ע

אותיות דר' עקיבא:

ע"ן לא נאמר אלא עי"ן, ואין עין אלא תורה שהיא עין לכל עין והיא אורה לכל אורה... אחר כך נכנס עי"ן ועמד לפני הקב"ה ואמר, רבונו של עולם, רצונך שתברא בי את עולמך, שבי כתוב עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ (זכריה ד') ואתה עיניך בכל העולם, כנאמר מי בז ליום קטנות וגו' עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ (שם). השיב הקב"ה ואמר לו לאו, אמר לו למה, אמר לו מפני שבך עתידין מנאפין לשמור את הנשף לעבור בה עבירה בסתר, שנאמר ועין נואף שמרה נשף (איוב כ"ד), ואני עתיד לעשות בך דין, שנאמר ועיני רשעים תכלינה (שם י"א)... עין מפני מה כרוע ורבוץ ואינו זקוף, מפני שזה הוא עשו הרשע, שיצאו ממנו טרסיים ומלכות אדום, ועתיד ליפול תחת רגליהם של ישראל, שנאמר והיה בית יעקב אש וגו' (עובדיה), והיה אדום ירשה וגו' (במדבר כ"ד).

מדרשים:

ע' שתי ידיו פרושות כלפי מעלה ורגליו מוטות, שהוא דומה לאסיר שעיניו כלפי מעלה שהוא קורא להם פקח קוח. (מדרש האותיות)

עי"ן יש לה שלשה זיינין לעיל כנגד עמי ארץ ישראל שהם אהובים לבוראם ולמלאכי השרת ולבני אדם. ועוד ע' מזוינת בחמשה זיינין להוסיף עליהם צדיקי יראי ה' ויראי חטא. ועוד ע' זקופה לעיל שכל מי שיש לו ענוה ושפלות הקב"ה מגביהו, ועוד ע' זקופה ומוטל שכל מי שמגביה עצמו הקב"ה משפילו. ולמה מוטה כנגד ימין, שאם חזר בו הקב"ה מחזירו לגדולתו, ועוד ע' זקופה ומוטה לצד שמאל, שאם אדם לא קרע לבו גס רוחו לא תהיה תקומה למפלתו. (מדרש ר"ע על התגין)

ר' צדוק:

...ועל כן בעמלק הע' הוא הראש, כי בו הוא הראשית דרע להיות העין רואה ובזה הלב חומד וכלי המעשה גומרים כל מיני רע שבע' אומות. וראשיתם בעמלק הוא בעין דעל ידי זה היא תחלת כניסת הרע, והע' רומזת גם כן לע' אומות שבכל אומה יש כח רע מיוחד שמתפשט בהם בפועל, וכללותם בעמלק שהוא הראשית לכל אותם כחות רעות. וראש הראשית הוא בעין הרואה שממנו נמשכים כולם. וכך בקדושה נגדם הע' נפש לבית יעקב כנודע שהם כוללים כל אותם כחות בקדושה... (חלק ד מחשבות חרוץ עמוד קה)