עבד עברי   שפחה

(ראה גם: עבד עברי-כללי, שפחה חרופה)

 

אם אדוניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדוניה והוא יצא בגפו. (שמות כא ד)

מכילתא:

אם אדוניו יתן לו אשה, רשות, אתה אומר רשות או אינו אלא חובה, כשהוא אומר אם בגפו יבא בגפו יצא רשות ולא חובה, דברי רבי ישמעאל, רבי עקיבא אומר אם אדוניו יתן לו אשה, המיוחדת לו, שלא תהא כשפחת הפקר. אם אדוניו יתן לו אשה, בכנענית הכתוב מדבר. או אינו אלא בעברית, כשהוא אומר האשה וילדיה תהיה לאדוניה, הא בכנענית הכתוב מדבר, וילדה לו בנים, אין לי אלא בנים ובנות, טומטום ואנדרוגינוס מנין, תלמוד לומר האשה וילדיה תהיה לאדוניה, מכל מקום, רבי נתן אומר אין תלמוד לומר אלא האשה וילדיה, וילדה לו להביא את הרב שבא על שפחתו שילדה עבדים. האשה וילדיה מה תלמוד לומר, מגיד שילדיה כמוה, אין לי אלא שפחה שילדיה כמוה, נכרית מנין, היה רבי ישמעאל אומר קל וחומר, מה שפחה כנענית שאין לה קדושין מכל אדם ילדיה כמוה, אף כל שאין לה קידושין מכל אדם ילדיה כמוה, ואי זה, זה ולד נכרית. והוא יצא בגפו, שאינה צריכה ממנו גט... (משפטים פרשה ב)

תלמוד בבלי:

מאי טעמא דתנא קמא דאמר מוכר עצמו אין רבו מוסר לו שפחה כנענית, מיעט רחמנא גבי מכרוהו בית דין אם אדוניו יתן לו אשה, לו ולא למוכר עצמו, ואידך, לו, בעל כרחו, ואידך מכי משנה שכר שכיר נפקא. דתניא, כי משנה שכר שכיר עבדך, שכיר אינו עובד אלא ביום, עבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה... ואמר רבי יצחק מכאן שרבו מוסר לו שפחה כנענית. (קידושין טו א)

תנו רבנן אם בגפו יבא בגפו יצא... אמר רב נחמן בר יצחק הכי קאמר, יש לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית, אין לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו שפחה כנענית. (שם כ א)

משנה תורה:

מי שמכרוהו בית דין יש לרבו ליתן לו שפחה כנענית, בין האדון בין בנו של אדון אם מת אביו הרי זה נותן לו שפחה, וכופהו על זה כדי שיוליד ממנה עבדים, והרי היא מותרת לו כל ימי עבדותו, שנאמר אם אדוניו יתן לו אשה וגו', והמוכר עצמו אסור בשפחה כנענית כשאר כל ישראל.

אין עבד עברי מותר בשפחה כנענית עד שתהיה לו אשה ישראלית ובנים, אבל אם אין לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו שפחה כנענית, ודבר זה קבלה הוא, אפילו היה הנמכר כהן הרי זה מותר בשפחה כנענית כל ימי עבדותו.

אם היו לו אשה ובנים, אף על פי שמוסר לו רבו שפחה כנענית אינו יכול להפרישו מאשתו ובניו, שנאמר אשתו עמו, ואינו יכול ליתן לו שתי שפחות ולא ליתן שפחה אחת לשני עבדיו העברים כדרך שנותן לכנעניים, שנאמר יתן לו אשה... (עבדים פרק ג ב)

חזקוני:

...ומה שפירש רש"י שאם לא היה נשוי מתחלה אין רבו מוסר לו שפחה כנענית, משום דאיכא למיחש שמא יהיה אדוק בשפחה כנענית, ואתי למימר אהבתי את אדוני ואת אשתי השפחה ויעבוד עד היובל, אבל כשהוא נשוי מתחלה יש לו געגועים על אשתו היהודית ועל בניו היהודים, ולא אתי למימר אהבתי את אדוני ואת אשתי השפחה. (שמות כא ג)

כלי יקר:

...או התורה נתנה לו רשות לתת לו כנענית, כדי שיסכים לקחתו על אשתו ובניו... (שם)

הכתב והקבלה:

אם בגפו - עיין שם בארוכה אם בלי אשה ובנים אסור בשפחה, או שאין רבו יכול למסר לו בעל כרחו. (שם)

רש"ר הירש:

...ההשפלה היחידה של הנמכר היא, שרבו מוסר לו שפחה כנענית האסורה לבן חורין, כדי להמחיש לו את ירידתו המוסרית לדרגת קיום פיסי בלבד, הדבר מסומל גם בו' שנות שעבוד המסמלים את הטבע המוחש, לעומת הז' המסמלים את האלקי... (שם)

שם משמואל:

עוד שם במדרש, מהו שכתוב לפניו אם בגפו יבא וכו' אם אדוניו יתן לו אשה, ואין ישראל נכנסים למדה זו אלא אם כן פשעו במצוות. פירוש לפי דרכנו הנ"ל, שרבו מוסר לו שפחה כנענית להוליד ממנה עבדים, הוא מורה שהאדון יש לו שעבוד גם בפנימיותו, על זה אמר שאין ישראל נכנסין למדה זו שתתקלקל אצלם הפנימיות, היינו שיהיה נעשה גנב ועושה את העין של מעלה כאילו אינה רואה, אלא אם כן פשעו במצוות מקודם... (משפטים תרע"ט)