(ראה גם: חטא, פשע)
תנו רבנן, כיצד מתודה, עויתי פשעתי וחטאתי, וכן בשעיר המשתלח הוא אומר והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם... דברי ר' מאיר, וחכמים אומרים עונות אלו הזדונות, וכן הוא אומר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה, פשעים אלו המרדים, וכן הוא אומר מלך מואב פשע בי... לכל חטאתם אלו השגגות... (יומא לו ב)
גדול עוני מנשא - ...והטעם כי זה העונש גדול לא אוכל לסבלו. (בראשית ד יג)
עונותי - העונש יקרא עון, כי הוא סבת בא הרע. (תהלים מ יג)
השיגוני עונותי - המקטרגים הנעשים מעונותי. (תהלים מ יג)
מחילת העון ידובר בכמה לשונות... סלח הוא שמעביר העון מן המציאות לגמרי, נושא עון העון נמצא רק ה' נושאהו וסובלו, וכן כובש עון, וכשאמר תם עונך היה לו על כל פנים במציאות בעבר... (ויקרא ד כו)
ומבואר אצלנו תמיד כי גדר העון הוא המעוה בעצת שכלו ועל ידי מחשבת מינות וכפירה לכפור במצות או במצווה עליה. וגדר הפשע המורד באדוניו, וגדר החטא הוא כי תאות לבו תאלצהו עד שיהיה קרוב לאונס... (שם טז ו)
...ועון הוא הקורא לעזרתו השכל שיכפר במצוה או בגמול, וזה לא ישוב מחטאו ועוד יתווכח. (ישעיה ה יח)
עון - משורש עוה, להיות עקום, ללכת בכיוון לא ישר, ומכאן לסטות במלוא התודעה מן הכיוון היחיד המסומן לפניו. הרי זה השם המתאים ביותר לשאיפה מודעת לקראת מטרה שאינה עולה בקנה אחד עם ייעודנו, והוא שם לחטא שנעשה בזדון. (שמות כ ה)
עון - בתחום המוסרי הוא היפוכו של ישר, ומציין כל סטיה מן הכיוון הישר, הווה אומר מן היעוד המוסרי... (שם כח לח)