עכסה

(ראה גם: כלב, עתניאל בן קנז)

 

ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה, ונתתי לו את עכסה בתי לאשה. וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב, ויתן לו את עכסה בתו לאשה. והיה בבואה ותסיתהו לשאול מאת אביה שדה ותצנח מעל החמור, ויאמר לה כלב מה לך. ותאמר תנה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גולות מים, ויתן לה את גולות עליות ואת גולות תחתיות. (יהושע טו טז, וכן שופטים א יב)

תלמוד בבלי:

במתניתא תנא אלף ושבע מאות קלין וחמורין וגזירות שוות ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה, אמר רבי אבהו אף על פי כן החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו, שנאמר וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב הקטון ממנו ויתן לו את עכסה בתו לאשה. ולמה נקרא שמה עכסה, שכל הרואה אותה כועס על אשתו. ויהי בבואה ותסיתהו לשאל מאת אביה שדה ותצנח מעל החמור. מאי ותצנח, אמר רב א"ר יצחק אמרה לו מה חמור זה כיון שאין לו מאכל באבוסו מיד צועק, כך אשה כיון שאין לה תבואה בתוך ביתה מיד צועקת. ותאמר תנה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני, בית שמנוגב מכל טובה, ונתתה לי גולות מים, אדם שאין בו אלא תורה בלבד, ויתן לה כלב את גולות עליות ואת גולות תחתיות, אמר לה מי שדר עליונים ותחתונים יבקש ממנו מזונו... (תמורה טז א)

רש"י:

ותצנח - הטתה עצמה ליפול לרגליו. תנה לי ברכה - פרנסה, כי הנגב חרבה. (יהושע טו יח)

רד"ק:

ותסיתהו - הסיתה את בעלה, וכשלא רצה הטתה היא את עצמה לבקש. ברכה - תוספת טובה על נחלתה, כדי שתוכל להשקות ארץ הנגב. (שם)

אברבנאל:

ותצנח מעל החמור - לנשק רגלי אביה בשאלת חסד, או להראות כמה היא שקועה במחשבות. (שם)

רמ"ע מפאנו:

ועכסה היא גלגול צפרה אשת משה, דכתיב "וירכיבם על החמר", ונקראת עכסה שהיא עכס ארס הנחש, שרצה הנחש לבלוע בנה ובעלה, כבולעה כך פולטה, ותקח צפרה צר, "ותסיתהו לשאול מאת אביה וגו' גלת עליות ואת גלת תחתיות", כי הואיל וצפרה דמשה רבינו ע"ה בעלה הראשון פירש הימנה מרוב קדושתו ורוחניותו, ועתה היתה מתרעמת בתשובה הואיל ובעלה תלמיד חכם גם כן היתה מתיראה פן יקרה לה כבראשונה, ולא יזדווג עמה גם עתניאל הואיל שהוא בן תורה, וזהו "ארץ הנגב נתתני", כלומר ממית עצמו על דברי תורה ואינו מיטפל בעסק ביתו... כי היתה מתרעמת כי נתן לה בעלה שכולו רוחני ולא היה נפנה לעניני העולם הזה, והיא רצתה כן נותן לה ברכה זה וזה. (גלגולי נשמות קו)

מצודת דוד:

ותסיתהו - הסיתה את בעלה שיתן לה רשות לשאול, גולות עליות - שדה עם מעין ממעל ומתחת (שם)

מלבי"ם:

ארץ הנגב נתתני - שבעלה פנה לדרום, שהרוצה להחכים ידרים, ובקשה פרנסה להחיות גם את בעלה. (שופטים א טו)