עיר

(ראה גם: ירושלים, ישוב, כפר, כרך)

ספרא:

מנין שאין עושים שדה מגרש ולא מגרש שדה לא מגרש עיר ולא עיר מגרש, אמר רבי אלעזר במה דברים אמורים בערי הלוים, אבל בערי ישראל עושים שדה מגרש ולא מגרש שדה, מגרש עיר ולא עיר מגרש כדי שלא יחריבו את ערי ישראל, תלמוד לומר כי אחוזת עולם הוא להם, הא מה אני מקיים לא ימכר, מכר גיזבר. (בהר פרק ו)

תלמוד בבלי:

ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב לעולם יחזר אדם וישב בעיר שישיבתה קרובה, שמתוך שישיבתה קרובה עונותיה מועטין... (שבת י ב)

ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב כל עיר שגגותיה גבוהין מבית הכנסת לסוף חרבה, שנאמר לרומם את בית אלקינו ולהעמיד את חרבותיו, והני מילי בבתים אבל בקשקושי ואברורי (בורניות גדולות) לית לן בה. אמר רב אשי אנא עביד למתא מחסיא דלא חרבה... (שם יא א)

לא תצא אשה... ולא בעיר של זהב (כמין נושקא ומציירין בה כמין עיר)... (שם נז א)

ואמר ריש לקיש לר"י נשיאה כך מקובלני מאבותי, ואמרי לה מאבותיך, כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן מחריבין אותה, רבינא אמר מחרימין אותה. (שם קיט ב)

לכה דודי נצא השדה, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, רבונו של עולם אל תדינני כיושבי כרכים שיש בהן גזל ועריות ושבועת שוא ושבועת שקר... (עירובין כא ב)

אמר רב הונא כל עיר שאין בה ירק אין תלמיד חכם רשאי לדור בה... אמר רב יהודה אמר רב כל עיר שיש בה מעלות ומורדות אדם ובהמה שבה מתים בחצי ימיהן, מתים סלקא דעתך, אלא אימא מזקינים בחצי ימיהם. (שם נה ב)

...היכי דמי עיר של יחיד ונעשית של רבים, אמר רב יהודה כגון דאיסקרתא דריש גלותא... (שם נט א)

תנו רבנן שבעה דברים צוה ר"ע את רבי יהושע בנו, בני אל תשב בגובהה של עיר ותשנה, (מקום שבני העיר עוברים ושבים ויבטלוך)... (פסחים קיב א)

וא"ל רב לרב אסי לא תדור במתא דלא צניף בה סוסיא ולא נבח בה כלבא (היא שמירת העיר מאויבים), ואל תדור בעיר דריש מתא אסיא (רופא)... (שם קיג א)

...רחובות עיר זו פרת דמישן, כלח זו פרת דבורסיף, ואת רסן בין נינוה ובין כלח היא העיר הגדולה, רסן זה אקטיספון, היא העיר הגדולה, איני יודע אם נינוה העיר הגדולה אם רסן העיר הגדולה, כשהוא אומר ונינוה היתה עיר גדולה לאלקים מהלך שלשת ימים, הוי אומר נינוה היא העיר הגדולה. (יומא י א)

תנו רבנן אלמלא גלגל חמה נשמע קול המונה של רומי, ואלמלא קול המונה של רומי נשמע קול גלגל חמה. תנו רבנן שלשה קולות הולכין מסוף העולם ועד סופו, ואלו הן קול גלגל חמה וקול המונה של רומי... (שם כ ב)

...דאמר רבי יהושע בן לוי כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך, עד כמה, אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא כמחמתן לטבריא. (מגילה ב ב)

וא"ר יהושע בן לוי כרך שישב ולבסוף הוקף נדון ככפר, מאי טעמא, דכתיב ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה, שהוקף ולבסוף ישב. ואמר ריב"ל כרך שאין בו עשרה בטלנין נדון ככפר... כרך איצטריך ליה, אף על גב דמיקלעי ליה מעלמא. ואמר ריב"ל כרך שחרב ולבסוף ישב נדון ככרך, מאי חרב, אילימא חרבו חומותיו, ישב אין לא ישב לא, והא תניא רב אליעזר בר יוסי אומר אשר לוא חומה, אף על פי שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן, אלא שחרב מעשרה בטלנים. ואמר ריב"ל לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוו... (שם ג ב, וראה שם עוד)

בני העיר שמכרו רחובה של עיר לוקחין בדמיו בית הכנסת, בית הכנסת לוקחין תיבה, תיבה לוקחין מטפחות, מטפחות יקחו ספרים, ספרים לוקחין תורה, אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים, ספרים לא יקחו מטפחות... אבל חכמים אומרים רחוב אין בו משום קדושה, ור' מנחם בר יוסי מאי טעמיה הואיל והעם מתפללין בו בתעניות ובמעמדות... אמר רבא לא שנו אלא שלא מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר, אבל מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אפילו למישתא ביה שיכרא שפיר דמי... (שם כה ב, וראה עוד בית כנסת)

אמר אביי שמע מינה צורבא מרבנן דאיכא במתא כל מילי דמתא עליה רמיא. (מועד קטן ו א)

ואלו קרעין שאין מתאחין... ועל ערי יהודה ועל המקדש ועל ירושלים, וקורע על מקדש ומוסיף על ירושלים... ערי יהודה מנלן, דכתיב ויבואו אנשים משכם משילו ומשמרון שמונים איש מגולחי זקן וקרועי בגדים ומתגודדים ומנחה ולבונה בידם להביא בית ה' וכו', א"ר חלבו אמר עולא ביראה אמר ר' אלעזר הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר ערי קדשך היו מדבר וקורע, ירושלים בחורבנה אומר, ציון מדבר היתה ירושלים שממה וקורע... (שם כו א)

אמר רבא ובכרך אף על פי שנתן מים על גבי בשר מזדבן, אמר רב פפא ובכפר אף על פי שלא נתן מים על גבי בשר לא מזדבן. (כתובות ד א)

...נכנסו אצלו חכמי ישראל, אמר להן אל תספידוני בעיירות... סבור מינה משום טרחא הוא דקאמר, כיון דחזי דקספדי בכרכים וקאתו כולי עלמא אמרו שמע מינה משום יקרא הוא דקאמר. (שם קג א)

אין מוציאין (לעניני נשואין אינו יכול לכופה לילך אחריו) מעיר לעיר ומכרך לכרך, אבל באותה הארץ מוציאין מעיר לעיר ומכרך לכרך, אבל לא מעיר לכרך ולא מכרך לעיר. מוציאין מנוה הרעה לנוה היפה, אבל לא מנוה היפה לנוה הרעה, רשב"ג אומר אף לא מנוה רעה לנוה יפה מפני שהנוה היפה בודק (את הגוף וחלאים באים עליו). בשלמא מכרך לעיר דבכרך שכיחי כל מילי בעיר לא שכיחי כל מילי, אלא מעיר לכרך מאי טעמא, מסייע ליה לרבי יוסי בר חנינא, דא"ר יוסי בר חנינא מנין שישיבת כרכים קשה, שנאמר ויברכו העם לכל האנשים המתנדבים לשבת בירושלים. (שם קי א וב)

א"ר חייא בר יוסף עתידין צדיקים שמבצבצין ועולין בירושלים, שנאמר ויציצו מעיר כעשב הארץ, ואין עיר אלא ירושלים, שנאמר וגנותי אל העיר הזאת. (שם קיא ב)

ואמר רמי בר אבא מאי דכתיב עיר קטנה ואנשים וגו', עיר קטנה זה הגוף, ואנשים בה מעט אלו אברים... (נדרים לב ב)

הנודר מן העיר מותר ליכנס לתחומה של עיר ואסור ליכנס לעיבורה... מנלן דעיבורא דמתא כמתא דמי, א"ר יוחנן דאמר קרא ויהי בהיות יהושע ביריחו וגו', מאי ביריחו, אילימא ביריחו ממש, והכתיב ויריחו סוגרת ומסוגרת, אלא שמע מינה בעיבורה... (שם נו ב, וראה שם עוד)

בו ביום דרש ר' עקיבא, ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו', ומקרא אחר אמר מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב, אי אפשר לומר אלף אמה שכבר נאמר אלפים, ואי אפשר לומר אלפים אמה שכבר נאמר אלף אמה, הא כיצד אלף אמה מגרש אלפים אמה תחום שבת, ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר אלף אמה מגרש ואלפים אמה שדות וכרמים. (סוטה כז ב, וראה גם עיר-לוים)

כדתנן אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא בית דין של שבעים ואחד... (שם מה א)

אמר ר' יוחנן שלשה חינות הן, חן מקום על יושביו... (שם מז א)

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן הלוקח עיר בארץ ישראל כופין אותו ליקח לה דרך מארבע רוחותיה משום ישוב ארץ ישראל. (בבא קמא פ ב)

אמר ליה רב יהודה לרבין בר ר"נ רבין אחי לא תזבין ארעא דסמיכא למתא... ברוך אתה בעיר שיהא ביתך סמוך לבית הכנסת, ברוך אתה בשדה שיהו נכסיך קרובים לעיר... (בבא מציעא קז א)

כופין אותו לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח, רשב"ג אומר לא כל העיירות ראויות לחומה. כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר, י"ב חדש, קנה בה בית דירה הרי הוא כאנשי העיר מיד. (בבא בתרא ז ב)

אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן מבואות המפולשות לעיר אחרת ובקשו בני העיר לסותמן בני אותה העיר מעכבין עליהן, לא מיבעי כי ליכא דרכא אחרינא דמעכבי, אלא אפילו כי איכא דרכא אחרינא נמי מעכבי משום דרב יהודה אמר רב, דאמר מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו... (שם יב א)

מרחיקין את האילן מן העיר עשרים וחמש אמה ובחרוב ובשקמה חמשים אמה, אבא שאול אומר כל אילן סרק חמשים אמה, ואם העיר קדמה קוצץ ואינו נותן דמים ואם אילן קדם קוצץ ונותן דמים, ספק זה קדם וספק זה קדם קוצץ ואינו נותן דמים. מאי טעמא אמר עולא משום נויי העיר... מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמשים אמה... מרחיקין את הנבלות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר חמשים אמה, אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר, רבי עקיבא אומר לכל רוח הוא עושה חוץ ממערבה, ומרחיק חמשים אמה... (שם כד ב, וראה שם עוד)

תא שמע האומר תנו מנה לעניי עירי אין דנין בדייני אותה העיר ואין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר... אלא אימא אין דנין בדייני עניי אותה העיר ואין מביאין ראיה מעניי אותה העיר... (שם מג א)

המוכר את העיר מכר בתים בורות שיחין ומערות מרחצאות ושובכות בית הבדין ובית השלחין, אבל לא את המטלטלין, ובזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה אפילו היו בה בהמה ועבדים הרי כולן מכורין... (שם סח א)

אמר רב יהודה אמר רב כל עיר שאין בה שנים לדבר ואחד לשמוע אין מושיבין בה סנהדרי... (סנהדרין יז ב)

ותניא כל עיר שאין בה עשרה דברים הללו אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה, בית דין מכין ועונשין, וקופה של צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה, ובית הכנסת, ובית המרחץ ובית הכסא, רופא ואומן ולבלר וטבח ומלמד תינוקות, משום ר' עקיבא אמרו אף מיני פירא מפני שמיני פירא מאירין את העינים. (שם)

אמר ליה ר' יוחנן לא ניחא ליה למרייהו דאמרת להו הכי, אלא אחד מעיר מזכה כל העיר כולה, ושנים ממשפחה מזכין כל המשפחה כולה. (שם קיא א)

איתמר ר' יוחנן אמר חולקין עיר אחת לשני שבטים ור"ל אמר אין חולקין עיר אחת לב' שבטים... (סנהדרין קיא ב)

שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים וסנהדרין של שבעים ואחד ובשתי תודות ובשיר, ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהן וכל ישראל אחריהן... (שבועות יד א)

תניא רשב"ג אומר בנות כרכים תחתון ממהר לבא מפני שרגילות במרחצאות, בנות כפרים עליון ממהר לבא מפני שטוחנות בריחים. (נדה מח ב)

תלמוד ירושלמי:

תני מוציאין מעיר שרובה עכו"ם לעיר שכולה ישראל, אבל לא מעיר שכולה ישראל לעיר שרובה עכו"ם. ומניין שהנוה היפה בודק, ר' לוי בשם ר' חמא בשם חנינה פן תדבקני הרעה ומתי... (כתובות עב א)

איזו היא עיר גדולה, כל שיש בה עשרה בטלנים... תני עשרה בטילים ממלאכתן לבית הכנסת, ר' יהודה אמר כגון אנו שאין אנו צריכין לתלמודינו... (מגילה ד ב)

עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה שמשלחים מתוכן את המצורעים ומסבבין לתוכן מת עד שירצו, יצא אין מחזירין אותו... (כלים א ז)

מדרש רבה:

דבר אחר הדא הוא דכתיב (קהלת ט') עיר קטנה ואנשים בה מעט וגו', עיר קטנה זה העולם, ואנשים בה מעט זה דור המבול... (בראשית לג ב)

ר' תנחומא משום ר' אלעזר ורבי אבון בשם ר"מ מתלא אמר עלת לקרתא הלך בנימוסא (התנהג בנמוסיה). (שם מח יז)

א"ר לוי משל לעירוני שהיה נשוי בת מלכים אף על פי שמאכילה כל מעדני עולם אינו יוצא ידי חובתו, למה שהיא בת מלכים... (ויקרא ד ב)

ברוך אתה בעיר א"ר יצחק בעיר בשכר מצות שאתה עושה בעיר חלה וציצית וסוכה ונר שבת... רבנן אמרי שתהא ברוך בעיר על ידי שנתברכת מן השדה, שנתנה הארץ את פירותיה. (דברים ז ח)

חלקו כבוד לר' יהודה שהיה בן עיר ולא שהיה גדול מהם בתורה אלא מקומו של אדם הוא מכבדו. (שיר השירים ב טז)

דא"ר יוחנן מגיבת ועד אנטיפטרס ס' רבוא עיירות, ואין לך עיירות מקולקלות בכולן כבית אל ויריחו שאררה יהושע... ויצאו בני הנביאים אשר בית אל אל אלישע... (שם ד כב)

לגור בשדה מואב, א"ר לוי כל מקום שאתה מוצא שדה עיר, עיר מדינה, מדינה אפרכיא. שדה עיר ענתות לך על שדך (מ"א ב'), עיר מדינה, עבר בתוך העיר בתוך ירושלים (יחזקאל ט'), מדינה אפרכיא, שבע ועשרים ומאה מדינה. (רות א ה)

תוספתא:

כופין בני העיר זה את זה לבנות להם בית הכנסת ולקנות להם ספר תורה ונביאים, ורשאין הן בני העיר להתנות על השערים ועל המידות ועל שכר הפועלים, רשאין לעשות קיצתן, רשאין בני העיר לומר כל מי שיראה אצל פלוני יהא נותן כך וכך, וכל מי שייראה אצל מלכות יהא נותן כך וכך, וכל מי שתרעה פרתו בין הזרעים יהא נותן כך וכך, רשאין לעשות קיצתן. (בבא מציעא יא)

תנא דבי אליהו רבא:

דבר אחר לראש אשמורות, אפילו עיר קטנה שבישראל שיש בה תורה טובה לפני הקב"ה יותר משומרון שאין בה תורה, שנאמר (ש"ב כ') אנכי שלומי אמוני ישראל. (פרק יח)

משנה תורה:

וכיצד מוספין על העיר, עושין בית דין שתי תודות ולוקחין לחם חמץ שבהם והולכים בית דין אחר שתי התודות, ושתי התודות זו אחר זו, ועומדין בכנורות ובנבלים וצלצל על כל פנה ופנה ועל כל אבן ואבן שבירושלים ואומר ארומימך ה' כי דליתני וגו', עד שמגיעין לסוף המקום שמקדשין אותו, ועומדין שם, ואוכלים שם לחם תודה אחת משתי התודות, והשניה נשרפת, ועל פי נביא שורפין את זו ואוכלין את זו... (בית הבחירה ו יג)

כופין בני העיר זה את זה לעשות חומה דלתים ובריח לעיר ולבנות להן בית הכנסת ולקנות ספר תורה ונביאים וכתובים כדי שיקרא בהן כל מי שירצה לקרות מן הצבור.

מי שלקח עיר בארץ ישראל כופין אותו בית דין ליקח לו דרך מד' רוחותיה משום יישוב ארץ ישראל...

כשהן גובין מאנשי העיר לבנות החומה גובין לפי קריבת הבתים מן החומה, כל הסמוך לחומה נותן יותר. וכל הדר בעיר י"ב חדש או שקנה בה בית דירה נותן עם בני העיר בכל הדברים הצריכין לתקון החומה והדלתות ושכר הפרשין השומרין את המדינה, וכל כיוצא בדברים אלו ששומרין את העיר. כל הדברים שצריכין לשמירת העיר לוקחין מכל אנשי העיר ואפילו מן היתומים חוץ מתלמידי חכמים, שאין תלמידי חכמים צריכין שמירה שהתורה שומרתן, אבל לתקון הדרכים והרחובות אפילו מן החכמים. ואם כל העם יוצאין ומתקנין בעצמן לא יצאו תלמידי חכמים עמהן, שאין דרך תלמידי חכמים להזדלזל לפני עם הארץ. (שכנים ו א וראה שם עוד)

...ומעמידין בכל עיר ועיר מישראל שיש בה מאה ועשרים או יותר סנהדרי קטנה ויושבת בשער העיר, שנאמר "והציגו בשער משפט", וכמה יהיה מניינם עשרים ושלשה דיינים... עיר שאין בה מאה ועשרים מעמידין בה שלשה דיינים, שאין בית דין פחות משלשה כדי שיהא בהן רוב ומיעוט אם היתה ביניהן מחלוקת בדין מן הדינין.

כל עיר שאין בה שני חכמים גדולים אחד ראוי ללמד ולהורות בכל התורה כולה ואחד יודע לשמוע ויודע לשאול ולהשיב אין מושיבין בה סנהדרין אף על פי שיש בה אלפים מישראל. (סנהדרין א ג)

ולמה אין סנהדרין אלא בעיר שיש בה מאה ועשרים, כדי שיהיה מהן סנהדרין של עשרים ושלשה, ושלש שורות של עשרים ושלשה, ועשרה בטלנין של בית הכנסת, ושני סופרים ושני חזנים ושני בעלי דינין, ושני עדים, ושני זוממין ושני זוממי זוממין, ושני גבאי צדקה, ועוד אחד כדי שיהיו שלשה לחלק צדקה, ורופא אומן ולבלר ומלמד תינוקות הרי מאה ועשרים. (שם שם י)

אברבנאל:

...וישבו בפרזות, וגם הפרזות יותר בזול, ובעזרא כתיב ויברכו לכל האנשים המתנדבים לשבת בירושלים, ואמרו חז"ל מכאן שישיבת כרכים קשה. (מיכה ה ט)

הגר"א:

העיר מתחלקת לד', העיר ושערה לפני העיר והמרוחק סרטיא ופלטיא. (משלי א כ)

הכתב והקבלה:

ויהי בונה עיר - ומסתבר כי קין היה הראשון אשר הכין מערה כזאת לו ולמשפחתו, והיא היתה נקראת עיר בלשון עברי בהנחתה הראשונה, ונשאר השם עיר גם אחרי אשר החלו לבנות בתים על פני ארץ... והאמת כי עיר ומערה שניהם מיסוד אחד הם. (בראשית ד יד)

חתת אלקים על הערים - בתרגום על עממיא די בקרוי סחרניהון, ובאמת אין צורך להוסיף על לשון המקרא, כי יש לפרש "על הערים" על האויבים, כמו (ש"א כ"ח) "ויהי עריך". (שם לה ה)

מחוץ לעיר - אמרו בתורת כהנים אתהן חוץ לעיר ואין אדם חוץ לכל עיר אלא חוץ לעיירות המוקפות חומה בלבד... שיהושע קדש כל עיירות ישראל המוקפות חומה ונתן להם קדושת מחנה ישראל, אבל לא קדש העיירות שאינן מוקפות חומה בימיו... אמנם קשה מקרא מפורש (מ"ב ז') "וארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער" מטעם בדד ישב מחוץ למחנה, כמו שכתב רש"י שם, הלא עיר שומרון לא נבנתה עד ימי עמרי מלך ישראל, מעדות הכתוב (מ"א ט"ז), וכיון שלא היתה בנויה עד זמן רב אחר יהושע לא היו צריכים המצורעים שלוח חוץ לעיר... ובאמת לשון התורת כהנים והמשנה (כלים א') עיירות המוקפות חומה, וכן כתב הרמב"ם, ולא הוסיפו ענין מימות יהושע בן נון... (ויקרא יד מ)

מלבי"ם:

שם עיר נבדל משם קריה במה שעיר כוללת כל עיר מיושבת גם ערי הפרזי בלא חומה, ושם ערים בדיוק הוא דוקא ערים בינוניות, וערים הגדולות ומבצרים נקראו בשם ערי מבצר, ערים גדולות, ועירות הקטנות נקראו בנות לגדולות, והכפרים הקטנים יותר נקראים חצרים או כפרים. (הכרמל)

רש"ר הירש:

ויהי בונה עיר - עם קין החלה שאיפה חדשה, העיר. קין היה תלוש מן הקרקע, עזוב מאת ה' ומנודה מחברת בני אדם, התוצאה הטבעית היתה להיות בונה עיר, העיר תלושה מן הקרקע ומנותקת מן החקלאות, יושביה מתפרנסים מכחות האדם... האמנות והתעשיה מטביעות עליה את חותם השכל האנושי, הכח, הרוח והכשרון הם שדות יושבי הערים. הכוחות האלה באדם מתעוררים בעיר, ואולי מכאן שם העיר, משורש עור... (בראשית ד יז)

...יש למנוע את גידול הערים והפיכתן לכרכים המנותקים מן השדות, הערים הקיימות אינן יכולות להתרחב מעבר למגרשיהן על חשבון השדות, אף אין יכולות להתרחב על חשבון תחום מגרשיהן, עם ריבוי האוכלוסיה יש להקים ערים חדשות במקום שלא היו בו שדות עד כה... רק ערים מוקפות חומה היו מנותקות מן השדות, שם יכלה הבעלות על הבית לעבור לצמיתות לידים אחרות, ושם יכלה להיווצר אוכלוסיה שאיננה קשורה לשדות שמסביב, והיא נאלצה להתפרנס ממסחר ומתעשיה... (ויקרא כה לד, וראה שם עוד)

העמק דבר:

ערי מקלט תהינה - בשמם וענינם ולא בעסק אחר אשר יהיה ראוי להקרא העיר עליו, וכמו דכתיב ביהושע כ"א "ויתנו ממטה בני יהודה את הערים האלה אשר יקראו בשם", פירוש שהופרשו לאיזה ענינים, כמו לחכמה וכדומה ונמסרו לשבט לוי שישמרו על אותו ענין שבעיר. (במדבר לה יד)

שפת אמת:

במדרש אני ה' אוהב משפט... כמו שמצינו בגשמיות יש ארץ מגדלת אוכלוסין וכו', כן בפנימיות ארץ ישראל המקום גורם, ונקראו ערי קודש, כדכתיב ערי קדשיך היו מדבר, וכל עיר היה ענין ושער מיוחד, והיתה מגדלת דעת ושופט כדכתיב "רבתי עם", דרשו רז"ל רבתי בדיעות... (דברים שופטים תרמ"ה)