וכשהים מעלה גליו, (שהם הדינים), כל האניות עולות ויורדות, (דהיינו יעלו שמים ירדו תהומות), וסערה נמצאת, ורוח חזק הולך עליו בחזקה... וכל האניות אינן זזות ממקומן ואינן עולות ויורדות, חוץ מאותה שעה שבא מנהיג אחד של הים, וידע להשלים את רוח הסערה של הים, וכיון שעולה זה על הים, הוא נח מזעפו ומנוחה נמצאת, ואז כל האניות הולכות בדרך הישר ואינן סרות לימין ולשמאל, זה שכתוב שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו... (בשלח ק, ועיין שם עוד)
...זו אחד מג' דברים שדרש שמאי הזקן, אין מפליגין את הספינה לים הגדול אלא שלשה ימים קודם לשבת, במה דברים אמורים בדרך רחוקה, אבל בדרך קרובה מפליגים אותה. (שופטים רג)
מניין אתה אומר שכל ספינות שאובדות בים הגדול וצרורות של כסף ושל זהב ואבנים טובות ומרגליות וכל כלי חמדה שהים הגדול מקיאם לימה של יפו שגנוז לצדיקים לעתיד לבא, תלמוד לומר כי שפע ימים יינקו. (ברכה שנד)
היה מהלך בספינה או באסדה יכוון את לבו כנגד בית קדשי הקדשים. (ברכות כח ב)
היושב בעריבה קטנה (בחלום) שם טוב יוצא לו, בעריבה גדולה לו ולכל משפחתו, והני מילי דמדליה דלויי (רש"י: שהולכת בגובה של ים). (שם נז א)
מנין לספינה שהיא טהורה, שנאמר דרך אניה בלב ים... דאמר רבי חנינא בן עקביא מפני מה אמרו ספינת הירדן טמאה, מפני שטוענין אותה ביבשה ומורידין אותה למים. (שבת פג ב)
ואלו קשרים שחייבין עליהן, קשר הגמלין וקשר הספנין... (שם קיא ב)
...אמר (אלכסנדרוס מוקדון), מכדי ההוא גברא בעי למיתי ספינתא בעשרה יומי דליה זיקא ואתי ספינתא בחמשה יומי... (סוכה נא ב)
וצי אדיר לא יעברנו, אמר רב זו בורני גדולה, היכי עבדו, מייתו שית אלפי גברי בתריסר ירחי שתא, ואמרי לה תריסר אלפי גברי בשיתא ירחי שתא, וטעני לה חלא עד דשכנא, ונחית בר אמוראי וקטר אטוני דכיתנא בכסיתא וקטר להו בספינתא, (האמודאי קושר חבילי פשתן בשורש האילן, וראשו השני בספינה), ונטלי חלא ושדו לבראי, וכמה דמדליא עקרא ומתיא, ומחליף על חד תרין בכספא. (ראש השנה כג א)
על אלו מתריעין בשבת... ועל הספינה המיטרפת בים, רבי יוסי אומר לעזרה ולא לצעקה... (תענית יט א)
אזל תלא נפשיה באסקריא דספינתא, אמר, אי איכא דשאיל לי במתניתא דרבי חייא ורבי אושעיא ולא פשטינא ליה ממתניתין נפילנא מאסקריא דספינתא וטבענא. (שם כא א)
...אפילו ספינות הבאות מגליא לאספמיא אינן מתברכות אלא בשביל ישראל. ואמר רבי אלעזר עתידים כל בעלי אומניות שיעמדו על הקרקע, שנאמר וירדו מאניותיהם כל תופשי משוט מלחים כל חובלי הים על הארץ יעמדו. (יבמות סג א)
תניא אמר רבן גמליאל פעם אחת הייתי מהלך בספינה וראיתי ספינה אחת שנשברה והייתי מצטער על תלמיד חכם שבה, ומנו רבי עקיבא, וכשעליתי ביבשה בא וישב ודן לפני בהלכה... אמר רבי עקיבא פעם אחת הייתי מהלך בספינה וראיתי ספינה אחת שמטרפת בים והייתי מצטער על תלמיד חכם שבה, ומנו רבי מאיר, כשעליתי למדינת קפוטקיא בא וישב ודן לפני בהלכה... (שם קכא א)
העונה האמורה בתורה... הספנים אחת לששה חדשים... (כתובות סא ב)
...ואמר רבי יוחנן (יונה) נתן שכרה של ספינה כולה, אמר רבי רומנוס שכרה של ספינה הויא ד' אלפים דינרי דהבא. (נדרים לח א)
שלשה דברים אמר רבי אלעזר בן פרטא לפני חכמים וקיימו את דבריו... ועל הספינה המוטרפת בים ועל היוצא לידון שהן בחזקת קיימין, אבל עיר שכבשה כרקום וספינה שאבדה בים... נותנין עליהן חומרי חיים וחומרי מתים... (גיטין כח ב)
רבי יהודה אומר משמו... הספנים רובן חסידים (רש"י: שפורשים למקום הסכנה, ותמיד הם יראים)... (קדושין פב א)
איתמר התוקף ספינתו של חבירו ועשה בה מלאכה, אמר רב רצה שכרה נוטל, רצה פחתה נוטל, ושמואל אמר אינו נוטל אלא פחתה, אמר רב פפא לא פליגי, הא דעבידא לאגרא הא דלא עבידה לאגרא... (בבא קמא צז א)
תנו רבנן, ספינה שהיתה מהלכת בים, עמד עליה נחשול לטובעה והקילו ממשאה, מחשבין לפי משאוי ואין מחשבין לפי ממון, ולא ישנו ממנהג הספנים, ורשאין הספנים להתנות, שכל מי שאבדה לו ספינה יעמיד לו ספינה אחרת, אבדה לו בכוסיא (בפשיעה) אין מעמידין לו, שלא בכוסיא מעמידין לו, ואי פאיש למקום שאין הספינות הולכין אין מעמידין, פשיטא, לא צריכא, דבניסן מרחקי חד אשלא (חבל), ובתשרי מרחקי תרי אשלי, וקא אזיל ביומי ניסן למקום תשרי, מהו דתימא דוושיה נקיט ואזיל, קא משמע לן. (שם קטז ב)
אמרו ליה רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע לרבא אלא מעתה היה מהלך בספינה וקפצו דגים ונפלו לתוך הספינה, הכי נמי דחצר מהלכת היא ולא קני, אמר ליה ספינה מינח נייחא ומיא הוא דקו ממטי לה. (בבא מציעא ט ב)
ואף רבן גמליאל היה בא בספינה, עמד עליו נחשול לטבעו, אמר כמדומה לי שאין זה אלא בשביל רבי אליעזר בן הורקנוס... (שם נט ב)
...אבל אין מפריז לא על חנות ולא על ספינה, (רש"י: שאם שכר ממנו חנות או ספינה אסור ללות הימנו מעות לקנות פירות ולמכור בחנות, או פרקמטיא להוליך בספינה, ויעלה לו על דמי שכירות), אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה פעמים שמפריז על חנות לצור בה צורה, ספינה לעשות לה איסקריא (וילון ושאר כלי הספינה)... (שם סט ב)
תנו רבנן, השוכר את הספינה וטבעה לה בחצי הדרך, רבי נתן אומר אם נתן לא יטול, ואם לא נתן לא יטול, ואם לא נתן לא יתן... תנו רבנן השוכר את הספינה ופרקה לה בחצי הדרך, נותן לו שכרו של חצי הדרך, ואין לו עליו אלא תרעומת... (שם עט א, וראה שם עוד)
תנו רבנן קב לכתף אדריב לעריבה, (רש"י: לתך הוי תוספת לספינה בינונית), כור לספינה, שלשה כורים לבורני גדולה... אמר רב פפא שמע מינה סתם ספינות בת תלתין כורין, למאי נפקא מינה למקח וממכר. (שם פ ב)
ההוא ארבא דהוו מינצו עלה בי תרי, האי אמר דידי היא והאי אמר דידי היא... (בבא בתרא לד ב)
המוכר את הספינה מכר את התורן ואת הנס ואת העוגין ואת כל המנהיגין אותה, אבל לא מכר לא את העבדים ולא את המרצופין ולא את האנתיקי... המוכר את הספינה מכר את האיסכלא ואת בור המים שבתוכה, רבי נתן אומר המוכר את הספינה מכר את ביצית (ספינה קטנה שקושרין לספינה גדולה, רש"י)... אמר רבה אישתעו לי נחותי ימא האי גלא דמטבע לספינה מיתחזי כי צוציתא דנורא חיוורתא ברישא, ומחינן ליה באלוותא דחקיק עליה... ואמר רבה בר בר חנא, זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא וחזינן ההוא כוורא דיתבא ליה אכלה טינה באוסייה (ישב שרץ קטן בנחיריו)... (שם עג א וב, וראה שם עוד)
איתמר, ספינה, רב אמר כיון שמשך כל שהוא קנה, ושמואל אמר לא קנה עד שימשוך את כולה... דתניא ספינה נקנית במשיכה, רבי נתן אומר ספינה ואותיות נקנות במשיכה ובשטר... והכי קתני ספינה נקנית במשיכה ואותיות במסירה, רבי נתן אומר ספינה ואותיות נקנות במשיכה ובשטר. שטר לספינה למה לי, מטלטלי היא... (שם עה ב, וראה שם עוד)
ואמר רב חנן בר רבא אמר רב אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם עמדו כל גדולי אומות העולם בשורה, ואמרו, אוי לו לעולם שאבד מנהיגו, ואוי לה לספינה שאבד קברינטה. (שם צא א)
...כדתניא צדק צדק תרדף, אחד לדין ואחד לפשרה, כיצד, שתי ספינות עוברות בנהר ופגעו זה בזה, אם עוברות שתיהן שתיהן טובעות, בזה אחר שתיהן עוברות... (סנהדרין לב ב)
...אמר ליה כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את הספנים, ואמרתי שמא יעלה ויתעה אותנו. אמר ליה כל כך בידך ואתה עולה בספינה, (רש"י: ואתה יורד לספינה בשביל מזונותיך). (הוריות י א)
רבי יוחנן אמר (לחם הפנים) כמין ספינה רוקדת. (מנחות צד ב)
תניא כוותיה דרבא היה מהלך בספינה ואין לו מקום בספינה לשחוט, מוציא ידו חוץ לספינה ושוחט, ודם שותת ויורד על דופני הספינה... (חולין מא ב)
...ספינתו בים ובאה לו בריבואות עשיר הוא, אמר רב חסדא כשהיתה מוחכרת ומושכרת ביד אחרים, והאיכא שכירות, שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף... (שם יח א)
...ואי זכינא בכו, (רבי יהושע בזקני דבי אתונא) איכלו גבאי בספינתא... אמר ליה לספונא שרי ספינתך... (בכורות ח ב)
עפר חוצה לארץ שבא בספינה לארץ, חייבת במעשרות ובשביעית, אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהספינה גוששת. (חלה ב ב)
עריבת הירדן למה היא טמאה, ולא אמר אדם דבר, עד שבא רבי חנינה בן אנטיגנוס ודרשה בעירו עריבת הירדן למה היא טמאה, מפני שממלין אותה פירות ומוליכין אותה מן הים ליבשה ומן היבשה לים. (שבת ל ב)
...חנניה בן אחי רבי יהושע אומר כל היום היו דנין אלו כנגד אלו, עד שבא אחי אבא והכריע ביניהן, והתקין שתהא הלכה כרבן גמליאל וכרבי אלעזר בן עזריה בספינה, וכרבי יהושע וכרבי עקיבה בדיר וסהר, מה בין סהר ומה בין ספינה, חברייה אמרו ספינה מפני שמחיצותיה עולות עמה... (עירובין כז ב)
העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה כשרה ועולין לה ביום טוב... מה אנן קיימין, אם בנתונה בארץ דברי הכל מותר, אם במפרשת, מחלוקת רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבה, אלא כן אנן קיימין, בנתונה באלמין (קשורה בארץ בחוזק)... דתני מעשה ברבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבה שהיו באין בספינה, ועשה לו רבי עקיבה סוכה בראש הספינה, ובאת הרוח והפריחתה, אמר לו רבי אלעזר בן עזריה עקיבה, איה סוכתך. (סוכה ט א)
שתי עגלות שתי ספינות אחת טעונה ואחת ריקנית מעבירין פרוקה מפני הטעונה, שתיהן פרוקות או טעונות יעשו פשרה ביניהן. (בבא קמא טו ב)
...ובור ספינה אלכסנדרית שיש להם שולים והן מחזיקין ארבעים סאה בלח שהם כורים ביבש הרי אלו טהורין... רבי יהודה אומר... ובור ספינה קטנה... אף על פי שמקבלין טמאין, שאין עשויין ליטלטל אלא במה שבתוכן. (כלים טו א)
...לימדך תורה דרך ארץ, שאם יעשה אדם ספינה שתהא עומדת בלמין יעשה רחבה אחד מששה בארכה וגבהה אחר מעשרה בארכה. (בראשית לא יא)
אמר רבי יצחק נמשלו עכו"ם כספינה, מה ספינה זו עושים לה תורן ממקום אחד והוגנין ממקום אחר, כך עכו"ם שמלה ממשרקה ושאול מרחובות הנהר. (שם פג א)
למה היה הקב"ה וישראל דומין, למלך שבא עם בניו בים וספינות של פירון מקופות אותו, אמר להם הא לכם מוכנות מורניות שלי שאני עובר על גלי הים ונלחם עמהם. (שמות יז ה)
אמר רבי לוי משל לשתי ספינות שהיו פורשות לים הגדול, אחת יוצאת מן הלמין ואחת נכנסת ללמין, זו שיוצאת היו הכל שמחין בה, זו שנכנסת לא היו הכל שמחין בה. פקח אחד היה שם, אמר חלופי הדברים אני רואה כאן, זו שהיא יוצאת מן הלמין לא היו הכל צריכין לשמוח בה, שאינן יודעין באיזה פרק היא עומדת, ומה ימים מזדוגין לה, ומה רוחות מזדווגות לה, וזו שנכנסת ללמין היו הכל צריכין לשמוח, לפי שהם יודעים שנכנסת בשלום ויצאה בשלום מן הים... (שם מח א)
והיית כשוכב בלב ים וכשוכב בראש חבל, כהדא אילפא דמטרפה בפליגות דימא, נחתא וסלקא נחתא וסלקא... (ויקרא יב א)
אמרו רבותינו חבל לספינה שהלכה לה ולא נתנה המכס, כלומר הצדיק הזה לא מל... (דברים ב טו)
...למה הדבר דומה, לב' ספינות שהיו בים והיו בתוכן שני קברניטין, אחד הציל את עצמו ולא הציל את ספינתו, ואחד הציל את עצמו ואת ספינתו, למי היו מקלסין, לא לאותו שהציל את עצמו ואת ספינתו. (שם יא ג)
מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע שהיו פורשין בים הגדול, נכנסה הספינה למקום שהמים לא היו מהלכין, אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע, לא באנו לכאן אלא לנסין, מלאו משם חבית מלא מים... (קהלת א טו)
מעשה בחבר אחד שהיה בספינה עם פרקמטוטין הרבה, היו אומרים לאותו חבר היכן פרקמטיא שלך, היה אומר להם פרקמטיא שלי גדולה משלכם, בדקו בספינה לא מצאו לו כלום, התחילו שוחקים עליו, נפלו עליהם לסטים שללו ונטלו כל מה שנמצא בספינה... (תרומה ב)
מעשה בחסיד אחד שהיה רגיל בצדקה, פעם אחת הלך וישב בספינה, בא הרוח וטבעה ספינתו בים, ראהו רבי עקיבא ובא לפני בית דין להעיד אל אשתו להנשא. עד שלא הגיע עת לעמוד בא אותו האיש ועמד לפניו, אמר לו את הוא שטבעת בים, אמר לו הן, ומי העלך מן הים, אמר לו צדקה שעשיתי היא העליתני מן הים... (ג ט)
...ולא מעבר לים היא, לא תמצא בסוחרים ובתגרין וספנין. פרק ח)
לשמש שם אהל בהם... אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כקלע הזה של ספינה השמש מהלך. רבי ברכיה אמר כספינה שהיא באה מאכרמוניא שיש בה שלש מאות וששים וחמשה חבלים כמנין ימות השנה, וכספינה שהיא באה מאלכסנדריאה שיש בה שלש מאות ונ"ד חבלים כמנין ימות הלבנה. (תהלים יט)
מעשה בספינה אחת שהיתה מפרשת בים הגדול והוליכה אותה הרוח למקום שאין המים הולכין, כיון שראו שצרתן צרה, נטלו גדי אחד ותלו אותו במערבה שלספינה. בא הנשר הגדול על כוחו והתחיל מגרר בו עד שהוליך אותן למקום שהמים הולכין בו. כיון דנפקן תנון עובדא לר' אליעזר ולר' יהושע, וקרון עליהון שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו (קהלת י"א א').
מעשה באדם אחד שהיה רגיל בצדקה, הלך וישב לו בספינה בתוך הים, באתה הרוח וטיבעה את הספינה בים. ראהו ר' עקיבה ובא להעיד על אשתו להנשא, לא הגיע העת לעמוד עד שבא אותו האיש ועמד בפניהם, אמר לו ר' עקיבה לא אתה האיש שטבעת בים, אמר לו הין, אמר לו ומי הצילך מן הים, אמר לו צדקה שעשיתי היא העלתני מן הים. אמר לו מנין אתה יודע, אמר לו כשירדתי לעומקי מצולה שמעתי קול רעש גדול, זה אמר לזה וזה אומר לזה רוצו ונעלה את האיש שנמצא בצדקה... (דברים טו ז)
לימדה תורה דרך ארץ, שכל מי שרוצה לעשות ספינה שתהא כלמצין, יעשה רחבה אחד משלשה באורכה, וקומתה אחד מעשרה בארכה. (בראשית ו טו)
משוטיך שמנהיגים בה האניה. קרש - שבראש השני באניה מול התורן, שבו מהפכין האניה לצדדים, ורב החובל אוחז בו, ובלשון משנה קברניט, ואמר שעשוי אשכרוע מצופה בשן לנוי. (יחזקאל כז ו)
בכלי גומא - לרב סעדיה גאון יהלכו בהם מכוש למצרים כי במקום הגבוה בנהר לא יוכלו דוגיות לעבור, כי אם סירות הגומא. (ישעיה יח ב)
לוחותים - לפי ששבח צור האניות אמר שלוחות הספינות מברושים לגדולה וליופי, ולאבן עזרא שיש ספינות שעושים מב' לוחות. (יחזקאל כז ה)
חובליך - מושכי חבל הוילון במשפט ובחכמה לקבל הרוח. (שם שם ח)
ומזאת הגזרה שם אניה המורה על הספינה, ותקרא אניה על שם שהולכת אנה ואנה, אינה הולכת ביושר כמו ביבשה, כי המים יטלטלה הנה והנה וממהלכתה לא ניכר אנה תלך כי עקבותיה לא נודעו במים, ויצדק לשאול עליה תמיד שאלת איה... (במדבר יא א)
בשם ספינה נקרא החלק מן האניה שהוא ספון ומכוסה למעלה, והוא החדר התחתון מן האניה, ומזה נמצא ביונה וימצא אניה וגו', ואחר כך וירד אל ירכתי הספינה אל חלק התחתון שבה. (הכרמל)