(ראה גם: אנשי כנסת הגדולה, נחמיה)
ואחר הדברים האלה במלכות ארתחשסתא מלך פרס עזרא בן שריה בן עזריה בן חלקיה. בן שלום בן צדוק בן אחיטוב. בן אמריה בן עזריה בן מריות. בן זרחיה בן עוזי בן בוקי. בן אבישוע בן פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הראש. הוא עזרא עלה מבבל והוא סופר מהיר בתורת משה אשר נתן ה' אלקי ישראל, ויתן לו המלך כיד ה' אלקיו עליו כל בקשתו. ויעלו מבני ישראל ומן הכהנים והלוים והמשוררים והשוערים והנתינים אל ירושלים בשנת שבע לארתחשסתא המלך. ויבא ירושלים בחודש החמישי היא שנת השביעית למלך. כי באחד לחודש הראשון הוא יסוד המעלה מבבל, ובאחד לחודש החמישי בא אל ירושלים כיד אלקיו הטובה עליו. כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט. (עזרא ז א)
וזה פתשגן הנשתון אשר נתן המלך ארתחשסתא לעזרא הכהן הסופר, סופר דברי מצות ה' וחקיו על ישראל... כל קבל די מן קדם מלכא ושבעת יעטוהי שליח לבקרה על יהוד ולירושלים, בדת אלקיך די בידך. ולהיבלה כסף ודהב, די מלכא ויעטוהי התנדבו לא-לה ישראל די בירושלים משכינה... (שם שם יא)
ואנת עזרא כחמת א-להך די בידך מני שפטין ודינין די להון דאנין לכל עמא די בעבר נהרה לכל ידעי דתי א-להך ודי לא ידע תהודעון. וכל די לא להוא עבד דתא די א-להך ודתא די מלכא אספרנא דינה להוא מתעבד מנה, הן למות הן לשרש הן לענש נכסין ולאסורין. (שם שם כה)
ואקבצם אל הנהר הבא אל אהוא ונחנה שם ימים שלשה, ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי שם. ואשלחה לאליעזר לאריאל לשמעיה ולאלנתן וליריב ולאלנתן ולנתן ולזכריה ולמשולם ראשים, וליויריב ולאלנתן מבינים. ואצוה אותם על אדו הראש בכספיא המקום, ואשימה בפיהם דברים לדבר אל אידו אחיו הנתונים בכספיא המקום להביא לנו משרתים לבית אלקינו... ואקרא שם צום על הנהר אהוא להתענות לפני אלקינו לבקש ממנו דרך ישרה לנו ולטפנו ולכל רכושנו. כי בושתי לשאול מן המלך חיל ופרשים לעזרני מאויב בדרך כי אמרנו למלך לאמר יד אלקינו על כל מבקשיו לטובה ועוזו ואפו על כל עוזביו... (שם ח יט)
ונסעה מנהר אהוא בשנים עשר לחודש הראשון ללכת ירושלים ויד אלקינו היתה עלינו ויצילנו מכף אויב ואורב על הדרך. ונבא ירושלים ונשב שם ימים שלשה. וביום הרביעי נשקל הכסף והזהב והכלים בבית אלקים על יד מרמות בן אוריה הכהן ועמו אלעזר בן פינחס, ועמהם יוזבד בן ישוע ונועדיה בן בגוי הלוים... (שם שם לא)
וככלות אלה נגשו אלי השרים לאמר לא נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות, כתועבותיהם לכנעני החתי הפריזי היבוסי העמוני המואבי המצרי והאמורי. כי נשאו מבנותיהם להם ולבניהם והתערבו זרע הקודש בעמי הארצות, ויד השרים והסגנים היתה במעלה הזה ראשונה. וכשמעי את הדבר הזה קרעתי את בגדי ומעילי, ואמרטה משער ראשי וזקני ואשבה משומם. ואלי יאספו כל חרד בדברי אלקי ישראל על מעל הגולה, ואני יושב משומם עד למנחת הערב... (שם ט א, וראה שם עוד)
ויען שכניה בן יחיאל מבני עילם ויאמר לעזרא אנחנו מעלנו באלקינו ונושב נשים נכריות מעמי הארץ, ועתה יש מקוה לישראל על זאת. ועתה נכרת ברית לאלקינו להוציא כל נשים והנולד מהם בעצת א-דוני, והחרדים כמצות אלקינו וכתורה יעשה. קום כי עליך הדבר ואנחנו עמך, חזק ועשה. ויקם עזרא וישבע את שרי הכהנים הלוים וכל ישראל לעשות כדבר הזה, וישבעו... (שם י ב)
ויעשו כן בני הגולה ויבדלו עזרא הכהן אנשים ראשי האבות לבית אבותם וכולם בשמות, וישבו ביום אחד לחודש העשירי לדרוש הדבר. ויכלו בכל אנשים ההושיבו נשים נכריות, עד יום אחד לחודש הראשון. (שם שם טז)
ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים, ויאמרו לעזרא הסופר להביא את ספר תורת משה אשר צוה את ישראל. ויביא עזרא הכהן את התורה לפני הקהל מאיש ועד אשה וכל מבין לשמע ביום אחד לחודש השביעי. ויקראו בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים מן האור עד מחצית היום נגד האנשים והנשים והמבינים, ואנשי כל העם אל ספר התורה... ויברך עזרא את ה' האלקים הגדול, ויענו כל העם אמן אמן במועל ידיהם ויקדו וישתחוו לה' אפים ארצה. וישוע ובני ושרביה ימין עקוב שבתי הודיה מעשיה קליטא עזריה יוזבד חנן פלאיה והלוים מבינים את העם לתורה, והעם על עמדם... (נחמיה ח א)
ומה אילו לא עמד שפן בשעתו, ועזרא בשעתו, ורבי עקיבא בשעתו לא היתה תורה משתכחת מישראל, ואמר דבר בעתו מה טוב... (עקב מח)
עד יעבור עמך ה' זו ביאה ראשונה, עד יעבור עם זו קנית זו ביאה שניה, מכאן אמרו חכמים ראוים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון, אלא שגרם החטא. (ברכות ד א)
ונחזי עזרא היכי תקן, אמר אביי עזרא תקן לבריא המרגיל מ' סאה ובריא לאונסו ט' קבין, אמר רבא נהי דתקן עזרא טבילה נתינה מי תקן... (שם כב ב)
דכתיב אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז, אם עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כולכם בימי עזרא נמשלתם ככסף שאין רקב שולט בו, עכשיו שעליתם כדלתות נמשלתם כארז שהרקב שולט בו... אי נמי סליקו כולהו בימי עזרא לא הוה שריא שכינה במקדש שני, דכתיב יפת אלקים ליפת וישכן באהלי שם, אף על גב דיפת אלקים ליפת אין השכינה שורה אלא באהלי שם. (יומא ט ב)
דתניא היכן קורין בו בעזרה, ראב"י אומר בהר הבית, שנאמר ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים, ואמר רב חסדא בעזרת נשים. ויברך עזרא את ה' האלקים הגדול, מאי גדול, אמר רב יוסף אמר רב שגדלו בשם המפורש, רבי גידל אמר ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם, אמר ליה אביי לרב דימי ודילמא שגידלו בשם המפורש, אמר לו אין אומרים שם המפורש בגבולים, ולא והכתיב ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר, ואמר רב גידל שגדלו בשם המפורש, הוראת שעה היתה... (שם סט ב, וראה שם עוד)
שבתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה... (סוכה כ א)
והאמר רבי חיננא בר כהנא א"ר מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר. (ראש השנה יט ב)
אמר רבי (אחא) אליעזר כתיב לעזרא הכהן הסופר מה תלמוד לומר סופר, אלא כשם שהיה סופר בדברי תורה כך היה סופר בדברי חכמים. (שקלים יג ב)
תניא אמר רבי יהושע בן קרחה מלאכי זה עזרא, וחכמים אומרים מלאכי שמו.אמר רבי נחמן מסתברא כמאן דאמר מלאכי זה עזרא, דכתיב בנביאות מלאכי בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר, ומאן אפריש נשים נכריות, עזרא, דכתיב ויען שכניה בן יחיאל מבני עילם ויאמר לעזרא אנחנו מעלנו באלקינו ונושב נשים נכריות. (מגילה טו א)
אמר רב ואיתימא רב שמואל בר מרתא גדול תלמוד תורה יותר מבנין בית המקדש, שכל זמן שברוך בן נריה קיים לא הניחו עזרא ועלה. (שם טז ב)
ששה (קרואים) דיום הכפורים כנגד מי, אמר ליה כנגד ששה שעמדו מימינו של עזרא וששה משמאלו, שנאמר ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ויעמוד אצלו מתתיה ושמע ועניה ואוריה וחלקיה ומעשיה על ימינו, משמאלו פדיה ומישאל ומלכיה וחשום וחשבדנה זכריה משולם... (שם כג א)
תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורה כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה... (שם לא ב)
איתמר מפני מה קנסו לוים במעשר, פליגי בה רבי יונתן וסביא, חד אמר שלא עלו בימי עזרא... (יבמות פו ב)
אמר רב שמואל בר יצחק לא שנו אלא מתקנת עזרא ואילך שאין בתי דינין קבועין אלא בשני ובחמישי... (כתובות ג א)
בבואכם בביאת כולכם אמרתי ולא בביאת מקצתכם, וכי אסקינהו עזרא לאו כולהו סלוק. (שם כה א)
ואמר רבה בריה דרבא ואיתימא רבי הילל בריה דרבי וולס, מימות משה ועד רבי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד... והא הוה עזרא, הוה נחמיה בן חכליה. (גיטין נט א)
דאמר ר' אלעזר לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת נקיה ועלה. (קידושין סט ב)
עשרה תקנות תקן עזרא, שקורין במנחה בשבת, וקורין בשני ובחמישי, ודנין בשני ובחמישי, ומכבסים בחמישי בשבת, ואוכלין שום בערב שבת, ושתהא אשה משכמת ואופה, ושתהא אשה חוגרת בסינר, ושתהא אשה חופפת וטובלת, ושיהו רוכלין מחזירין בעיירות, ותיקן טבילה לבעלי קריין. שיהו קוראין במנחה בשבת משום יושבי קרנות, ושיהו קוראין בשני ובחמישי עזרא תיקן והא מעיקרא הוה מיתקנא... מעיקרא תקנו חד גברא תלתא פסוקי, אי נמי תלתא גברי תלתא פסוקי... אתא הוא תיקן לתלתא גברי ועשרה פסוקי כנגד עשרה בטלנין. ודנין בשני ובחמישי דשכיחי דאתו למקרא בסיפרא, ושיהו מכבסין בחמישי בשבת משום כבוד שבת, ושיהו אוכלין שום בערב שבת משום עונה... ושתהא אשה משכמת ואופה כדי שתהא פת מצויה לעניים, ושתהא אשה חוגרת בסינר משום צניעותא, ושתהא אשה חופפת וטובלת דאורייתא היא... דאורייתא לעיוני, ואתא איהו תיקן חפיפה. ושיהו רוכלין מחזרין בעיירות משום תכשיטי נשים כדי שלא יתגנו על בעליהם, ותיקן טבילה לבעלי קריין דאוריתא הוא, דאורייתא לתרומה וקדשים, אתא הוא תיקן אפילו לדברי תורה. (בבא קמא פב א)
...עזרא כתב ספרו ויחס של דברי הימים עד לו, מסייעא ליה לרב, דאמר רב יהודה אמר רב לא עלה עזרא מבבל עד שיחס עצמו ועלה, ומאן אסקיה, נחמיה בן חכליה. (בבא בתרא טו א)
דאמר מר עזרא תיקן להן לישראל שיהו מושיבין סופר בצד סופר... קנאת סופרים תרבה חכמה. אמר רב נחמן בר יצחק ומודה רב הונא בריה דרב יהושע ברוכלין המחזירין בעיירות דלא מצי מעכב, דאמר מר עזרא תקן להן לישראל שיהו רוכלין מחזירין בעיירות כדי שיהו תכשיטין מצויין לבנות ישראל. (שם כא ב)
...נתנו חכמים עיניהם בהלל הזקן, וכשמת אמרו עליו הי חסיד, הי עניו, תלמידו של עזרא. (סנהדרין יא א)
אמר מר זוטרא ואיתימא מר עוקבא בתחלה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש, חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון ארמי... תניא רבי יוסי אומר ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל אילמלא קדמו משה, במשה הוא אומר ומשה עלה אל האלקים בעזרא הוא אומר הוא עזרא עלה מבבל, מה עלייה האמור כאן תורה, אף עלייה האמור להלן תורה. במשה הוא אומר ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים, בעזרא הוא אומר כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט, ואף על פי שלא ניתנה תורה על ידו נשתנה על ידו הכתב, שנאמר וכתב הנשתוון כתוב ארמית ומתורגם ארמית... (שם כא ב)
מכדי כל מילי דעזרא נחמיה בן חכליה אמרינהו, ונחמיה בן חכליה מאי טעמא לא איקרי סיפרא על שמיה, אמר ר' ירמיה בר אבא מפני שהחזיק טובה לעצמו... (שם צג ב)
רב אשי אמר מילואים הקריבו בימי עזרא כדרך שהקריבו בימי משה. (מנחות מה א)
קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא ועזרא זכר בעלמא הוא דעבד. רב נחמן אמר באחת מכל אלו תנן, קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא, ועזרא קדושי קדיש אף על גב דלא הווו אורים ותומים... (שבועות טז א)
אמרי ליה רבנן לרבי פרידא רבי עזרא בר בריה דרבי אבטילס דהוא עשירי לר' אלעזר בן עזריה דהוא עשירי לעזרא קאי אבבא. (שם נג א)
רב אשי אמר הנך שית שני עד דסליק עזרא ומקדיש לא קא חשיב להו, דכתיב באדין בטילת עבידת בית א-להנא... ותנא באותו זמן לשנה הבאה עלה עזרא וגלותו עמו, דכתיב ויבא ירושלים בחודש החמישי היא השנה השביעית למלך... (ערכין יג א)
מאי טעמא דמאן דאמר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא, דכתיב ויעשו בני הגולה השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות, כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל וגו', אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא, אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע, מה ביאתם בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה, אף ביאתן בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה... ואידך דבעי רחמי על יצר דעבודה זרה ובטליה והגין זכותא עלייהו כי סוכה... (שם לב ב)
ויעשו כל הקהל הבאים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון... הקיש ביאתן בימי עזרא לביאתן בימי יהושע, מה ביאתן בימי יהושע פטורים היו ונתחייבו, אף ביאתן בימי עזרא פטורים היו ונתחייבו, ממה נתחייבו, רבי יוסי בר חנינא אמר בדבר תורה נתחייבו, הדא הוא דכתיב והביאך ה' אלקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה, הקיש ירושתך לירושת אבותיך מה ירושת אבותיך מדבר תורה אף ירושתך מדבר תורה... (שביעית טו ב, וראה שם עוד)
ר' זעירא בשם רב חננאל אפילו רגיל תורה כעזרא לא יהא הוגה מפיו וקורא (כותב בעל פה אלא מתוך הספר), כמה שנאמר בברוך, מפיו יקרא אלי כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו. (מגילה כח ב)
עזרא התקין לישראל שיהו קורין בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה, הוא התקין טבילה לבעלי קריין, הוא התקין שיהו בתי דינין יושבין בעיירות בשני ובחמישי, הוא התקין שיהו הרוכלין מחזירין בעיירות מפני כבודן של בנות ישראל, הוא התקין שיהו מכבסין בחמישי מפני כבוד השבת, הוא התקין שיהו אופין פת בערבי שבתות שתהא פרוסה מצויה לעני, הוא התקין שיהו אוכלין שום בלילי שבתות שהוא מכניס אהבה ומוציא תאוה, הוא התקין שיהו הנשים מדברות זו עם זו בבית הכסא, הוא התקין שתהא אשה חוגרת בסינר בין מלפניה בין מלאחריה... הוא התקין שתהא אשה חופפת וסורקת קודם לטהרתה ג' ימים. (שם כט א)
ואף עזרא בא וריחקן, והנתינים היו יושבים בעופל וציחה ונישפא מן הנתינים. (סנהדרין כט ב)
ומי עשאן (פרה אדומה), הראשונה עשה משה והשניה עשה עזרא וחמש מעזרא ואילך. (פרה ג ה)
א"ר חגי בשעה שעלו ישראל מן הגולה נתפחמו פני הנשים מן השמש והניחו אותן, והלכו להם ונשאו נשים נכריות, והיו מקיפות את המזבח ובוכות, שהוא שמלאכי אומר וזאת שנית תעשו, שניה לשטים... (בראשית יח ח)
הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם, נקוד על לנו ולבנינו ועל עי"ן שבעד... אלא כך אמר עזרא אם יבא אליהו ויאמר למה כתבת אותן, אומר לו כבר נקדתי עליהם, ואם יאמר לי יפה כתבת כבר אמחוק נקודותיהן מעליהן. (במדבר ג יג)
הוא חמשה לטובה ... הוא עזרא עלה מבבל. (אסתר א)
דבר אחר ענה דודי ואמר לי, ענה לי על ידי דניאל ואמר לי על ידי עזרא, מה אמר לי קומי לך רעיתי יפתי, כי הנה הסתיו עבר, אלו ע' שנה שעשו ישראל בגולה, הגשם חלף הלך לו אלו נ"ב שנה משחרב הבית עד שנעקרה מלכות כשדים... הנצנים נראו בארץ כגון מרדכי וחבורתו, עזרא וחבורתו... (שיר השירים ב כח)
...דניאל וסיעתו וחבורתו עלו באותה שעה, אמרו מוטב שנאכל סעודת ארץ ישראל ונברך על ארץ ישראל. עזרא וסיעתו וחבורתו לא עלו באותה שעה, ולמה לא עלה באותה שעה עזרא, שהיה צריך לברר תלמודו לפני ברוך בן נריה... אמר ר"ל מקודש הבית שלא עלה עזרא באותה שעה, שאילו עלה עזרא באותה שעה היה לשטן לקטרג ולומר מוטב שישמש עזרא בכהונה גדולה מלשמש יהושע בן יהוצדק כהן גדול, ויהושע בן יהוצדק היה כהן גדול בן כהן גדול, אבל עזרא על ידי שהיה אדם צדיק לא היה ראוי לשמש בכהונה גדולה כמותו... (שם ה ד)
ורבנן מייתי לה מן הכא, (עזרא ז') בן אבישוע בן פנחס בן אלעזר וגו' הוא עזרא עלה מבבל, אלא אילו היה אהרן קיים היה עזרא גדול ממנו בשעתו. (קהלת א ח)
את מוצא כשגלו לבבל מה עזרא אומר להם עלו לארץ ישראל ולא היו מבקשים, אמר להם עזרא זרעתם הרבה והבא מעט, אכול ואין לשבעה, שתו ואין לשכרה לבוש ואין לחם לו והמשתכר משתכר אל צרור נקוב. זרעתם הרבה והבא מעט משבטל לחם הפנים... (תצוה יג)
...ועוד שבקשו להרוג את נחמיה... ועוד שבטלו מלאכת שמים שתי שנים והיה עד שנת היובל, מה עשה עזרא וזרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק קבצו את כל הקהל אל היכל ה' והביאו שלש מאות כהנים ושלש מאות תנוקות ושלש מאות שופרות ושלש מאות ספרי תורה בידם והיו תוקעין והלויין משוררים ומזמרים ומנדים את הכותים. (פרק לח)
...ומה שלמד אדם יעשה וילמד לאחרים ויעשו, שנאמר ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם, וכן בעזרא הוא אומר כי עזרא הכין את לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות ואחר כך וללמד בישראל חק ומשפט. (פרק יג ב)
אמר רבי שמואל בר נחמן אם כיוונת לבך בתפלתך תהא מבושר שנשמעה תפלתך, שנאמר (תהלים י') תכין לבם תקשיב, וכן הוא אומר (עזרא ז') עזרא הכין לבבו ויתן לו המלך כיד ה' הטובה עליו. (מזמור קח)
איתא בספר סודי רזא בימי עזרא שתיקן הטעמים והנקודות ותגין על ידי שלשה ספרי תורות שנמצאו אחר החורבן, ספר מעו"ן, ספר זאטו"טי ספר הי"א, ודבר זה נרמז באורייתא, מז"ה בידך, כלומר ג' ספרים יהיו בעולם שלא תשתכח התורה, מאלו הספרים ילמדו ישראל רזיה של תורה הטעמים והתגין. (שמות)
עזרא ויהושע הם דמות סנדלפו"ן מטטרו"ן, עזרא במקום סנדלפו"ן יהושע במקום מטטרו"ן, דאיהו חנו"ך לנע"ר, ומשרתו יהושע בן נון נע"ר והם מבערים תרין קליפין אלו עשו וישמעאל. (שלח לך)
יש לתרץ קושיא גדולה, מדוע לא בקש אהרן על כניסתו לארץ ישראל, לפי שראה אהרן שיתגלגל נשמתו בעזרא בסוד הוא עזרא עלה מבבל, דקאי אדלעיל מיניה אהרן הוא עזרא כרוך ותני וכו', ועזרא אחיו של משה בגלגול, משה ראה שאהרן יכנוס לארץ ישראל בביאה שניה, בקש גם הוא להתגלגל בפעם ב' לכנוס לארץ ישראל כאחיו... (ואתחנן)
...והיה ראוי להם כשעלו מן הגולה להיות גאולת עולם, אלא שגרם החטא שלא היתה תשובתם על מנת שלא לחטא, ויצאו ברשות כורש ובנו לעצמן, ויש אומרים שנכשלו בבבל בע"ז. (יחזקאל מג יא)
עזרא לבבו - על כן הלך והצליח דרכו. (עזרא ז י)
לבקרה על יהוד - לבדק על היהודים בירושלים עם עסוקים בתורת הקב"ה שבידך. (שם שם יד)
סופר מהיר - מגיד ומספר במהירות. (שם שם ו)
...ומה שאמר "פשטתי את כותנתי", על עצלותם לשוב, "דודי שלח ידו מן החור" על עזרא שהיה פוצר בהם ונחמיה והנביאים עד שהודו קצתם לשוב הודאה בלתי גמורה, ואמרו כשל כח הסבל... (מאמר ב כד)
...וכן לא כתב מדברי עזרא ונחמיה אלא המפורסם בהמון, והיה יום עשות הסוכה יום מפורסם, במה שחרדו העם ועלו להרים בעבור עלי זית ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות. ומה שאמר "וימצא כתוב" רצה לומר ששמעו עם הארץ וההמון וחרדו לעשות הסוכות, אבל היחידים לא אבדה מהם מצוה קלה כל שכן גדולה. וכוון הכותב להגדיל ענין היום ההוא כאשר כוון ביום שגרשו העמוניות והמואביות אמות בניהם, והוא דבר קשה עד מאד, ואינני סבור שאומה מן האומות תקבל בעבודה הזאת לאלקיה זולתי הסגולה הזאת... (מאמר ג סג)
כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנצר הרשע נתערבו בפרס ויון ושאר האומות ונולדו להם בנים בארצות הגוים ואותן הבנים נתבלבלו שפתם והיתה שפת כל אחד ואחד מעורבת מלשונות הרבה... ומפני זה כשהיה אחד מהן מתפלל תקצר לשונו לשאול חפציו או להגיד שבח הקב"ה בלשון הקדש עד שיערבו עמה לשונות אחרות, וכיון שראה עזרא ובית דינו כך עמדו ותקנו להם שמונה עשרה ברכות על הסדר, שלש ראשונות שבח לה' ושלש אחרונות הודיה... כדי שיהיו ערוכות בפי הכל וילמדו אותן ותהיה תפלת אלו העלגים תפלה שלימה כתפלת בעלי הלשון הצחה...
וכן תקנו שיהא מנין התפלות כמנין הקרבנות, שתי תפלות בכל יום כנגד שני תמידין, וכל יום שיש קרבן מוסף תקנו בו תפלה שלישית כנגד קרבן מוסף... וכן התקינו שיהא אדם מתפלל תפלה אחת בלילה, שהרי אברי תמיד של בין הערבים מתעכלין והולכין כל הלילה... (תפלה א ד והלאה)
משה רבינו תיקן להם לישראל שיהו קורין בתורה ברבים בשבת ובשני ובחמישי בשחרית, כדי שלא ישהו שלשה ימים בלא שמיעת תורה, ועזרא תיקן שיהו קורין כן במנחה בכל שבת משום יושבי קרנות, וגם הוא תיקן שיהו קורין בשני ובחמישי שלשה בני אדם ולא יקראו פחות מעשרה פסוקים. (שם יב א)
עזרא תיקן להם לישראל שיהו קורין קללות שבספר ויקרא קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה... (שם יג ב)
ונוסח כל הברכות עזרא ובית דינו תקנום, ואין ראוי לשנותם ולא להוסיף על אחת מהם ולא לגרוע ממנה, כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות אינו אלא טועה... (ברכות א ד)
כל מקום שלא נעשה בכל אלו וכסדר הזה אין קדוש גמור, וזה שעשה עזרא שתי תודות זכרון הוא שעשה לא במעשיו נתקדש המקום, שלא היה שם לא מלך ולא אורים ותומים, ובמה נתקדשה, בקדושה ראשונה שקדשה שלמה...
ולמה אני אומר במקדש וירושלים קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבא, ובקדושת שאר ארץ ישראל לענין שביעית ומעשרות וכיוצא בן לא קדשה לעתיד לבא, לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה, ושכינה אינה בטלה... אבל חיוב הארץ בשביעית ובמעשרות אינו אלא מפני שהוא כבוש רבים, וכיון שנלקחה הארץ מידיהם בטל הכבוש ונפטרה מן התורה... וכיון שעלה עזרא וקדשה לא קדשה בכבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה, ולפיכך כל מקום שהחזיקו בה עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השניה הוא מקודש היום, ואף על פי שנלקחה הארץ ממנו, וחייב בשביעית ובמעשרות על הדרך שביארנו. (בית הבחירה ו יד וטז)
רוכלין המחזירין בעיירות אין בני המדינה יכולין לעכבן, שתקנת עזרא היא שיהיו מחזירין כדי שיהיו הבשמים מצויין לבנות ישראל, אבל אינן קובעין מקום ויושבין בו אלא מדעת בני העיר... (שכנים ו ט)
...וכשעלה עזרא מבבל לא עלו עמו אלא מתי מספר והגדולים שבישראל והחכמים והמיוחסים שבהם כולם נשארו בבבל, אמרו רז"ל לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת נקיה ועלה, כלומר שהניח הכשרים והעלה עמו כל הפסולים, לפי שבארץ ישראל יהיה בידו כח למחות שלא יתערבו בהם, תדע שהרי לא עלו עמו משבט לוי כלל... ואחר שנשארו שם כל הגדולים ויודעי התורה לא היה רשאי לשנות דבר בתורה, כי לא תהיה תורתו מסכמת עם תורת כל הנשארים בבבל... (מאמר ג פרק כב)
...ולכך הכתב שהוא התחלה כי קודם הוא הכתב ללשון שמתחלה האות ואחר כך מתחבר ממנו הלשון... ולכך כאשר לא היו ישראל במקום שהיו בהתחלתם נשתנה הכתב שהוא התחלה, אבל הלשון היה לשון הקדש כפי מה שראוי לישראל להיות להם לשון מיוחד במה שהם אומה מיוחדת בקדושה, לכך היה להם לשון הקודש, רק הכתב שהוא התחלה היה להם כאשר היו ישראל במקום שהיו בתחלה, אבל כאשר הוגלו לאשור לא היה להם התחלה, לכך נשתנה להם הכתב המורה על ההתחלה. ועוד כי הכתב הוא יותר עליון מן הלשון שהוא לאדם, ולכך מתחלה לא הגיעו אל המדרגה להיות להם כתב אשורי שנקרא כך שהוא מאושר באותיות, ולבסוף הגיעו אל זה על ידי עזרא שהיה ראוי שתנתן התורה על ידו, רק שהקדימו משה וניתנה התורה על ידו, ועל ידו הגיעו ישראל למדרגת הכתב, והוא דבר מופלג ועמוק איך הגיעו ישראל למעלה העליונה הזאת שהיה להם הכתב המאושר על ידי עזרא...
ומפני שההכנה היתה לעזרא לקבל התורה ולהיות מתעלה מן החמרי ומתדבק במעלה העליונה השכלית ולכך כשם שכתוב ומשה עלה אל האלקים, העליה הזאת מן החמרי להתדבק בשכלי, וכן כתוב בעזרא הוא עזרא עלה מבבל, פירוש כי היתה לו עליה מבבל, כי כל חוצה לארץ מיוחס לחמרי, וארץ ישראל אל השכלי... ולכך היה עזרא מתנועע אל מקומו הראוי לו שהוא ארץ ישראל מיוחד לחכמה ולתורה... וראוי שיהיה ביאה שניה שעלו מבבל כמו ביאה ראשונה שעלו ממצרים, כי הדברים האלו מתדמים ומתיחסים שהעלה אותם הקב"ה מתוך האומות לרשות עצמם... (תפארת ישראל פרק סד, וראה עוד ערך כתב)
סופר מהיר - ועלה לבצר עמוד התורה אחר שיהושע הכהן הגדול בצר עמוד העבודה ונחמיה בנה החומה ובצר גמילות חסדים. כיד ה' - והשגחתו שלא תשתכח תורה. לדרש - דרש וחקר עניני התורה, ולעשות - ללמוד ולעשות וגם ללמד. (עזרא ז ו והלאה)
סופר דברי מצות - מפרש שלא נקרא סופר מפני פרנסתו, אלא שהיה סופר ומונה דברי ה' אותיות התורה ועושה סייגים למסורה ולכתבי הקודש לנקותם מכל סיג, וגם ספר תורה שבעל פה הנכללת במלת חוקים. (שם שם יא)
והם הביאו את קרבנם - המקרא הזה והסמוך נראה מיותר, ונראה כלפי דמצינו דחזקיה המלך וכן עזרא ועולי הגולה הביאו שעירי ע"ז שעברו הדור שלפניהם, וכבר הקשו בהוריות והא מזידין היו, ומשני הוראת שעה היתה, ודוחק לומר שהיה הדבר בנבואה ממש שכך יעשו, אלא שלמדו ממקרא זה. דאף על גב דעקר מצוה זו להקריב חטאת צבור דע"ז אינו אלא בשגגת הוראה דסנהדרין, מכל מקום אם כבר הביאו הקהל על חטאתם בשגגה שעירי ע"ז הקב"ה סולח להם, וזה שאמר "והם הביאו"... (במדבר טו כה)
ויעשו את הפסח - ובעזרא ו' מובא שעשו פסח רק בשנה ו', ואולי כי רק אז נטהרו, שחגי גילה להם אפר הפרה וקודם היה דינם כיחידים, שהארץ לא קדשה שוב, והשבים היו מיעוט העם, ולכן גם לא נזכרו חטאת הצבור בשנה הא' כי בשנה ו'. (במדבר ט ה)
...כי עזרא שינה הכתב, כי באמת ראוי שהתורה תהיה מסורה לכהנים ולזקנים, ומי שנדבו לבו ילמד שם בירושלים, ולכן היתה כתובה כתב עברי, כדי שלא ילמד תלמיד שאינו הגון. ועזרא ראה לפי פיזור ישראל ושכחת עקרי התורה ונסתם החזון שיותר נאות לכותבה בלשון מובנת לכל, אף על פי שעל ידי זה רב ההיזק בבית שני מתלמידים שלא שמשו כל צרכם, ונתפשט למוד התורה מאד. ואמרו עליו ראוי היה עזרא להנתן תורה על ידו... (דברים לא ט)
...כי גם עזרא אמרו (סנהדרין כ"א ב') דהיה ראוי שתנתן תורה על ידו כמשה, ושניהם עזרא והלל יסדו תורה בארץ ישראל אחר שנשתכחה כמ"ש (סוכה כ' א'), אלא שעזרא עיקר מה שיסד היה תורה שבכתב, על כן אמר שתנתן תורה (על ידו), אבל הלל עיקר יסודו היה תורה שבעל פה... ועזרא היה עם נחמיה יחד ראשי הדור כמ"ש (סנהדרין ל"ו א') ושניהם ראשי אנשי כנסת הגדולה וראשי מביאי גאולה דבית שני לעולם, שהוא אתערותא דלתתא דהופעת אור הגאולה הנזכר. וכל ענין נחמיה כלול בעזרא דעל כן נקרא ספר נחמיה על שם עזרא כמ"ש, אף דשם נתן טעם על זה לעונש דנחמיה, סוף סוף הרי כלול כל ספרו שהוא חקיקת דברי חכמתו שחידש בעולם על שם עזרא, והרי כלול בו, ועל כן עשו עזרא לעיקר בכל מקום לנתינת התורה על ידו ולייחס הלל לתלמידו. והנה הלל היפך עזרא ואנשי כנסת הגדולה ששקדו להוסיף סייגות והזהירו על זה, אבל הלל לא היה רוצה בריבוי הסייגות כמ"ש לענין י"ח דבר... (חלק ה תקנת השבין עמוד כג)