(ראה גם: אומנות, יצירה, כהן-עבודה, מלאכה, עבודת ה', פעולה, פרנסה)
בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לוקחת, כי עפר אתה ואל עפר תשוב. (בראשית ג יט)
ויעבד יעקב ברחל שבע שנים, ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה. (שם כט כ)
ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך. וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה, את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך. (שמות א יג)
ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך. (שם כ ט)
ראש עושה כף רמיה, ויד חרוצים תעשיר. (משלי י ד)
עובד אדמתו ישבע לחם, ומרדף ריקים חסר לב. (שם יב יא)
נפש עמל עמלה לו, כי אכף עליו פיהו. (שם טז כו)
גם מתרפה במלאכתו, אח הוא לבעל משחית. (שם יח ט)
עובד אדמתו ישבע לחם, ומרדף ריקים ישבע ריש. (שם כח יט)
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה. היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה. ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה. זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטעה כרם. חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועותיה. טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה. ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך... סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני... צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל... תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה. (שם לא יג והלאה)
מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל, והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון. (קהלת ה יא)
כל עמל האדם לפיהו, וגם הנפש לא תמלא. (שם ו ז)
...אלא כגון רב חנינא ורב אושעיא דהוו אושכפי (סנדלר) בארעא דישראל... (פסחים קיג ב)
אמר רבי יהושע בן לוי בשעה שאמר הקב"ה לאדם וקוץ ודרדר תצמיח לך, זלגו עיניו דמעות, אמר לפניו, רבונו של עולם, אני וחמורי נאכל באבוס אחד, כיון שאמר לו בזעת אפך תאכל לחם, נתקררה דעתו. (שם קיח א)
אמר רב ארבע עבודות זר חייב עליהן מיתה, זריקה והקטרה וניסוך המים וניסוך היין, ולוי אמר אף תרומת הדשן... (יומא כד א)
דתניא לאהבה את ה' אלקיכם ולעבדו בכל לבבכם, איזו היא עבודה שהיא בלב, הוי אומר זו תפלה. (תענית ב א)
...וכיון שבאת תפלה באת עבודה, שנאמר עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי, וכיון שבאת עבודה באתה תורה, שנאמר זובח תודה יכבדנני... מסתברא עבודה והודאה חדא מילתא היא. (מגילה יח א)
קפץ בר קפרא ונשבע, העבודה כך שמעתי מרבי אחת... (יבמות לב ב)
את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך, אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן שהיו מחליפין מלאכת אנשים לנשים ומלאכת נשים לאנשים. (סוטה יא ב)
אומר אדם לחברו נכש עמי ואנכש עמך עדור עמי ואעדור עמך, ולא יאמר לו נכש עמי ואעדור עמך, עדור עמי ואנכש עמך (שיש כאן אגר נטר, שממתין לו על שכר פעולתו עד אותו זמן והוא מקבל עליו מלאכה שהיא קשה מזו). (בבא מציעא עה א)
...דאמרי ליה כיון דאמרת לן בארבעה טרחינן ועבדינן לך עבידתא שפירתא. וליחזי עבידתייהו, בריפקא, ריפקא נמי מידע ידע, דמלי מיא ולא ידיע... (שם עו א)
...אמר להן כך מקובלני מבית אבי אבא, לעולם ישכיר אדם עצמו לעבודה זרה ואל יצטרך לבריות, והוא סבר לעבודה זרה ממש, ולא היא אלא עבודה זרה, עבודה שזרה לו, כדאמר ליה רב לרב כהנא נטוש נבילתא בשוקא ושקול אגרא, ולא תימא גברא רבא אנא וזילא בי מילתא. (בבא בתרא קי א)
...הא דאמר רב יהודה מין במינו מותר להכניס כמכחול בשפופרת, הא קא מסתכל, אלא בעבידתיה טריד... (עבודה זרה כ ב)
הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. (אבות א ב)
רב מתנה אמר מהכא תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב, איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב, הוי אומר זה שירה... (ערכין יא א)
רבי דוסתאי בר ינאי אומר משום רבי מאיר הרי הוא אומר ביצחק וברכתיך והרביתי את זרעך, דרש יצחק ואמר, הואיל ואין ברכה שורה אלא במעשה ידים, עמד וזרע... (ברכות פרק ז)
אמר רבי לוי בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהרים ובארם נחור ראה אותן אוכלים ושותים ופוחזים אמר הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת, וכיון שהגיע לסולמה של צור, ראה אותן עסוקין בניכוש בשעת הניכוש בעידור בשעת העידור, אמר הלואי יהא חלקי בארץ הזאת... (בראשית לט י)
ואת יגיע כפי ראה אלקים ויוכח אמש, שהזהירו מהרע לו בזכות יגיע כפיו, למד שלא יאמר אדם אוכל ואשתה ואראה בטוב ולא אטריח עצמי ומן השמים ירחמו, לכך נאמר (איוב א') ומעשה ידיו ברכת, צריך לאדם לעמול ולעשות בשתי ידיו, והקב"ה שולח את ברכתו. (ויצא יג)
ששת ימים תעבד, רבי אומר הרי זו גזירה אחרת, שכשם שנצטוו ישראל על מצות עשה לשבת, כך נצטוו על המלאכה. רבי אלעזר בן עזריה אומר גדולה מלאכה שלא שרת שכינה בישראל עד שעשו מלאכה, שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כ"ה), רבי יוסי הגלילי אומר גדולה מלאכה שלא קנס המקום מיתה על אדם אלא מתוך בטילה, שנאמר ויגוע וימת ויאסף אל עמיו. רבי עקיבא אומר גדולה מלאכה, שהרי נהנה שוה פרוטה מן ההקדש מביא מעילה וחומשה ומביא אשם בשתי סלעים, והפועלין שהיו עושין בהקדש נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. רבי שמעון אומר גדולה מלאכה, שאפילו כהן גדול נכנס ביום הכפורים שלא בשעת עבודה חייב מיתה, ובשעת עבודה טמאין ובעלי מומין מותרין להיכנס. (יתרו כ ט)
שמעיה ואבטליון קבלו מהם, שמעיה אומר אהב את המלאכה ושנא את הרבנות, אהוב את המלאכה כיצד, מלמד שיהא אדם אוהב את המלאכה, ואל יהיה שונא את המלאכה, כשם שהתורה נתנה בברית, כך המלאכה ניתנה בברית, שנאמר (שמות כ') ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך. רבי עקיבא אומר, עתים שאדם עושה מלאכה ומתנצל מן המיתה, ועתים שאין אדם עושה מלאכה ומתחייב מיתה לשמים. כיצד ישב אדם כל השבוע ולא עשה מלאכה ולערב שבת אין לו מה יאכל, היו לו מעות של הקדש בתוך ביתו ונטל מהם ואכל, מתחייב מיתה לשמים, אבל אם היה פועל והולך בבנין בית המקדש, אף על פי שנתנו לו מעות של הקדש בשכרו, ונוטל מהם ואכל מתנצל מן המיתה... רבי שמעון בן אלעזר אומר אף אדם הראשון לא טעם כלום עד שעשה מלאכה, שנאמר (בראשית ב') ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה, והדר מכל עץ הגן אכול תאכל. רבי טרפון אומר, אף הקב"ה לא השרה שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה, שנאמר (שמות כ"ה) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. רבי יהודה בן בתירה אומר, מי שאין לו מלאכה לעשות מה יעשה, אם יש לו חצר חרבה או שדה חרבה ילך ויתעסק בה, שנאמר ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, מה תלמוד לומר ועשית כל מלאכתך, להביא את מי שיש לו חצרות או שדות חרבות,ילך ויתעסק בהן... (פרק יא, וראה שם עוד)
הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות, מאי בלילות, אמר רבי יוחנן אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בלילה, מעלה אני עליהם כאלו עוסקים בעבודה... ורבי יוחנן אמר אלו תלמידי חכמים העוסקים בהלכות עבודה, מעלה אני עליהם כאלו נבנה בית המקדש בימיהם. (תהלים קלד)
...אמר לו זהו דרך ארץ, עושה בידיו והקב"ה מברך מעשה ידיו, שנאמר (דברים י"ד) למען יברכך ה' אלקיך בכל מעשה ידיך, יכול יהא יושב ובטל, תלמוד לומר אשר תעשה. (שם קלו)
והשני, כי אילולא הוצרך האדם לטרוח ולחזר ולסבב להבאת טרפו, היה בועט ורודף אחר העבירות ולא היה משגיח על מה שהוא חייב בו על טובת האלקים עליו... ואמרו ז"ל יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון, וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון, וכל שכן מי שאין לו חלק באחת מהן, ולא שם לבו על אחת מהן, והיה מחמלת הבורא יתעלה על האדם שהטרידו בעניני עולמו ואחריתו להתעסק כל ימי חייו בזה, ולא יבקש מה שאינו צריך לו ולא יוכל להשיגו בשכלו... (שער ד הבטחון פרק ג', וראה עוד: פרנסה)
וטעם כן עשו בני ישראל את כל העבודה, כל מלאכת המשכן, ויקראנה עבודה לומר כי עשו אותה לעבודת השם הנכבד, כענין ועבדתם את ה' אלקיכם, ואותו תעבודו, ויתכן שיאמר בכאן כל העבודה על הכלים, כלשון שאמרו את כל כלי עבודת הקדש... (שמות לט מב)
כל מלאכת עבודה - אפילו המלאכות החשובות לכם עבודה וצורך שיש חסרון כיס בבטלה שלהן, כגון דבר האבד, כך הבנתי מתורת כהנים, לשון רש"י, ואיננו נכון כלל, כי מה טעם שיאמר הכתוב לא תעשה מלאכה דבר האבד, ויבאו שאר המלאכות מקל וחומר ואם כן ראוי שיאמר אף בשבת כן... והם אמרו לא מסרה הכתוב אלא לחכמים שאין בתורה רמז אי זו מלאכה מותרת ואי זו אסורה, ולשון עבודה כולל הוא כל המלאכות והשמושים, עובד אדמתו ישבע לחם, עבדך שש שנים, ואינו משמש בשום מקום בדבר האבד בלבד, שאם לא תעשה היום תעשה למחר, אבל פירוש מלאכת עבודה כל מלאכה שאינה לצורך אוכל נפש, כענין שנאמר ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך... ומלאכה שהיא באוכל נפש היא מלאכת הנאה לא מלאכת עבודה... (ויקרא כג ז)
את ה' אלקיך תירא - כי אחר שצוה באהבה יזכיר ליראה אותו, שלא יחטא ויענש, ואותו תעבוד לעשות כל אשר צוך כעבד שומר מצות אדוניו, ויתכן שיהיה זה רמז לעבודת הקרבנות לשמור, וכך אמרו בספרי בפסוק אחרי ה' אלקיכם תלכו ואותו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקולו תשמעו ואותו תעבודו, עבודו בתורתו עבודו במקדשו... לעובדו במקדש בקרבנות ובשיר ובהשתחואות שם, כי זה יקרא עבודה, כמו שאמר עבודת מתנה אתן את כהונתכם... ודרשו עוד עבודו בתורתו ללמוד התורה ולהגות בה, וגם היא עבודה לפניו, ולפירוש זה ואותו תעבודו גם כן בקרבנות... (דברים ו יג)
אמר החבר, אבל אני מבקש החירות מעבודת הרבים, אשר אני מבקש רצונם לך ואינני משיגו, ואפילו אם אשתדל בו כל ימי חיי, ואילו הייתי משיגו לא היה מועיל לי, רוצה לומר עבדות בני אדם ובקשת רצונם ואבקש עבדות אחרת, יושג רצונו בטורח מעט, והוא מועיל בעולם הזה ובבא, והוא רצון האלקים ועבודתו היא החירות האמיתית, וההשפלה לו הוא הכבוד על האמת. (מאמר ה כה)
...ותטרח בימים ובלילות יותר על אשר היתה טורחת יום יום כדי להרויח אותה פרוטה שנותנת לצדקה, ששכר יגיעת כפים עצום ורב מאד, ותשמח האשה במלאכתה, ותנשה את כל עמלה בעבודה ההיא אשר תרים ממנו תרומת הצדקה, וידמה בעיניה בעת המלאכה כאילו ידיה נוטפות מור, כענין שנאמר (שיר ה' ה') וידי נוטפות מור ואצבעותי מור עובר.
יכולות הנשים הצנועות למלט נפשם ונפש בעליהן איש איש ממלאכתו אשר המה עושים והם עייפים ויגיעים, ואינם זוכרים לתת חלק מיגיעתם וממחשבות לבם לתורה, על הנשים להזכירם לפתוח ספר אחד מכתבי הקודש ולעסוק בדברי תורה... (אגרת התשובה צה וצו)
שמעה - גלה לנו במה יתוכח עמנו ליום הדין... כל עבד שירצה להפיק רצון מלפני אדוניו ולהדבק בו צריך ב' דברים, הא' קודם הפקת הרצון, והב' בעת הפקת הרצון. אמנם קודם הפקת הרצון לעשות כל מה שיצוהו ולא ימרה את פיו, כי אם הוא במורדי רצונו, לא יתכן לו שאדוניו יעשה רצונו או יתדבק בו, ועם כל זה בעת אשר ישאל דבר מאת האדון יתקרב אליו במנחה וניחוחין, כדי להבדיל בין עבודת איש לחבירו, לעבודת העבד לאדון, כי האיש אשר עשה מלאכת חבירו, לא יצטרך אלא לדבר אחד לבד, והוא שיעשה מלאכתו בלי מרמה, ואז ילך לבקש שכרו, אבל העבד שהוא משועבד לאדון, לא בעבור מלאכתו אשר עשה יבקש מלפניו, כי אם לחסד האדון... (תהלים נ ז)
לדוד ברכי - מב' סבות יחוייב האדם לעבוד לזולתו, הא' למעלת העובד, הב' לתועלות שהוא מקבל ממנו, ואלו הב' בחינות הא' מצד הנפש, כי היא בטבעה תאהב אל בוראה, והב' מצד הגוף, כי כן טבע כל חי, לאהוב למי שיקבל ממנו תועלת... (שם קג א)
...לרמב"ן עבודה בשדה ומלאכה לאוכל נפש וכדומה, ואינו, כי הם שמות נרדפים... (שמות כ ט)
..הראשון נאמר אצלו למען ענותו בסבלותם, וזהו מצד העבודה בעצמה שהיא קשה, והשני מצד המעביד שהוא מעבידו בחזקה, כי אף אם אין המלאכה מצד עצמה כל כך קשה, אם מעבידו בחזקה על ידי שאינו נותן לו מנוחה היא קשה עליו... והשלישי הוא דבר בפני עצמו, שהמלאכה היתה נגד חיי האדם כמו שמלאכת הטיט, כי מלאכה הזו במה שהיא עבודה שפלה ופחותה היא נגד חיי האדם, עד שזה נקרא מרירות חיים, שאינה לפי החיים שלו... (גבורות ה' פרק טו)
...ומחלוקת שלהם איזה דבר נקרא עבודת המלך, כי למאן דאמר למכרא נהרא, דבר זה בודאי עבודת המלך, ונקראה עבודה גמורה למלכות, ולדעת שמואל אין עבודה זאת ראויה לעבד המלך שישלח אותו למכרא נהרא, כי גנאי הוא לו, ולפיכך סבר כי זהו עבודת המלך להביא בזרא, כי במה שזאת המלאכה היא טבעית לא נקרא זה עבודה גמורה, כי כך נוהגים כל העולם להביא בזרא ולזרע, ולרבי יוחנן גם כן דבר זה אין ראוי לעבודת המלך, רק שהיה עושה דבר זה להביא חזירים ממצרים, ולא היה מטפל רק בהבאת דבר זה שהוא לצורך אכילתם... (חידושי אגדות סנהדרין צא ב)
את כל המלאכה - והרמב"ן פירש על המשכן והכלים, ואולי דעתו שהמשכן נקרא מלאכה והכלים עבודה, שבהם עובדים עבודת הקרבנות, ומכל מקום לא יצאנו מידי הכפל... על כן נראה לפרש על פי המדרש הדורש מעשה המשכן נגד מעשה בראשית, ויתישב על מלאכת המשכן עבודה, כי בו עבדו להשי"ת, ועבודה מן העבד לאדון, ומלאכה נופל במלאכת שמים וארץ, כי מה שפועל לעצמו נקרא מלאכה... (שמות לט מג)
...אך לשון עבודה אינו נופל אלא על דבר שאדם עושה ביגיעה עצומה נגד טבע נפשו, רק שמבטל טבעו ורצונו מפני רצון העליון בה, כגון לייגע עצמו בתורה ובתפלה עד מיצוי הנפש וכו'... (אגרת הקדש יב)
...כי לשון עבודה נאמר גם על המלך המשים עין השגחתו לצוות על תקון המדינה, וגם העסק בשיר וניגון נקרא עבודה, ואמר על עסק התפלה "ואתו תעבוד"... (בראשית ב טו)
...עבודה כולל כל המעשים שאדם עושה, ואפילו אין במעשהו ענין המצטרך לידיעה וחכמה, גם אינו משנה דבר במעשהו ולא מתקן דבר, כמו לשאת משאות אבנים, ואין שם מלאכה נופל אלא על המחדש דבר בענינים הטבעיים ומשנה אותם במעשהו ממה שהיו... (שמות לה א)
שש שנים יעבד - פעל עבד מציין עבודה שהוא משעבד את עצמה לה, וברוב יציין עבודה שיש בה יגיעה, וזה ההבדל בינו ובין משרת, או בין עשיית מלאכה וכדומה, ובכל זאת אינו מציין עבודת עבד, שזה יציין בקשור הב', יעבוד בו, שהוא עבודה בעל כרחו, או בבנין הפעיל, אשר מצרים מעבידים אותם, ובכל זאת כשאמר יעבוד סתם נוכל לפרש גם עבודת עבד... (שמות כא ב)
תעשה מעשיך - ...כי יש הבדל בין עבודה ובין מעשה, שהעבודה הוא עבודה קשה, ובא ברוב על עבודת השדה... (שם כג יב)
וכל מלאכה לא תעשו - כל עסק שיתעסק האדם לפעול איזה דבר לצורך תכלית מיוחד נקרא מלאכה, וכשיש בה טרחה יתירה ועמל הגוף נקרא מלאכת עבודה... שהעבודה הוא לרוב במלאכת מחובר, עובד אדמתו וכדומה... (ויקרא טז כט)
לעשות מלאכה - ובבני גרשון ומררי תפס לשון עבודה, וידוע הבדלם, ששם מלאכה מציין מלאכת מחשבת שיש בה אומנות, ושם עבודה מציין שיש בו טורח הגוף... (במדבר ד ג)
עבודת - היא כבדה ממעשה, שבו מכיר האדם התועלת, ועבודת אינו מכיר הטעם, אלא עושה מצות אדונו. (ישעיה לב יז)
מלאכתו אשר עשה - מלאכה איננה עבודה במובן המקובל של מלה זו. עבודה מתחשבת רק בטורח הכרוך בפעולה, ללא התחשבות בתוצאה, ואילו מלאכה מתחשבת רק בתוצאה, בתכלית הפעולה ובתוצרתה. מלאכה איננה אלא לשון נקבה של מלאך... מלאך הוא אישיות, ואילו מלאכה היא חפץ, מה מלאך הוא שליח המבצע את מחשבתו וכוונתו של בעל שכל, כך כל חומר, שבעל שכל צר לו צורה לצורך מטרה מסוימת, הופך למלאכתו עם קבלת אותה צורה, הרי הוא מלאכו ושלוחו, והוא מגשים את מטרת שולחו... (בראשית ב ב)
לעבוד את האדמה - שלטון האדם באדמה קרוי עבודה, ויש לכך משמעות עמוקה. עבד קרוב לאבד, אם כן אין עבודה אלא התבטלות, העובד מבטל את רצונו מפני רצון אחרים ומטרתם... (שם שם ה)
מה נעבד את ה' - צורה זו מופיעה רק עוד פעם אחת "ועבדו זבח ומנחה" (ישעיה י"ט כ"א)... שמא עבד את מציין לגרום לכך, לסגל את מישהו או משהו לשרות, להכשירו להיות עבד... (שמות י כו)
...שרת משמעו מצומצם יותר, והוא מורה על עשיית דבר לשם סיפוק צרכיו האישיים של אדם אחר... (שם כח לה)
על עבודת אהל מועד - איננה עבודת המקדש כפשוטה, כגון מעשה הקרבנות וכיוצא בו, עבודת הכהנים קרויה עבודה רק במקום אחד (במדבר י"ח), ושם מדובר בעבודה זו מבחינה מיוחדת, עבודת מתנה. רק קרבן אחד נזכר במיוחד בשם עבודה, והוא קרבן פסח. עבודת אהל מועד לעולם אין משמעה העבודה שבתוך המקדש, אלא העבודה למען המקדש, והיינו למען הקמתו החיצונית של המקדש והחזקתו... (שם ל טז)
...'לעבד ב' הוא עבודה בדבר כרצון הפוקד, או עבודה על ידי שימוש בדבר למטרה מסוימת, במובן הראשון אמרו רז"ל שעבודה זו תפלה, הזהה עם עבודת המזבח... (דברים יא יג)
תעבד - עבודה היא המביאה פרנסה, מלאכתך - הבאה לתענוג, כאפיה ובשול. (שמות כ ט)
משעיר בא - עד עתה היתה מדרגת עבודה בידי בני שעיר, שקבלוה מיצחק, ועכשו באה לישראל, כבזבחים מ"ד, שאין מביאים נסכים משל עכו"ם... (דברים לג ב)
וישאר אך נח וגו', ומדרש אגדה גונח וכוהה דם מטורח הבהמות והחיות... וכבר נאמר על זה הן צדיק בארץ ישולם, בתוך עמל ויגיעה למעלה ראש עוד נתבע על צער בעלי חיים, היש לנו מושג במלאכה יותר כבדה מזו? מלאכה שהיתה שייכת להנתן לאיש גס ופשוט, תנתן לנח איש צדיק, ואיה כבודו ותפארתו של איש צדיק הדור הזה?
אצל אלעזר בן אהרן מצינו (במדבר ד' ט"ז) "ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן" וגו' וברמב"ן שם משא גדול הקטורת, כי הקטורת שס"ה מנה, ושמן המאור לשנה שלמה רב מאד, קפ"ג לוגין, ומנחת התמיד לא ידענו לכמה ימים ישא ממנה, אבל היה אלעזר חזק ואמיץ כיעקב אבינו... ולנו עדיין תמוה, אלעזר הכהן שהיה נשיא נשיאי הלוי... הנה עליו הטילו לשאת משא כבד כזה? איך היינו מרגישים אנחנו בראותינו החפץ חיים זצ"ל הולך בדרך ונושא חבילה גדולה, האם היינו יכולים להתאפק ולא לקחת ממנו את חבילתו?
...היסוד הוא, שחיי האדם תלויים דוקא באדמת הרפש, מחיי השררות אין לו כלום, דוקא ממלאכה הגסה ממלאכה היותר פשוטה ושפלה, דוקא ממנה אפשר לחיות, דוקא בה תלויים כל החייות...
...זהו יסוד הענין של "מלך לשדה נעבד", כביכול חיותו של הקב"ה תלוי דוקא בשמשות הפשוטה והשפלה, את דכא ושפל רוח, במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו, מכל המקומות השפלים, מהמלאכות היותר פחותות, דוקא משם כביכול הוא יתברך יונק חיותו, כן היה רצונו יתברך וכן היא המדה, כי מלך לשדה נעבד...
אמנם כן, כי במשא לעייפות הכי גדולה כבדו דוקא את אלעזר הכהן, בעבודה ובמלאכה הכי פחותה כבדו דוקא את נח איש צדיק, כי למי אחר יכבדו בנתח חשוב כזה? איך שייך להיות אחרת? כי מנין זולת זה יינקו חיותם? הוא סוד "מלך לשדה נעבד", שמשות זהו סוד כל עולם המעשה, אין להקב"ה בעולמו אלא מה שהוא משמש את הבריאה, "עורך שולחן לפני כל אחד ואחד"! (דעת תורה בראשית עמוד ע)