בעליל לארץ - בכורא על ארעא. (תהלים יב ז)
בעליל - בגלוי, ויש מפרשים לשון מעלה, המשובח שבעפר. ויש מפרשים הכור שבו מתיכין מלשון עלי שכותשין בו. (שם)
בעליל לארץ - בעל הארץ, האמרות מבעל הארץ. (שם)
המתכות היקרות היו צורפים אותם באדמה המסוגלת לזה, ומקום הצירוף נקרא עליל, כמו "כסף צרוף בעליל לארץ". (הכרמל)