(ראה גם: צבור, קהל)
עדת ישראל, יכול בכל העדה הכתוב מדבר, תלמוד לומר כאן עדה ולהלן נאמר עדה, מה עדה האמורה להלן בית דין, אף כאן ביד דין, או מה עדה אמורה להלן בכ"ג, אף כאן בכ"ג, תלמוד לומר עדת ישראל, העדה המיוחדת שבישראל, ואי זו זו, זו סנהדרי גדולה היושבת בלשכת הגזית. (ויקרא-נפש פרשה ד)
...ומנין לקטנה שהיא של עשרים ושלשה, שנאמר ושפטו העדה והצילו העדה, עדה שופטת ועדה מצלת, הרי כאן עשרים, ומנין לעדה שהיא עשרה, שנאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת, יצאו יהושע וכלב... (סנהדרין ב א)
מניין לעדה שהיא עשרה, רבי בא ורבי יסא בשם רבי יוחנן נאמר כאן עדה ונאמר להלן עדה, מה עדה שנאמר להלן עשרה, אף עדה שנאמר כאן עשרה... (ברכות נה א)
...עדה קדושה, רבי יוסי בן המשולם ורבי שמעון בן מנסיא. (מעשר שני יג ב)
אמר רבי אלעזר עובדי אלילים נקראו עדה,שנאמר עדת חנף גלמוד, וישראל נקראו עדה, שנאמר וסמכו זקני העדה. (ישעיה פרק מו, תסה)
וכל בני ישראל - בדבר שהיה כלל לכל. וכל העדה - בדבר שהיה פרט לעדה, הם הנועדים באהל מועד. (במדבר כז כא)
את כל עדת - יכלול כל עדת בני ישראל האנשים והנשים, כי כלם התנדבו במלאכת המשכן... (שמות לה א)
...והשי"ת שהוא השלם אין שכינתו עם הדבר החסר, ומפני כך אין השכינה שורה בפחות מעשרה, ואין דבר שבקדושה פחות מעשרה, וזהו שהביא ראיה מן "אלקים נצב בעדת א-ל", כלומר שתמצא שהשם הוא נמצא עם העדה, ועדה היא י', כי שם עדה בא על הכלל ואין הוספה על הכלל, כי אף אם אתה מוסיף על הכלל אינו יוצא מן הכלל הראשון, ודבר זה נמצא במספר י'... (דרך חיים פרק ג ו)
כל עדת - אלו סנהדרין, רש"י מרבותינו, אפשר שפירוש שם עדת מלשון עדי וקשוט, מן את הנזר ואת העדות, כלומר אותן המיוחסים והחשובים שבעם... והם הסנהדרי הגדולה... וממה שאמר "וכל בני ישראל וכל העדה" (במדבר כ"ז) מוכרחים אנו לפרש עדה הסנהדרין, ואם נתבונן על הוראות הפרטיות במלת עד לפי התחלפות האותיות המתחברות עמו לפניו ובאמצעו, יצא לנו אמתות הנחת שם עדה על הסנהדרין, כי יורה א' על כנסייה וחברה המתאספת לדבר אחד, "ושפטו העדה", ויורה ב' על התורה והמצוות בכלל, "ועדותי זו אלמדם" (תהלים קל"ב), ויורה ג' על יחוד ושימת גבול לדבר במקום או בזמן או בפעולה וכדומה, כמו "ואם לבנו ייעדנה", "ונועדתי לך שם", וכל הוראות האלה מתאחדים בשם עדה להוראת הסנהדרין... (ויקרא ד יג)
דברו אל כל עדת - כבר התבאר ששם עדת ישראל הונח בעצם על סנהדרי גדולה, ורבי יאשיה לשיטתו שפירש לקמן ויקרא משה לכל זקני ישראל, שעשאם בית דין... (שמות יב ג)
ואם כל עדת ישראל - יש הבדל בין שם עדה ובין שם קהל, ובין פעל מקהיל ויעד, שמקהיל מקבץ עם רב על ידי קול או דבור, או חצוצרות... אבל פעל יעד לציין שמזמינים בסדר ובהזמנה למועד שמור, וזה ההבדל בין קהל ובין עדה. הנקהלים אין שומרים הסדר לא בזמן ולא במדרגה, אבל הנועדים יהיה לזמן מיועד ועל פי הסדר זקניהם בראשיהם... (ויקרא ד יג)
אל כל עדת בני ישראל - שם עדה יאמר על הסנהדרין, או על הכלל כשהסנהדרין בראשיהם, ושם עדת בני ישראל מציין כל בני ישראל כשהם עדה, היינו שזקניהם בראשיהם... (שם יט ב)
עדת - החוליות העצמאיות הנושאות את היעוד, קהל - המנהלים והמייצגים... (שמות י ו)
כל עדת ישראל - כלל ישראל קרוי על פי רוב "עדת בני ישראל", עדה הכוללת את כל בני ישראל. רק בשמות י"ב בשעת ייסוד האומה, היא קרויה פעמים אחדות עדת ישראל, הוה אומר, המון שנתאחד על ידי ייעוד משותף הכלול בשם ישראל, ועוד שתי פעמים מצאנו שכלל האומה קרוי "עדת ישראל", שעה שקרח מבקש גדולה לעצמו, מזכיר לו משה את יתרון הלוים, הם כבר זכו במעלה יתרה למרות הייעוד המשותף לכל העם... כאן "עדת ישראל" היא הסנהדרין ובית הדין הגדול, כי השמירה על תפקידי ישראל הופקדה בידי אותה עדה. וכן אתה מוצא, שבית דין הדן דיני נפשות קרוי בפשטות "העדה" (במדבר ל"ה כ"ד). בפסוק שלנו לא נאמר "עדה" אלא "עדת ישראל", ומכאן שמדובר פה בבית דין של כל ישראל... (ויקרא ד יג)
כל עדת בני ישראל - עדה על משקל שנה, משורש יעד, קרוב אל "יחד", להתאחד לצורך מטרה משותפת, נמצאת זו משמעות "עדה", אנשים שנתאחדו למען ייעוד משותף, ואשר השותפות של ייעוד זה מאחדת אותם, יחידים הופכים לעדה, לא על ידי פקודה הבאה אליהם מן החוץ, אלא על ידי ענין משותף הפועם בלבם פנימה... (במדבר א ב)