עין תחת עין

(ראה גם: חובל, מזיק, תשלומין)

מכילתא:

עין תחת עין ממון, אתה אומר ממון או אינו אלא עין ממש, היה רבי אלעזר אומר, מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת, הקיש הכתוב נזקי אדם לנזקי בהמה ונזקי בהמה לנזקי אדם, ומה נזקי בהמה לתשלומין, אף נזקי אדם לתשלומין... (משפטים פרשה ח, וראה שם עוד)

תלמוד בבלי:

אמאי, עין תחת עין אמר רחמנא אימא עין ממש, לא סלקא דעתך, דתניא, יכול סימא את עינו מסמא את עינו, קטע את ידו מקטע את ידו... תלמוד לומר מכה אדם ומכה בהמה, מה מכה בהמה לתשלומין, אף מכה אדם לתשלומין, ואם נפשך לומר, הרי הוא אומר לא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות, לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר, אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאין חוזרין... תניא ר' דוסתאי בן יהודה אומר עין תחת עין ממון, אתה אומר ממון או אינו אלא עין ממש, אמרת, הרי שהיתה עינו של זה גדולה ועינו של זה קטנה, היאך אני קורא ביה עין תחת עין, וכי תימא כל כי האי שקיל מיניה ממונא, התורה אמרה משפט אחד יהיה לכם, משפט השוה לכולכם... הרי שהיה סומא וסימא, קיטע וקיטע, חיגר וחיגר היאך אני מקיים בזה עין תחת עין, והתורה אמרה משפט אחד יהיה לכם משפט השוה לכולכם... (בבא קמא פג ב, וראה שם עוד)

מדרש אגדה:

וכי אם הפסיד שליש מאור עינו היאך מפסידים שליש מאור עינו של המוכה, למדנו מכאן כי אינו אלא דמי מאור עין הנזוק. (שמות משפטים כב)

רש"י:

עין תחת עין - סימא עין חבירו נותן לו דמי עינו כמה שפחתו דמיו למכור בשוק, וכן כולם, ולא נטילת אבר ממש כמו שדרשו רבותינו בפרק החובל. (שמות כא כד)

אבן עזרא:

עין תחת עין - אמר רב סעדיה לא נוכל לפרש זה הפסוק כמשמעו, כי אם אדם הכה עין חבירו וסרה שלישית אור עיניו, איך יתכן שיוכה מכה כזאת בלי תוספת ומגרעת, אולי יחשיך אור עינו כולו. ויותר קשה הכויה... אמר לו בן זוטא והלא כתוב במקום אחר כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו, והגאון השיב לו יש לנו בי"ת תחת על. והנה וטעמו כן ינתן עליו עונש... והגאון השיב אם עור יעור עין פקח מה יעשה לו, וכהלל לא נוכל לפרש על דרך מצות התורה פירוש שלם אם לא נסמוך על דברי חז"ל. והנה יהיה פירוש עין תחת עין ראוי להיותו עינו תחת עינו אם לא יתן כפרו... (שם)

רמב"ן:

עין תחת עין - הידוע בקבלת רבותינו שהוא ממון, ויבא כלשון הזה בתשלומין "ומכה בהמה ישלמנה נפש תחת נפש". ואמר ר' אברהם כי כוונת הכתוב לומר שהוא חייב ככך אם לא יתן כפרו, והכתוב אוסר עליו שלא נקח כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות, אבל נקח כופר במי שהוא רשע לכרות אבר מאבריו, ולכן לא נכרות אותו לעולם אבל ישלמם כדי דמיו, ואם אין לו יהיה עליו החוב עד שתשיג ידו ונגאל. והראיה לדברי חכמים מה שאמר למעלה "רק שבתו יתן ורפוא ירפא", ואם נעשה באיש אשר יכה את רעהו כאשר עשה בו מה ישלם אחרי כן. והא גם הוא צריך שבת ורפוי, ואין טענה מפני המתרפא מהרה, כי אין זה פשוטו של מקרא, אבל הכתוב ידבר בכל אדם... (שם)

כוזרי:

אמר הכוזרי: הלא עונש הנזק מפורש בתורה, במה שאמר "עין תחת עין", ו"כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו".

אמר החבר, והלא נאמר בו אחר כן "ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש" (ויקרא כ"ד י"ח) הלא זה הכופר, והלא לא היה אומר מי שהכה סוסך הכה סוסו, אבל ואמר קח סוסו, כי אין לך תועלת בהכות סוסו, וכן מי שכרת ידך אין אומרים לך קח ידו, כי אין לך תועלת בכרות את ידו, כל שכן שהיה נכנס בדינים האלה מה שסותר אותו השכל, מ"פצע תחת פצע" ו"חבורה תחת חבורה" איך נוכל לשער זה, שמא ימות אחד מהם מפצע ולא ימות האחר מכמותו, ואיך נקח עין מי שאין לו אלא עין אחת כופר עין מי שיש לו שתי עינים, וישאר האחד סומא והשני בעין אחת... (מאמר ג מו מז)

הרקאנטי:

עין תחת עין וגו', כבר ידעת כי זה הפסוק אמרו רז"ל שאינו כפשוטו אלא לממון, גם פסוק כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו הכוונה בו לממון דבר הניתן מיד ליד אולי תשאל אחרי שאין הכוונה בו ככתבו למה נכתב כך לתת מקום למינים לרדות, והתשובה היא מה שאמרו ז"ל שבעים פנים לתורה, ופירוש המצוה כפי פשוטה ניתן בתורה שבעל פה ואחריה נלך, אמנם בא לשון הפסוק בענין אחר שיובנו בו הפנים האחרים שלא היו מובנים בלתי הלשון ההוא, דוגמא לדבר באומרו עין תחת עין האמת הוא כפי הקבלה כי החובל בחברו חייב בחמשה דברים, אמנם נכתב כך לסוד גדול מאד, כי כבר רמזתי כי צורת האדם כולה באבריו ותבניתו נעשית על צורת האדם העליון, והנה בהיות איברי האדם על כוונת הבריאה יהיו איבריו דוגמת כסא לאיברים העליונים, ומוסיף בהם כח והמשכה מאפיסת האין, ובהיפך הפך זהו סוד "כאשר יתן מום באדם" הידוע כן ינתן. והבן זה מאד... (משפטים)

עקדה:

...ובאמת כאשר יענש ההדיוט המכה יותר מהנשיא הוא צודק, כי הנזק שקבל הנשיא ממנו הוא יותר גדול, וכך ישתוו כל האנשים בצדק ונתברר שאי אפשר לקיים נפש תחת נפש ממש, כי לפעמים העונש גדול מהנזק, כמו כהן שהכה ישראל על אזנו, אם ינתן בו יפסל מכהונתו, והוא נזק מופלג. ותמהני מהרב המורה שנתן בפרק מ"א מחלק ג' כאילו הדין הוא עין תחת עין ממש. (שמות כא כד)

ספורנו:

עין תחת עין - כך היה ראוי כפי הדין הגמור שהיא מדה כנגד מדה, ובאה הקבלה שישלם ממון מפני חסרון השערתנו פן נסכל ונוסיף על המדה לאשמה בה. (שם)

הגר"א:

בפסוק עין תחת עין וגו' קבלו חז"ל דהוא ממון, ויש לומר דבפסוק מרומז שאין עין ממש אלא ממון כי הוה ליה למימר עין בעד עין, מהו הלשון תחת, אלא לרמז כי האותיות שתחת העי"ן בהא"ב הוא כסף, תחת העי"ן הוא פ', ותחת היו"ד הוא כ"ף, ותחת הנו"ן הוא ס' ועולה אותיות כסף וזהו עין אם לקח עין יתן תחת עין והוא כסף. (קול אליהו משפטים)

הכתב והקבלה:

תחת בנו - ...ורוב שימושים בהוראה זו אין השני ממלא את הראשון בכל עניניו רק פחות מעט ממנו, אם בכמות אם באיכות, עין תחת עין, שהדמים אינם ממלאים חסרון העין... (בראשית כב יג)

מלבי"ם:

עין תחת עין, יפלא מדוע לא כתבה התורה בפירוש דמי עין תחת עין. אבל האמת שהתורה באה לרמז בזה ענין נעלם, כי ידוע שלחמשה החושים הגשמיים יש עוד חמשה חושים פנימיים רוחניים אשר משרשם רואים את הנשמע ושומעים את הנראה, כי תחת עין הגשמי יש עין רוחני, המשיג צורה הרוחנית... ועל זה אמר "איש כי יתן בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו", כי מלבד המום שניתן באבר הגשמי והחומרי שבו, עוד יש היזק אחר עצום באבר הרוחני, ובזה ענוש יענש שכלעומת שעשה בעמיתו כן חלק הרוחני מהמכה מסתלק גם כן וממילא הוא בעל מום כאשר עשה לחברו, כי עקר הוא רוחניות הדברים, ומפרש אחר כך כי יש עין תחת עין, תחת עין הגשמי יש עין רוחני... (הכרמל)

רש"ר הירש:

כמו כן אין להוכיח מן הכתוב "עין תחת עין" שתכלית העונש היא לגמול לרשע כגמולו, מפי השמועה למדנו שעין תחת עין ממון, וכן הוכיחו חכמים, שאם נגזור עונש זה כמשמעו תהא מדת הצדק לוקה, אולם אפשר להוכיח גם מתורה שבכתב, שכן בטרם נאמר עין תחת עין כבר פסק הכתוב פיצוי כספי על כל פצע וכל חבורה, "שבתו יתן ורפא ירפא" (שמות כ"א י"ט) אמור מעתה, "עין תחת עין" רק מגלה את היסוד הגדול של דיני העונשין בתורה, זכותו של אדם שמורה לו רק במדה והוא מודה גם בזכות חברו, הוא מקפח את זכותו משפגע בזכות חברו, הוא מחזיר את זכויותיו לעצמו משפיצה את חברו או נשא בענשו... (בראשית ט ו)

עין תחת עין - הוראת היסוד של מלת "תחת" היא למטה מ, מכאן שלא יבטא את המושג "בשביל", אלא במובן של במקום, ולכן כל עצמו הוא ביטוי לתחליף, כך "ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה" (בראשית ב' כ"א). מכאן גם הביטוי הרגיל והרווח לתשלומי נזק, תשלום שאדם נותן לחברו כשעליו לגדור את הפירצה שגרם לו... ולא מבטא עונש... (שמות כא כד)