עמד   עמידה

ראה גם: הלך, ישב, קום)

זהר:

ועל זה אנו עושים חשבון, (דהיינו שסופרים ספירת העומר) בעמידה על רגלים, משום שאלו הימים שאנו סופרים הם ימים העליונים, (דהיינו הספירות של ז"א שהוא דכר), וכן בכל זמן שאדם נכנס באלו ימים עליונים (של ז"א) בין בתפלה ובין בשבח, צריך האדם לעמוד על רגליו, שהירכים והגוף (משמשים שם בז"א בשוה) יחד... (תצוה סה, ועיין שם עוד)

תלמוד בבלי:

אל תרבה בישיבה שישיבה קשה לתחתוניות, ואל תרבה בעמידה שעמידה קשה ללב, ואל תרבה בהליכה שהליכה קשה לעינים, אלא שליש בישיבה, שליש בעמידה, שליש בהילוך. כל ישיבה שאין עמה סמיכה עמידה נוחה הימנה... ישיבה שאין בה סמיכה, עמידה שיש בה סמיכה נוחה הימנה. (כתובות קיא א)

לעולם בשנכסי מבקר אסורין על החולה, ובמקום שנוטלין שכר על הישיבה ואין נוטלין שכר על העמידה, מאי פסקא, הא קא משמע לן, דאף במקום שנוטלין שכר, על הישיבה בעי למשקל על העמידה לא בעי למשקל... (נדרים לט א)

אצר רבא בר רב הונא כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר ובפתחו עמדו כל העם, ואין עמידה אלא שתיקה, שנאמר והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו. (סוטה לט א)

מדרש הגדול:

ובית צדיקים יעמד, אלו ישראל שנקראו צדיקים, שנאמר ועמך כלם צדיקים, לפי שעמדו על הר סיני וקבלו את התורה בעמידה, לפי כך נטעם והשרישם והעמידם עד סוף כל הדורות, ואף על פי שנופלים יש להם עמידה, שנאמר כי שבע יפול צדיק וקם... ואף משה רבן בעמידה קיבלה, שנאמר ואתה פה עמוד עמדי, שכן זו דרך ארץ שיהיה התלמיד עומד לפני רבו בזמן שהוא רוצה ללמדו תורה, ובשעה שהוא רוצה לילך בשליחותו. וכן משה רבינו נהג דרך ארץ בישראל והעמידן סביבות הר סיני, ואמר להן תנו כבוד לשכינה כדי שתקבלו שכר גדול, וכן בשעה שביקש להיפטר מן העולם לא מסר להן תורה אלא בעמידה, שנאמר אתם נצבים היום כולכם... (דברים כט א)

תרגום יונתן:

אשר עמד שם - דשמש תמן בצלו. (בראשית יט כז)

אבן עזרא:

עצי שטים עומדים - כפי תולדת העץ, או מלת עומדים על זויות נצבות. (שמות כו טו)

והעמדת - (פירושו) הוא ושרתו, וכן "חי ה' אשר עמדתי לפניו". (במדבר ג ו)

רמב"ן:

האדם בימי בחורותיו יקרא עומד בימים, ויקראו ימיו כי הם שלו, אבל כאשר יזקין ויחיה ימים רבים מרוב בני האדם בדורו יקרא בא בימים, מפני שהוא כבא בארץ אחרת... (בראשית יח יא)

רד"ק:

נצבים עליו - סמוכים לו, עומדים לתועלתו או למצותו, ואינו כן "והנה ה' נצב עליו"... (שם שם ב)

והוא עומד עליהם - לפניהם, וכן "עומדים ממעל לו". (שם שם ח)

רשב"ם:

והוא עומד עליהם - כשאחד יושב ואחד עומד קראו עומד עליו. (שם שם ח)

מורה נבוכים:

עמידה שם משתתף יהיה בענין עמידת האדם וקימתו, "בעמדו לפני פרעה", ויהיה בענין ההמנע וההפסד, "כי עמדו ולא ענו", ויהיה בענין הקיום וההשאר, "למען יעמדו ימים רבים"... וכל עמידה שבאה בא-ל ית' היא מזה הענין האחרון, "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים", יתקיימו סבותיו, כלומר מסובביו, ומזה הענין אמר אל משה יתברך "ואתה פה עמוד עמדי"... (חלק א פרק יג)

מאירי:

לא עמד - עכבה מועטת. (תהלים א א)

ספורנו:

נצבים עליו - פונים אליו כממתינים לדבר עמו בהיותו פנוי מן המראה הנכבדת, כי הממתינים אצל איש לדבר עמו יקראו נצבים עליו... (בראשית יח ב)

כלי יקר:

עצי שטים עומדים - ועומדים שמוכנים לכך, כי זהו משמעות לשון עומדים בהרבה מקומות... (שמות כו טו)

הכתב והקבלה:

הנני עומד לפניך - כל לשון עמידה המחובר בשם פנים יורה על עמידת השרות והעבדות, כמו יעמד נא דוד לפני הילדים, העומדים לפניו, וחלילה לפרשו כאן על דרך זה, כי אם מלת לפניך כאן משמעותה קודם, וטעמו אהיה שם טרם בואך. אמנם עדיין מלת עומד צריכה ביאור אצלו יתברך, והרלב"ג אמר שהוא כלשון בני אדם, ונראה לי שהוא מן "יעמוד לימין אביון", שענינם עמידת העזר, ומלת לפניך הוא על העצם, כמו "ופניך הולכים בקרב", כלומר אנכי אהיה בעזרתך ולא תצטרך לירא מהם ומהמונם. (שמות יז ו)

ועננך עומד עליהם - יראה שפירוש מלת עומד לשני פנים, הא' ענין התפשטות שהיה הענן מתוח על המחנה להיות עליהם כצל, והב', עמידת העזר, שעל ידי מכסה הענן היו נצולים משרב ושמש, כי לשון עמידה אינו באמת כי אם התפשטות הדבר להיות זקוף הקומה למעלה, ולזה ישמש גם כן על התפשטות הדבר והרחבתו במרחב זמני, ויורה כאן גם כן על התפשטות והתרחבות הענן מרחב מקומי להיות מכסה על כל המחנה... (במדבר יד יד)

מלבי"ם:

פעל עמד נבדל מפעל יצב במה שעמד מציין רק העמידה היפך הישיבה או הליכה בלי התחזקות לעמוד על עמדו לאיזה ענין, ולא כל עומד נצב, ולפעמים אינו מקפיד אם זוקף או מוטה, ואינו שולל רק התנועה, ולפעמים דוקא עומד בקומה זקופה. ופעל עמד ישמש לפעמים גם על קיום הדבר, כמו "בעבור זאת העמדתיך", "והארץ לעולם עומדת", רוצה לומר קיימת, ולפעמים בא על הפסק הדבר, כמו "ותעמוד מלדת". (הכרמל)

רש"ר הירש:

עומד על היאור - במקום שביטוי זה איננו מורה על עמידה מוחשית על גבי חפץ, הרי הוא מציין בדרך כלל עמידה בצידו של חפץ בשעה שהדעת והמחשבה נתונים לו. "ויעמד העם על משה". הוה אומר הוא עמד בצדו של היאור שקוע בהגיגיו... (בראשית מא א)

אלה יעמדו על - איננו מורה על עמידה סבילה, אלא מציין סיוע והשתתפות פעילה בביצוע משימה, כך "העומדים על הפקודים" האמור בנשיאים המסייעים למשה ולאהרן במפקד העם. (דברים כז יב)