מברך ובור יוצא. (ברכות מה ב)
ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב, אם יהיו כל הימים דיו ואגמים קולמוסים ושמים יריעות וכל בני אדם לבלרין אין מספיקים לכתוב חללה של רשות... (שבת יא א)
...והם (בני שמואל) לא עשו כן, אלא ישבו בעריהם כדי להרבות שכר לחזניהן ולסופריהן. (שם נו א)
תנא, שכן לבלרי מלכות עושין כן. (שם צב ב)
דתניא זה א-לי ואנוהו, התנאה לפניו במצות... ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה בקולמוס נאה בלבלר אומן... (שם קלג ב)
...וכשבאתי אצל רבי ישמעאל, אמר לי, בני, מה מלאכתך, אמרתי לו לבלר אני, אמר לי, בני, הוי זהיר במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים היא, שמא אתה מחסר אות אחת או מייתר אות אחת נמצאת מחריב את כל העולם כולו, אמרתי לו דבר אחד יש לי וקנקנתום שמו, שאני מטיל לתוך הדיו, אמר לו וכי מטילין קנקנתום לתוך הדיו... (עירובין יג א)
...מי שמיע לך חדשים גם ישנים מהו, אמר ליה, אלו מצות קלות ואלו מצות חמורות, אמר לו וכי תורה פעמים ניתנה, אלא הללו מדברי תורה והללו מדברי סופרים. דרש רבא, מאי דכתיב ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו', בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה, שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה, ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה... (שם כא ב)
אמר רבי יהושע בן לוי, כ"ד תעניות ישבו אנשי כנסת הגדולה על כותבי ספרים תפילין ומזוזות שלא יתעשרו, שאילמלי מתעשרין אין כותבין. תנו רבנן, כותבי ספרים תפילין ומזוזות הן ותגריהן ותגרי תגריהן וכל העוסקין במלאכת שמים, לאיתויי מוכרי תכלת, אינן רואין סימן ברכה לעולם, ואם עוסקין לשמה רואין. (פסחים נ)
תנו רבנן בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב, אמרו עליו שהיה נוטל ד' קולמוסין בין אצבעותיו, ואם היתה תיבה של ד' אותיות היה כותבה בבת אחת, אמרו לו מה ראית שלא ללמד, כולן מצאו תשובה לדבריהם, בן קמצר לא מצא תשובה לדבריו... (יומא לח ב)
אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה... דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים... (סוכה כח א)
ובשביל ארבעה דברים מאורות לוקין, על כותבי פלסתר... (שם כט א)
אמר רבי אבהו, כתיב משפחת סופרים יושבי יעבץ מה תלמוד לומר סופרים, אלא שעשו את התורה ספורות ספירות... אמר רבי אליעזר כתיב לעזרא הכהן הסופר, מה תלמוד לומר סופר, אלא כשם שהיה סופר בדברי תורה, כך היה סופר בדברי חכמים. (שקלים יג ב)
...הללו דברי תורה ואין דברי תורה צריכין חיזוק, הללו דברי סופרים, ודברי סופרים צריכין חיזוק. (ראש השנה יט א)
ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מאי דכתיב ועליהם ככל הדברים אשר דבר ה' עמכם בהר, מלמד שהראוהו הקב"ה למשה דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים, ומה שהסופרים עתידין לחדש, ומאי ניהו, מקרא מגילה. (מגילה יט ב)
אשכחיה שמואל לרבי יהודה דתלי בעיברא דדשא וקא בכי, אמר ליה שיננא מאי קא בכית, אמר ליה מי זוטר מאי דכתיב בהו ברבנן איה סופר איה שוקל איה סופר את המגדלים איה סופר שהיו סופרים כל אותיות שבתורה... (חגיגה טו ב)
...איסור מצוה שניות מדברי סופרים... (יבמות כ א)
הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד, רב הונא ורב חסדא, חד אמר זה הלומד תורה ומלמדה, וחד אמר זה הכותב תורה נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים. (כתובות נ א)
...אתאן לרבי יהודה, דאמר אחריות טעות סופר הוא, דאי רבי מאיר, האמר אחריות לאו טעות סופר הוא... (שם נא א)
אמר רבי יצחק מקרא סופרים ועיטור סופרים, וקריין ולא כתיבן וכתיבן ולא קריין הלכה למשה מסיני, מקרא סופרים ארץ שמים מצרים (רש"י: מה שקורין ארץ אף דלא כתבינן ההברה דלא כתבינן יו"ד בין אל"ף ורי"ש), עיטור סופרים אחר תעבורו (רש"י: ולא כתיב תעבורו אחר, והיינו עיטור שמעטרין הדיבור דהכי משמע יפה)... (נדרים לז ב)
סמליון אמר וימת שם משה ספרא רבה דישראל... (סוטה יג ב)
תניא אמר להן גמליאל לחכמים סופרים הניחו לי ואדרשנה כמין חומר... (שם טו א)
רבי אליעזר הגדול אומר מיום שחרב בית המקדש שרו חכימיא למהוי כספריא וספריא כחזניא, וחזניא כעמא דארעא... (שם מט א)
סתם ספרי דדייני מיגמר גמירי... (גיטין ב ב)
תניא כוותיה דרב אשי המביא גט ממדינת הים אפילו הוא בבית וסופר בעליה, הוא בעליה וסופר בבית אפילו נכנס ויוצא כל היום כולו כשר... (שם ו א)
...והתנן כתב סופר ועד כשר, ואמר רבי ירמיה חתם סופר שנינו... דתניא איסי בן יהודה היה מונה שבחן של חכמים רבי מאיר חכם וסופר... (שם סו ב, וראה שם עוד)
...לפיכך נקראו ראשונים סופרים, שהיו סופרים כל האותיות שבתורה, שהיו אומרים וא"ו דגחון חציין של אותיות של ספר תורה... (קדושין ל א, וראה שם עוד)
...אמר רבי יצחק בר אבין הכי קאמר, איזו היא חללה שעיקרה מדברי תורה ואין צריכין לפרש מדברי סופרים, כל שנולדה מן פסולי כהונה. (שם עז א)
לא ילמד אדם רווק סופרים, ולא תלמד אשה סופרים, רבי אלעזר אומר אף מי שאין לו אשה לא ילמד סופרים... (שם פב א)
אמר אפרים ספרא תלמידו של ריש לקיש משום ריש לקיש... (בבא מציעא קיט א)
רבי אליעזר ברבי צדוק כך היו כותבי ספרים שבירושלים עושין ספריהם... (בבא בתרא יד א, וראה עוד ספר תורה)
תא שמע, מי שיש בו בית בחצר השותפין הרי זה לא ישכירנו לא לרופא ולא לאומן ולא לגרדי ולא לסופר יהודי ולא לסופר ארמאי, הכא במאי עסקינן בסופר מתא, (רש"י: מלמד תינוקות העיר, ויש שם קול גדול)... רב דימי מנהרדעא אמר כל שכן דגריס טפי, קנאת סופרים תרבה חכמה. (שם כא א)
דאמר מר, עזרא תיקן להן לישראל שיהו מושיבין סופר בצד סופר, וניחוש דילמא אתי לאיתרשולי, אמר ליה קנאת סופרים תרבה חכמה. (שם שם ב)
ותניא כל עיר שאין בה עשרה דברים הללו, אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה... ולבלר ומלמד תינוקות... (סנהדרין יז ב)
מתקיף לה רב פפי ואיתימא רב הונא בריה דרב יהושע מי איכא מידי דאנן לא ידעינן, וספרי דבי דינא ידעי, שאילינהו לספרי דאביי וידעי, לספרי דרבא וידעי... (שם כא ב)
תא שמע, שני סופרי הדיינין עומדין לפניהן (לפני סנהדרין) אחד מן הימין ואחד מן השמאל , וכותבין דברי המזכין ודברי המחייבין... (שם לד א)
חומר בדברי סופרים מבדברי תורה, האומר אין תפילין כדי לעבור על דברי תורה פטור, חמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב. אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא אינו חייב אלא על דבר שעיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים ויש בו להוסיף, ואם הוסיף גורע, ואין לנו אלא תפילין אליבא דרבי יהודה, והאיכא לולב דעיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים ויש בו להוסיף ואם הוסיף גורע... (שם פח ב)
אמר להו (רבי אלעזר בן פרטא) אי סייפא לא ספרא, ואי ספרא לא סייפא... (עבודה זרה יז ב)
דתנן היה עובר בשוק ושמע קול סופרים מקרין איש פלוני גירש פלונית ממקום פלוני, ואמר זה שמי וזה שם אשתי פסול לגרש בו, דילמא כדרב פפא, דאמר רב פפא הכא בסופרים העשויין להתלמד עסקינן... (זבחים ב ב)
חברייא בשם רבי יוחנן דודים דברי סופרים לדברי תורה וחביבים כדברי תורה, חכך כיין הטוב, שמעון בר ווה בשם רבי יוחנן דודים דברי סופרים לדברי תורה וחביבים יותר מדברי תורה, כי טובים דודיך מיין, רבי בא בר כהן בשם רבי יודה בן פזי תדע לך שחביבים דברי סופרים מדברי תורה, שהרי רבי טרפון אלו לא קרא לא היה עובר אלא בעשה, ועל ידי שעבר על דברי בית הלל נתחייב מיתה, על שם ופורץ גדר ישכנו נחש. תני רבי ישמעאל, דברי תורה יש בהן איסור ויש בהן היתר, יש בהן קולין ויש בהן חומרים, אבל דברי סופרים כולן חמורין הן, תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן, האומר אין תפילין לעבור על דברי תורה פטור, חמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב... (ברכות ח ב, וראה שם עוד)
...בשבעה ביה קמון עממיא על פליטת ספריא במדינת בולקים ובית זבדין והוה פרקין... (תענית יב ב)
...ועל כולן אמר רבי יהושע דבר חדוש חדשו סופרים, ואין לי מה אשיב. (כלים יג ז)
כותבי ספרים תפילין ומזוזות הן ותגריהן ותגרי תגריהן וכל העסוקין לגבוה אינן רואין סימן ברכה לעולם, אם היו עסוקין לשום שמים הרי הם בכלל הברכה. (ביכורים פרק ב)
שבעה אין להם חלק לעולם הבא, ואלו הן, לבלר וסופר... (לו ה)
כותבי ספרים תפילין ומזוזות הם ותגריהן ותגרי תגריהן אינם רואים סימן ברכה, תוספתא סוף בכורים, כותבי ספרים משום מחסרין ומשום מיתרין... כותבי ספרים מאן נינהו, ארבעה ועשרים ספרא דלא בדיק... ואי עסוקין לשמה רואין. (פרק י)
ואברהם עודנו עומד לפני ה', אמר רבי סימון תיקון סופרים הוא זה, שהשכינה היתה ממתנת לאברהם. (בראשית מט יב)
אמרה ליה (לאה ליעקב), אית סופר דלית ליה תלמידים... (שם ע יז)
מלך בשר ודם אינו יכול להיות עושה מלחמה ולהיות סופר ומלמד תינוקות... (שמות כח ג)
רבי ישמעאל בר אמי אמר אף שמעיה שמו (של משה), אתא רבי יהושע בר נחמיה ופירש הדין קריא, ויכתבם שמעיה בן נתנאל הסופר, שמעיה ששמע י-ה תפלתו, בן נתנאל, בן שנתנה לו תורה מיד ליד, הסופר, שהיה סופרן של ישראל... (ויקרא א ג)
רבי ברכיה ורבי חייא אבוי בשם רבי יוסי בן נהוראי אמר, כתיב ופקדתי על כל לוחציו, אפילו על גבאי צדקה, חוץ משכר סופרים ומשנין שאין נוטלין אלא שכר בטלה בלבד, אבל שכר דבר אחד מן התורה אין כל בריה יכולה ליתן מתן שכרה. (שם ל א)
...וערבי נחל, אלו ב' סופרים של דיינין שעומדין לפניהם וכותבין דברי המזכים ודברי המחייבין. (שם שם י)
רבי יוחנן הוה מפקד לספריא ומתנניא באילין יומיא דלא יהוון טענין ערקא על מינוקייא, רבי שמואל ברבי יצחק הוה מפקד לספריא ולמתנניא באילין יומיא דיהוון מפטרין טלייא בד' שעין. (במדבר יב ג)
הדא הוא דכתיב (איוב מ"א) מי הקדימני ואשלם וגו', אמר רבי תנחום בר רבי אבא, מי שאין לו נכסים ועושה צדקה וגמילות חסדים, מי שאין לו בנים ונותן שכר סופרים ומשנים... (שם יד ו)
...הקיש דברי סופרים לדברי תורה, שהן אמיתיים כמותם... (שם שם יג)
אמר רבי זעירא משפחות משפחות הם, משפחת סופרים מעמדת סופרים, בני תורה מעמדת בני תורה, עשירים מעמדת עשירים... (קהלת ד יד)
תני רבי שמעון בר יוחאי, אם ראית עיירות נתלשות ממקומן בארץ ישראל, דע שלא החזיקו בשכר סופרים ובשכר משנים, שנאמר (ירמיה ט') על מה אבדה הארץ וגו' ויאמר ה' על עזבם את תורתי. רבי הוה משלח לרבי אסי ולרבי אמי דיפקון ויתקנון קרייתא דארעא דישראל, והוין עלן לקרייתא ואמרין להון אייתו לן נטורי קרתא... אמרו להון אלו סופרים ומשנים שהם הוגים ומשנים ומשמרין את התורה ביום ובלילה... (איכה פתיחתא ב)
רבי יהודה נשיאה שלח רבי חייא ורבי יוסי ורבי אמי מעבור קריתא דישראל מתקנא להון סופרים ומתניין... (תהלים קכז)
ויותר מהמה בני הזהר, יותר מדברי תורה הוי זהיר בדברי סופרים, למה, שאלו באת לכתוב דבריהם לא היה קץ לסופרים. (קהלת פרק יב, תתקפט)
ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים... אמר רבי אבהו מה תלמוד לומר סופרים, שעשו את התורה ספירות ספירות, ה' דברים חייבים בחלה, ט"ו נשים פוטרות צרותיהן... אמר רבי אחא כתיב לעזרא הכהן הסופר, מה תלמוד לומר סופר וגו', שכשם שהיה סופר בדברי תורה, כך היה סופר בדברי חכמים... (דברי הימים א פרק ב, תתרעד)
כשמתחיל הסופר יתפלל להקב"ה להצליחו לגמור הספר, החכם ראה סופר שכתב בתחלת הספר בשם ה' בגליון למעלה, אמר למה עשית כן, אמר על שם שסמך אצל בשם ה' זה ספר, אמר לו החכם כתיב לקרא בשם ה' זה ספר, שצריך הסופר להתפלל להקב"ה שיצליחנו לכתוב ושיסיים הספר ולא לכתוב בשם ה', דכתיב לא תוסף עליו... והורגלו לכתוב בשם ה' כלומר, שהכותב כותב לשם שמים... (תתפד)
אם תשכיר סופר לכתוב לך, תתנה עמו שלא תהיה בבל תלין פעולת שכיר... (תתרסו)
עזריה - נראה שהיה בן בנו של צדוק הכהן הגדול, ונתמנה סופר עם שני האחרים, וחסרה ביניהם וא"ו החיבור, והיה אחד סופר המשפט, הב' סופר המס וממון המלך, והג' לדברי הימים וכתבי המלך. (מלכים א ד ב)