עמוד ענן

(ראה גם: דור המדבר-מסע, כבוד ה')

וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם, ללכת יומם ולילה. לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה, לפני העם. (שמות יג כא)

ויסע מלאך האלקים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם, ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמוד מאחריהם. ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחושך ויאר את הלילה, ולא קרב זה אל זה כל הלילה. (שם יד יט)

ויהי באשמורת הבקר וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים. (שם שם כד)

והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל, ודבר עם משה. וראה כל העם את עמוד הענן עומד פתח האהל, וקם כל העם והשתחוו איש פתח אהלו. (שם לג ט)

ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן. ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן, וכבוד ה' מלא את המשכן. ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל, בכל מסעיהם. ואם לא יעלה הענן, ולא יסעו עד יום העלותו. כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו, לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם. (שם מ לד)

וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדות, ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר. כן יהיה תמיד הענן יכסנו, ומראה אש לילה. ולפי העלות הענן מעל האהל, ואחרי כן יסעו בני ישראל, ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל... ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים, ושמרו בני ישראל את משמרת ה' ולא יסעו... ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו, או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו... (במדבר ט טו)

ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה ה' בקרב העם הזה, אשר עין בעין נראה אתה ה' ועננך עומד עליהם ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה. (שם יד יד)

ובעמוד ענן הנחיתם יומם ובעמוד אש לילה להאיר להם את הדרך אשר ילכו בה. (נחמיה ט יב)

זהר:

וה' הולך לפניהם יומם, וה' הקב"ה ובית דינו, (שהיא המלכות, כי הו' של והוי"ה מרבה את המלכות), אמר ר' יצחק היינו שלמדנו שהשכינה נוסעת עם האבות, הולך לפניהם יומם זהו אברהם, בעמוד ענן זהו יצחק, לנחותם הדרך זהו יעקב, שכתוב בו ויעקב הלך לדרכו, ולילה בעמוד אש להאיר להם, זהו דוד המלך...

ולילה בעמוד אש היה מאיר כדי להאיר בצד זה ביום (בחסד), ובזה (בלילה בגבורה), כדי שירדפו מצרים אחריהם ברכבו ופרשיו, לכבד שמו של הקב"ה, (שיטבעו ולא ישאר מהם עד אחד. ועל זה היה צריך למדת הגבורה), כדי ללכת יומם ולילה, מראה מאירה (שהוא ז"א שנקרא יום), ומראה שאינה מאירה, (היא המלכות הנקראת לילה). ועוד כדי להטעות את המצרים, שיאמרו מקרה הוא, (ולא ה' הוציאם כי על כן ילכו יום ולילה כמו בורחים). (בשלח נב, ועיין שם עוד)

ויסע עמוד הענן וגו', מי הוא עמוד הענן הזה, ר' יוסי אמר זה הוא ענן הנראה תמיד עם השכינה, (שהוא מלאך מיכאל), וזה הוא הענן שנכנס בו משה. ר' אבא אמר כתוב, וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן, (הרי שאינו מיכאל שהיא בחינת השכינה), אלא עזרת הצדיק (הוא, שהוא יסוד דז"א)... ר' שמעון אמר עמוד הענן יומם זה אברהם, (שהוא חסד), ועמוד אש לילה זה יצחק, (שהוא גבורה) ושניהם נמצאים בהשכינה, ומה שאמר ר' אבא (שעזרת הצדיק הוא), כן הוא ודאי, שעל ידי מדרגה ההיא הם נמצאים בשכינה.

ופסוק הזה, ויסע מלאך האלקים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם, (פירושו), ויסע שנסע מצד החסד והתדבק בצד הגבורה, (כי חסד הוא פנים וגבורה היא אחורים), משום שהגיע השעה להתלבש בדין... (שם קנז, ועיין שם עוד)

ביום שהוקם המשכן למטה, מה כתוב, ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן, מהו הענן, חוט אחד היה יוצא מצד אור הראשון בשמחת כל ונכנס למשכן שלמטה, ומיום ההוא והלאה לא נתגלה עוד, אבל שמוש הוא משמש בעולם, והוא מחדש בכל יום מעשה בראשית. (תרומה תטז)

תא חזי, כשעלה הענן על המשכן ושרה עליו, כל אלו המרכבות וכל אלו הכלים של המשכן העליון שהוא המלכות, כולם היו תוך הענן, ועל כן מה כתוב, ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן. וכתוב ויבא משה בתוך הענן ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה, אם משה לא היה יכול לבא למשכן (מפני הענן ששרה עליו, למה בא בענן), וישב בהר כל אלו ארבעים יום.

אלא שני עננים היו, אחד שנכנס בו משה, (וישב בהר מ' יום ומ' לילה, וענן זה הוא ממלכות, וענן) אחד ששרה על המשכן, (שהוא נמשך מקו שמאל דבינה ובו לא היה יכול לבא). תא חזי, מה כתוב, וכבוד ה' מלא את המשכן, מילא (עם מ' חרוקה) לא כתוב, אלא מלא, (מ' קמוצה, שזה משמע), שנעשה שלמות למעלה (בבינה), ולמטה (במלכות), עם (התלבשות הענן) במשכן שלמטה, כי תקון נסתר (המכונה ענן), ירד (מצד שמאל דבינה למטה אל השכינה, שנקרא משכן ואהל מועד), ונתתקנה השכינה... (ויקרא ז, ועין שם עוד)

ענני כבוד בזכות אהרן, (שהוא מרכבה לחסד), שכתוב אשר עין בעין נראה אתה ה' ועננך עומד עליהם וגו', וכתוב וכסה ענן הקטורת, מה להלן בקטורת הוא ז' (עננים), אף כאן (בעננך עומד עליהם) הם גם כן שבעה. כי בקטורת היו ז' עננים מקושרים יחד, ואהרן הוא הראש לכל השבעה עננים, (כי ז' עננים הוא סוד חג"ת נהי"מ, ואהרן שהוא מרכבה לחסד הוא ספירה ראשונה מהם), והוא קשור בו לששה עננים אחרים, (שהם ג"ת נהי"מ), בכל יום, (ועל כן נחשבים העננים שהם בזכות אהרן, להיותו בחינת חסד שהוא ראש העננים וכולל אותם). (אמור רס)

תא חזי, על כל חסד שעשה הקב"ה עם ישראל קשר עמו ז' ענני כבוד, (שהם כנגד חג"ת נהי"מ), וקשר אותם בכנסת ישראל, (שהיא המלכות), כי הענן שלה, (שהוא מלכות דעננים), היה קשור בששה האחרים, ובכל שבעה העננים הלכו ישראל במדבר, מה טעם, הוא משום שכולם היו קשרי האמונה, (שהיו דבקים במלכות הנקראת אמונה), ועל זה אומר הכתוב, בסוכות תשבו שבעת ימים, (שהוא סוד ז' ענני הכבוד שהלכו עם ישראל במדבר)... (שם רסד, ועיין שם עוד עד רהע)

מכילתא:

ר' עקיבא אומר אין סוכות אלא ענני כבוד, שנאמר וברא ה' על מכון הר ציון, וכתיב כי על כל כבוד חופה... וה' הולך לפניהם יומם, נמצאת אומר שבעה עננים הם, והשם הולך לפניהם יומם וגו'... (ראה בספרי) ר' יאשיה אומר ארבעה, אחד לפניהם ואחד לאחריהם אחד למעלה ואחד למטה, ר' אומר שנים, וה' הולך לפניהם יומם, ללמד שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו, אברהם לווה מלאכי השרת, שנאמר ואברהם הולך עמם לשלחם, והמקום לווה את בניו במדבר ארבעים שנה, שנאמר וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן... באברהם הוא אומר והשענו תחת העץ, והקב"ה פרש לבניו שבעה ענני כבוד, שנאמר פרש ענן למסך ואש להאיר לילה.

ומה תלמוד לומר וה' הולך לפניהם יומם, א"ר אנטונינוס למלך שהוא דן על הבימה ומחשיך והיו בניו מחשיכין אצלו, אחר שנפטר מן הבימה הוא היה נוטל את הפנס ומאיר לבניו, והיו גדולי מלכות קרובין אצלו, ואומרים לו אנו נוטלין את הפנס ונאיר לבניך, והוא אומר, לא מפני שאין לי מי שיטול את הפנס ויאור לבני, אלא הרי אני מודיע לכם חבתם של בני שתהיו נוהגים עמהם בכבוד. וכך הודיע הקב"ה חבתן של ישראל לאומות העולם, שהוא בעצמו הולך לפניהם, שיהיו נוהגים עמהם בכבוד...

לא ימיש עמוד הענן, מגיד הכתוב שעדיין עמוד הענן קיים היה עמוד האש צומח, דבר אחר לא ימיש בא הכתוב ללמדך דרך ארץ מן התורה, על ערבי שבתות עד שעמוד הענן קיים היה עמוד האש צומח. (בשלח הקדמה)

ספרי:

וענן ה' עליהם יומם, מיכן אמרו שבעה עננים הם, וענן ה' עליהם יומם, ועננך עומד עליהם, ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם, ובהאריך הענן, ובהעלות הענן ואם לא יעלה הענן, כי ענן ה' על המשכן, שבעה עננים היו, ארבעה מארבעה רוחותם ואחת למעלה ואחת למטה, ואחת מלפניהם הגבוה מנמיכו והנמוך מגביהו, ומכבד את הנחשים ואת העקרבים ומכבד ומרבץ לפניהם. ורבי יהודה אומר י"ג היו, שנים מכל רוח ורוח, ושנים מלמעלה ושנים מלמטה, ואחד מלפניהם ר' יאשיה אומר ארבע, רבי אומר שנים, וענן ה' עליהם יומם, על החגרים ועל הסומים ועל הזבים ועל המצורעים, וענן ה' עליהם יומם, מנין אתה אומר שאם היה אחד מישראל נמשך מתחת כנפי הענן נמשך עמו לאחוריו עד שעה שחוזר, תלמוד לומר וענן ה' עליהם. או כשם שמגין עליהם ביום כך מגין עליהם בלילה, תלמוד לומר יומם, ביום מגין ואין מגין בלילה, אמור מעתה עמוד ענן לא היה מגין עליהם בלילה. יכול עמוד האש יהיה מאיר עליהם ביום, תלמוד לומר ואש תהיה לילה בו, בלילה הוא מאיר ואין מאיר ביום, או כשם שמאיר לישראל כך מאיר לאומות העולם, תלמוד לומר ואש תהיה לילה בו לעיני כל ישראל, על ישראל הוא מאיר ואינו מאיר לאומות העולם. ר' שמעון בן אלעזר אומר מנין אתה אומר כל אותם ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא נצרכו לנר, אלא אפילו נכנס אדם חדר לפנים מן החדר כמו פנס נכנס עמו עד שעה שחוזר, תלמוד לומר לעיני כל ישראל בכל מסעיהם. (בהעלותך פג)

תלמוד בבלי:

מיתיבי, ר' יוסי בר' יהודה אומר שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל, אלו הן משה ואהרן ומרים, וג' מתנות טובות ניתנו על ידם, ואלו הן, באר וענן ומן, באר בזכות מרים, עמוד ענן בזכות אהרן... מת אהרן נסתלקו ענני כבוד, שנאמר וישמע הכנעני מלך ערד, מה שמועה שמע, שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד, וכסבור ניתנה לו רשות להלחם בישראל, והיינו דכתיב ויראו כל העדה כי גוע אהרן, אמר ר' אבהו אל תקרי ויראו אלא וייראו... חזרו שניהם בזכות משה, מת משה נסתלקו כולן... (תענית ט א)

מדרש רבה:

אף על פי שהענן הולך לפניהם משפיל את הגבוה ומגביה את השפל, הניח הקב"ה את ההר הזה דוגמא שידעו נסים שעשה הקב"ה, שלא הניח הר במדבר שלא יהיו מתיגעין ועולים ויורדים, ועוד אף על פי שהיה הענן עושה כל המדבר מישור, היה מניח מקום גבוה למשכן שהוא חונה שם, והניח ג' הרים, הר סיני לשכינה, והר נבו לקבורת משה, והר ההר לקבורת אהרן. (במדבר יט ט)

אמור מעתה, כל זמן שהיה הענן שם לא היה נכנס משה לשם, נסתלק הענן היה נכנס ומדבר עמו, וכן הוא אומר (מ"א ח') ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד ה' את בית ה', מלמד שנתנה רשות למחבלים לחבל. (שם יד לא)

מדרש תנחומא:

והיו שבעה ענני כבוד מקיפין אותן, וכן היה נסיעתן, סימן היה למשה בענן אימתי היה מסתלק, כיון שהיה רואה אותו מסתלק היה אומר קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו, והענן מסתלק, היו כולן מתקעין ליסע, ומיישבין את כליהם, מי שהיה לו בהמה נושא עליה, ואם לא היה לו, הענן נוטל את השאר... (במדבר יב)

מה כתיב אחריו וישמע הכנעני מלך ערד, את מוצא שכיון שמת אהרן נסתלקו ענני כבוד ונראו כאשה פרועה. (חקת יח)

מכילתא דרשב"י:

לא ימיש עמוד הענן יומם וגו', מגיד הכתוב שכשעמוד הענן קיים היה עמוד האש צומח, כשעמוד האש קיים עמוד הענן זורח. דבר אחר לא ימיש עמוד הענן יומם, אין אור חמה מבטלו, ועמוד האש לילה, אין אור הלבנה מבטלו. דבר אחר לא ימיש, אף על פי ממרים ואף על פי מכעיסין ואף על פי מנאצין. דבר אחר לא ימיש אף על פי שנרתעין לאחוריהם שני מיל. דבר אחר לא ימיש, וכי מי נצרך לעמוד ענן ומי נצרך לעמוד אש, אלא ליתן הפרש לזבים ולזבות לנדות וליולדות שהיו ביניהן (ילק"ש תי"ז: כדי שידעו אימתי הוא ערב אימתי הוא בקר). רבי מאיר אומר הרי הוא אומר והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו, לפיכך הקים להם הקב"ה שבעה ענני כבוד. (שמות יג כב)

ילקוט שמעוני:

וביום הקים את המשכן כסה הענן, אותו ענן שנגלה עליו על הר סיני, משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו אוהב, שלח ואמר לו התקן עצמך שאני בא אצלך יום פלוני. לא האמין אותו האוהב, חזר ואמר אפילו הוא בא אצלי כדמות הדיוט או בלילה. ידע המלך מה אמר אוהבו, שלח לו חייך ביום אני בא אצלך בפרהסיא, והסוס שרכבתי עליו ביום שנעשיתי מלך אני רוכב ופורפירא שנזרק עלי ביום שנעשיתי אוגוסטוס אני לובש ובא אצלך, כדי שידעו הכל מהו חבתך עלי. כך כיון שנגלה הקב"ה בסיני בענן נגלה, שנאמר הנה אנכי בא אליך בעב הענן, ואמרו נעשה ונשמע ונטל הקב"ה מלכות, לאחר זמן אמר להם ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, היו ישראל תמהין האמנם ישב אלקים על הארץ, אמר להם חייכם בפרהסיא אני בא אליכם, דכתיב וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן. (במדבר פרק ט תשכג)

...רבי שמעון בן אלעזר אומר, מנין אתה אומר כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא נצרכו לאור הנר אלא אדם נכנס חדר לפנים מחדר כמין פנס נכנס עמו עד שעה שחוזר, תלמוד לומר לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם... (שם פרק י, תשכט)

אמר רבי כתוב אחד אומר קומה ה', וכתוב אחד אומר שובה ה', כיצד יתקיימו שני כתובים הללו, מגיד הכתוב כשהיו ישראל נוסעין היה עמוד הענן מקופל ועומד ולא היה מהלך עד שמשה אומר לו קומה ה', וכשהם חונין היה עמוד הענן מקופל ועומד ולא היה פורס עד שמשה אומר לו שובה ה'. (שם שם תשלא)

מדרש אגדה:

והענן היתה נעשית כמו ה', וכל זמן שה' עומדת היו ישראל חונים, וכשהיתה מסתלקת היו ישראל נוסעים, והיינו דכתיב לנחותם הדרך, וכתיב להנחותם הדרך, על ידי ה' מורה להם הדרך... (במדבר ב)

מדרש הגדול:

וכמין קול היה יוצא מתוך הענן שמהלך לפניהם כדי שידעו לאיזו רוח הן מהלכין. וענן השכינה שהיה על גבי המשכן היה מהלך על גבי מחנה הלוים באמצע, עד שיגיעו למקום שהקב"ה רוצה שיחנו, אותו הענן שהיה יוצא כמין קול כונס עצמו ועומד באותו מקום, ובאותה שעה יודעין שהן חונים שם... ולא היה עמוד השכינה יורד על גבי המשכן עד שיאמר משה שובה ה'. (במדבר ב לד)

לקח טוב:

שהיה נתלה הענן כעין כיפה על נושאי המשכן ועל כל מחנה הלוים, ומראה אש לילה, מלמד שאם היה מלבין היו יודעין שהאיר המזרח, ואם היה מאדים היו יודעין ששקעה החמה. (בהעלותך)

אמונות ודעות:

ונתברר לי כי השליח היה מתברר אצלו שהדברים שהוא שומע הם מאת ה' לפני שייחסם אל ה' לפני העם, והוא שהיה נראה לו סימן מסויים שמתחיל עם התחלת הדבור, ומסתיים בהסתיימו, והוא או עמוד אש או עמוד ענן או אור בהיר שלא ממיני האורות הידועים. ויש שראוהו גם העם, כמו שהיה עמו של משה כאשר היה נפרד מהם ללכת אל מקום החזון עומדים ומסתכלים באויר והנו נקי מכל ענן, ועיניהם אל משה, וכאשר מגיע אל מקום החזון היה יורד הענן כעמוד ועומד עד אשר ידובר עמו ונעלה... (מאמר ג פרק ה)

תרגום יונתן:

ויסעו מסכות - אתר דאיתחפיו בענני יקרא. (שמות יג כ)

הולך לפניהם - ובליליא הדר עמודא דעננא מבתריהון למיחשך לדרדפין מן בתריהון... (שם שם כא)

ונטל עמודא דעננא מן קדמיהון ושרא מן בתריהון מן בגלל מצראי דפתקין גירין ואבנין לישראל והוה עננא מקביל יתהון... והוה עננא פלגיה נהורא ופלגיה חשוכה מסטריה חד מחשך על מצראי, ומסטריה חד אנהר על כל ישראל כל ליליא. (שם יד יט וכ)

כאשר ישא איש את בנו - וסוברך ה' אלקך בענני איקר שכינתיה היכמא דמסובר גבר ית בריה. (דברים א לא)

רש"י:

לנחותם הדרך - ...ומי הוא השליח, עמוד הענן, והקב"ה בכבודו מוליכו לפניהם, ומכל מקום את עמוד הענן הכין להנחותם על ידו, שהרי על ידי עמוד הענן הם הולכים. עמוד הענן אינו לאורה אלא להורותם הדרך. (שמות יג כא)

לא ימיש - הקב"ה את עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה, מגיד שעמוד הענן משלים לעמוד האש, ועמוד האש משלים לעמוד הענן, שעד שלא ישקע זה עולה זה. (שם שם כב)

וילך מאחריהם - להבדיל בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל, ולקבל חצים ובליסטראות של מצרים... ויסע עמוד הענן - כשחשיכה והשלים עמוד הענן את המחנה לעמוד האש לא נסתלק הענן כמו שהיה רגיל, אלא נסע והלך לו מאחריהם להחשיך למצרים. (שם יד יט)

בעמוד אש וענן - עמוד ענן יורד ועושה אותו כטיט, ועמוד אש מרתיחו וטלפי סוסיהם משתמטות. (שם שם כד)

וצא הלחם - צא מן הענן והלחם בו. (שם יז ט)

כי בסכות הושבתי - ענני כבוד. (ויקרא כג מג)

על פי ה' יסעו - שנינו במלאכת המשכן, כיון שהיו ישראל נוסעים היה עמוד הענן מתקפל ונמשך על גבי בני יהודה כמין קורה, תקעו והריעו ותקעו, ולא היה מהלך עד שמשה אומר קומה ה', ונסע דגל מחנה יהודה. (במדבר ט יח)

נגד השמש - ומדרש אגדה השמש מודיע את החוטאים, הענן נקפל מכנגדו והחמה זורחת עליו. (שם כה ד)

אבן עזרא:

עמוד הענן - שלא היה כדמות העבים רק כדמות עמוד נטוי מן השמים על הארץ, ונקרא העמוד כן בעבור שמעמד הבית עליו... ואלה השנים עמודים לפניהם עד שבאו אל הים. (שמות יג כא)

ויסע משה - לפי דעתי כי עמוד הענן שהיה הולך לפניהם בצאתם ממצרים ועמוד האש לילה ללכת יומם ולילה, ואחר שטבע פרעה וחילו אין להם פחד ולא יסעו בלילה, והנה הסיעם משה על פי השם... וכאשר נעשה המשכן ירד השם בעמוד ענן עליו, כי כן כתוב ואש תהיה לילה בו, ובנסוע הענן יסעו בני ישראל, והנה שנים העמודים הם שמתחלפין על המשכן, ואם קבלה היא משבעה ענני כבוד נניח דברתינו ונסמוך על הקבלה. (שם טו כב)

רמב"ן:

וה' הולך - אמרו שכל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו, הקב"ה עמהם ביום ובית דינו בלילה, אם כן פירוש הכתוב שהשם שוכן בתוך הענן והולך הוא לפניהם ביום בעמוד ענן, ובלילה בית דינו שוכן בעמוד האש להאיר להם... והאמת שהוא מוליך לימין משה אבל לא כאשר יבין ר"א ממנו, וכתיב כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת. (שמות יג כא)

ויסע מלאך האלקים - אמר ר"א מלאך האלקים הוא השר הגדול ההולך בענן, והוא הכתוב עליו וה' הולך לפניהם יומם, וכאשר נסע המלאך הזה ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם נסע עמוד הענן עמו ויהיה הענן והחושך בין מחנה למחנה, ויאר לישראל את הלילה בעמוד האש כאשר עשה בשאר הלילות לעבור הים, כי בלילה עברו... והנה שני העמודים מאחריהם, ושב לבאר כי בא עמוד הענן הזה בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל, לומר שלא הפסיק עמוד הענן בין עמוד האש למחנה ישראל, אבל הפסיק בין מחנה מצרים ובין עמוד האש, ויהי הענן והחושך בין מחנה למחנה, והיה לישראל אור בעמוד האש אף על פי שהוא מאחריהם, מפני שהיה למעלה... (שם יד כ)

כסה הענן - להגיד שלא היה הענן מכסה אלא אהל העדות לא חצר המשכן. (במדבר ט טו)

רד"ק:

וברא ה' - תחלה היה הענן במקדש, ועתה יהיה על בתי החכמים והחסידים. (ישעיה ד ה)

למסך - כי בלכתם היה הענן כוילון לפניהם, ובנוחם היה עליהם. (תהלים קה לט)

כוזרי:

אמר הכוזרי כבר התבאר לי סוד המדות ונתגלגלה לי הבנת ענין כבוד ה' ומלאכות ה' ושכינה, ושהם שמות נופלים על דברים נראים אצל הנביאים, כמו שנאמר עמוד ענן, ואש אוכלת, ועב וערפל ואש ונוגה... (מאמר ב ז)

וכן רומזים אל עמוד האש ועמוד הענן ומשתחוים נכחו ואומרים כי האלקים שמה, כי העמוד ההוא משמש בחפצו לבד, ואיננו כשאר העננים והאשים הנקרים באויר מסבות אחרות... (מאמר ד ג)

בעל הטורים:

נחית בחסדך - ב' במסורה, ואידך נחית כצאן עמך, מה הרועה מרעה צאן כל אחד לפי המרעה הראוי לו, כך היה הענן מנחה אותם כל אחד לפי מהלכו, הגדול לפי גדלו והקטן לפי קוטנו, ומה הרועה מרביץ הצאן בצהרים שלא יכם שרב ושמש, כך היו מוקפים בעננים שלא יכם שרב ושמש. (שמות טו יג)

מאירי:

ענן למסך - שהיה הענן ארוך, חלק למחסה משמש, וחלק להורות הדרך. (תהלים קה לח)

רבינו בחיי:

וה' הולך לפניהם - על דרך הפשט מפני שאין לשון הליכה והעתקה נופל בהקב"ה ביאר הכתוב כאן מה שעמוד ענן הולך לפניהם יומם לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם, היה אות וסימן שהשם המיוחד עמהם ביום ובלילה, וב' עמודים אלה שהיו הולכים עמהם ביום ובלילה היו להם לעינים בדרך המדבר ולמגן ולהצלה מן המצרים, ועליהם אמר הכתוב "ואשא אתכם על כנפי נשרים". ולפי שהיו להצלת ישראל והמצרים נדונו בהם... (שמות יג כא)

...זהו שאמר הכתוב בסכות תשבו שבעת ימים, ואמרו רז"ל אלו ענני כבוד, שהרי ישראל במדבר היו מקיפין אותם שבעה עננים, והעננים נקראים סוכה, שכן אמר ישעיה לעתיד, "וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם ועשן", וסמיך ליה "וסוכה תהיה לצל יומם". והנה זו מעלה גדולה לישראל כשהיו מוקפים בשבעה עננים, כי כן דרשו ז"ל שהקיף כסא הכבוד בשבעה עננים... ואותן ז' עננים נקראים סוכות, ועליהם נאמר "סביבותיו סוכתו", ולכך נצטוינו במצות סוכה, שנעשה סוכות כנגד אותן סוכות והם עננים שהקיפו אותנו במדבר... ידוע ומקובל בעננים אלו הפרושים על כסא הכבוד שהם פתוחים לקבל התשובה והתפלה, שהרי התשובה מגעת עד כסא הכבוד, ובזמן שישראל חוטאין העננים מסתתמין ונעשין כמין סוכה, הוא שכתוב "סכותה בענן לך מעבור תפלה"... (כד הקמח סוכה)

אברבנאל:

ויסע מלאך האלקים - הוא עמוד האש שהוא מדת הדין, ובו נשרפו נדב ואביהוא והאצילים, וכדי שלא יראוהו הולך לפניהם ויפחדו מפניו הביאו לאחוריהם, ומאחריו את עמוד הענן להסתירו. (שמות יד יט)

ויכס הענן - ראיתי לבאר כאן ענין כבוד ה' הענן והאש, אם היו טבעיים או נסיים, מתי נבראו, אם התחלפו או התמידו ועוד. הנה כבוד ה' נאמר על האור שנראה בתוך הענן, ומה שכתוב בסוף משפטים "ויכסהו הענן ששת ימים" הוא על הכבוד ולא על ההר. והסכים הרב המורה בפרק י"ט חלק א' שדבור ה' הוא האור הנברא, הנקרא כבוד ה', ומה ששתף לזה בפרק ח"י שכבוד ה' יאמר על עצמו ועל השבח של בני אדם אינם אמיתיים, ויותר נכון שכבוד ה' הרוחני העליון נאמר על העלול הראשון ממנו, ונקרא בחז"ל שכינה, שאינה האור הנברא כהמורה, ולא עצמותו כהרמב"ן... והנה סביב לשכינה ענן וערפל, שהוא קוצר שכלנו בהשגתו, אבל לאור הנברא ענן וערפל סביביו להסתירו. והאור הנברא הוא שר העולם הגשמי, ובהגלתו יכהה החמה והלבנה, וזהו האור שנברא ביום א', להרמב"ן היה מחומר שמימי, ויותר נראה שה' ברא אור פשוט וטהור... אלא שה' ברא לכבודו ענן עב, שממנו תבא ברכה לעננים השפלים לתת מטר, והוא ענן הכבוד, ובו נבראה הקשת, ואמר "את קשתי נתתי בענן", והשפיעה על העננים האחרים שתראה גם בהם על ידי השמש, וזהו שראה יחזקאל ענן גדול ואש מתלקחת.... (שמות מ לד)

זכר כאן ביאת הענן והכבוד ולא ביאת האש כבדברי הימים, הנה כבוד ה' נאמר על האור שנראה בתוך הענן, וכינהו הכתוב אש והענן סביבו, וענן זה אינו כהמתילידם מהאידים, וכן האש אינו מהאש היסודית והמורכבת, אלא דברים נסים שבראם ה'. ולדעתי הענן הוא החושך שעל פני תהום במעשה בראשית, ונקרא ענן הכבוד, והאור גם כן הנראה שגנזו הקב"ה לצדיקים, והוא סוד מסודות התורה, והם העננים שהלכו לפניהם במדבר, וכשאמר כאן והענן מלא את בית ה' מתכוון גם כן לשניהם, ומודיע בזה ששכינת ה' והשגחתו בבית זה... (מלכים א ח סד)

ספורנו:

וילך מאחריהם - להתיך אותם תהומות שיקפאו בלב ים לפני ישראל בעברם, כדי להפוך קרקע הים לטיט כאשר יעברו מצרים אחריהם, כי לא היה צריך אז שילך עמוד הענן לפני ישראל לנחותם הדרך, כי הדרך שנעשה בבקיעת הים היה מנהיגם. ויבא - המלאך בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל להנהיג את שני העמודים... (שמות יד יט וכ)

וענן ה' עליהם יומם - לא היה הולך לפניהם כמו בשאר המסעות, כי היה אז הארון מספיק לנחותם הדרך בהיותו נוסע לפניהם, אבל היה עומד עליהם ביום בעת נסעם. (במדבר י לד)

אלשיך:

ולא יכול משה - כי שכן עליו הענן דרך קבע וכבוד ה' מלא את המשכן, מה שאינו כן כאשר ירד הענן לפני אהלו שלא יירא שם לגשת ולדבר אתו. (שמות מ לה)

מהר"ל:

ויבא בין מחנה מצרים - דעל כרחך שניהם עשה המלאך, דאין לומר שהענן היה מקבל החצים, דזה אינו, שהרי החץ עובר בענן... ואף על גב דהמלאך אינו גוף ואיך יקבל החצים אין זה קשיא, כיון שהמלאך היה הולך בעמוד הענן לפניהם שהוא דבר גשמי, כמו שהיה הולך בעמוד הענן היה גם כן מקבל החצים על ידו... (גור אריה שמות יד יט)

וענני כבוד היו על ידי אהרן, כבר אמרנו לך כי על ידי אהרן היה החבור של הקב"ה עם ישראל, כמו שתמצא בכל מקום כאשר היה נגלה השכינה בתחתונים היה על ידי ענני כבוד "וירא ה' בעמוד ענן", לכך ראוי שיהיה זה על ידי אהרן, שעל ידי אהרן חבור השי"ת אל ישראל כמו שהתבאר. (נצח ישראל פרק נד)

רמח"ל:

ענין הסוכה והלולב הוא, כי הנה ענני הכבוד שהקיף הקב"ה את ישראל, מלבד תועלתם בגשמיות, שהיה לסכך עליהם ולהגן בעדם, עוד היתה תולדה גדולה נולדת מהם בדרכי הרוחניות, והוא כמו על ידי העננים ההם היו נמצאים ישראל מובלים לבדם ונשואים מן הארץ, כן היה נמשך להם מציאות הארה המשכנת אותם לבד נבדלים מכל העמים, ומנושאים ומנוטלים מן העולם הזה עצמו, ועליונים ממש על כל גויי הארץ, ודבר זה נעשה בשעתו לישראל, להגיעם אל המעלה העליונה הראויה להם, ונמשכת תולדתו זאת לכל אחד מישראל לדור דורים, שאמנם אור קדושה נמשך מלפניו ית' ומקיף כל צדיק מישראל... (דרך ה חלק ד פרק ח ב)

אור החיים:

לנחותם הדרך - להיות להם הדרך נוחה, לסוכך בעד החום בענן, ועוד ענן היה מנהיגם ומיישר הדרך. להאיר להם - שאורו ית' לא זז ממחנה ישראל, אבל לא היה מתפשט חוצה לו, כי המדבר מדור הטומאה והקלפה, ואם נסעו היו צריכים אור מחוץ למחנה. (שמות יג כא)

הגר"א:

כי בסוכות הושבתי - הנה רבים מקשים למה אנחנו עושים סוכות בתשרי, כיון שהוא נגד היקף ענני כבוד היה ראוי לעשותו בניסן, כי בניסן היה תחילת היקף עננים. אמנם יש לומר לפי שכשעשו את העגל נסתלקו העננים, ואז לא חזרו עד שהתחילו לעשות המשכן, ומשה ירד ביום הכפורים ובמחרת יום הכפורים ויקהל משה וגו', וכתיב והעם הביאו עוד נדבה בבקר בבקר עוד ב' ימים, הרי י"ג בתשרי, ובי"ד בתשרי נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במנין ומשקל, ובחמשה עשר התחילו לעשות, ואז חזרו הענני כבוד. (קול אליהו בהר)

הכתב והקבלה:

ובאמת הענן שהלך לפניהם בצאתם ממצרים לא היה אלא לשעתו עד הים, וגם לא היה לעיני כל ישראל רק לפני הנביאים שבהם, אך מתפלת משה אחר חטא העגל בהתפללו "ונפלינו אני ועמך" והוכרת הברית עמו "נגד כל עמך אעשה נפלאות", מאז ולהלאה היה הענן לעיני כל בית ישראל, ככתוב "כי ענן ה' לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם". (שמות יג כא)

מלבי"ם:

ויכס הענן - ...ביום השמיני היה כבוד ה' שהוא האש הנברא ממלא את המשכן מבפנים והענן יכסה עליו מבחוץ, שזה סימן להגלות השכינה, שלפעמים היה הכבוד מגולה ולפעמים מכוסה בענן... וכשהיה מכוסה היה יכול משה לבא, וכשנתגלה לא יכול לבא מעצמו, ועל כן כתיב "ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן", ומפרש טעם הקריאה, "ומראה כבוד ה' כאש אוכלת"... וכשנסתלק הענן החופף את הכבוד היה נכנס, אף שהענן עצמו בלא הכבוד היה תמיד, והכבוד הזה שנראה בשמיני למלואים הוא עצמו מה שאמר "וירא אליכם כבוד ה', והוא עצמו הכבוד הנראה בעת המרגלים ובמחלוקת קרח... (שם מ לד)

ובערב יהיה על המשכן - היה הבדל בין ענן זה שעל המשכן ובין עמוד הענן ועמוד האש שהלכו לפני בני ישראל בצאתם ממצרים לנחותם הדרך, ששם היו שני עמודים חלוקים, זה משמש ביום וזה בלילה, אבל בכאן היה רק ענן אחד משמש ביום ובלילה, רק שבערב יהיה כמראה אש זה הענן עצמו. (במדבר ט טו)

העמק דבר:

לא ימיש - לפניהם היו ב' עננים, ועליהם היה רק אחד שביום כענן ובלילה הוא עצמו מאיר, וזה שאמר "ועננך עומד עליהם" וגו'. (שמות יג כב)

כי שכן עליו הענן - בכל יום היה מלמעלה וגבוה מן המשכן, ובאותה שעה שכן עליו ממש, והיה פרוס גם על הפתח, והיינו דכתיב בתורת כהנים נסתלק הענן נכנס ומדבר עמו, פירוש כשנתקפל הענן למעלה. כי ענן ה' - בא ללמדנו שעמוד האש שהיה בלילה לא היה ענן אחר מעמוד הענן ביום. (שם מ לה ולח)

על המשכן לאהל העדות - הוא קדש הקדשים, שבו היו לוחות העדות ועליו היה בא הענן ונמשך משם גם על המשכן שהוא כל ההיכל. ובערב יהיה - אותו הענן עצמו, ולא כמו הענן שהלך לפני ישראל שהיה עמוד אש אחר בלילה. (במדבר ט טו)

ואחרי כן יסעו - ...ועל פי חצוצרות נאספו איש לשבטו, ובאותה שעה החל הענן להתקפל וממתין עד שנגמרה האספה, ואז הורידו המשכן, ואחר כך הלך הענן בדבר משה קומה ה'... (שם שם יז)

שפת אמת:

מצה זו וכו' עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם... יראה שהוא על גילוי ענני הכבוד שהסיב אותם בתחלת הליכתם מרעמסס לסוכות, כמו שכתוב ואשא אתכם על כנפי נשרים, וקורא זאת גאולה, כי היתה גאולה בעצם נפשותם שנתרוממו מתוך חשיכה לאורה. אכן לכאורה היה משמע בפסוק בפרשת בשלח כי מסוכות ואילך נאמר "וה' הולך לפניהם" וגו', אכן בתרגום יונתן מפרש כמו שאמרנו כי מיד מרעמסס היו עמהם ענני כבוד. (פסח תר"מ)

שם משמואל:

ותצא אש וגו'... ויש עוד ליתן טעם דהנה כתיב (תהלים צ"ז) אש לפניו תלך ותלהט סביב צריו, וזה היה ענן עמוד אש שהיה הולך לפניהם במדבר שהיה שורף את הקוצין ואת הברקנין, כבמדרש, ובפנימיות הנה המדבר הוא מקום נחש שרף ועקרב משכן הסט"א, כבזוהר הקדוש, והיתה האש מלהטת כדכתיב (שם ק"ו) להבה תלהט רשעים, כי אש היא מדת הדין, והיא שמאל דוחה, עתה ראו חדשות שירדה אש של מעלה וקיבלה את קרבנם שזהו דיבוק עצמי... מזה נתפעלו מאד... (ויקרא שמיני תרע"ב)

למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי וכו'. ויש להבין הלא שלש מתנות טובות היו לישראל במדבר, ולמה לא נעשה זכר כי אם לענני כבוד בלבד? ונראה דשלש מתנות טובות אלו מקבילות ומביאות תועלת לגוף ונפש ושכל, מן הוא מאכל שמלאכי השרת אוכלין והוא מפקח השכל... באר היא הנובעת ממטה למעלה, והיא לעומת הנפש, שפירושו רצון, והיא התשוקה שבלב ישראל לאביהן שבשמים... ענני כבוד הם מקיפים גם את הגוף, על כן הביאו תועלת גם לגוף לכללו בקדושה העליונה עם הנפש והשכל... ענני כבוד בזכות אהרן, והוא השפיל את עצמו לעשות שלום בין איש לרעהו ובין איש לאשתו אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, ואפילו לאנשים פחותים בשפל המדרגה השפיל את עצמו להגביהם, ועל כן בזכותו ענני כבוד שמקיפין את החלקים הפחותים שבאדם שהוא הגוף. ויש לומר שלעומת שלשה אלו הם שלשה הזמנים, ראש השנה, ויום הכפורים וסוכות... סוכות הוא שהאדם בכל אברי הגוף נכנס לסוכה, הוא קירוב גם לגוף... ובאמת שזהו תכלית שלימות האדם, שאפילו חלקיו הפחותים יהיו נכללים בקדושה וקירוב השכל איננו כל כך רבותא כמו קירוב הנפש, וסוכות הוא זמן קירוב רחוקים, והוא ענין ניסוך המים שבסוכות, וכל עוד שאין הגוף נכלל גם כן בקירוב עדיין אינו נקרא אדם שלם... (סוכות תרע"ח)

מכתב מאליהו:

בזכות אהרן זכו לענני הכבוד, להשפעת קדושה מיוחדת בבחינת שמירה והבדלה. קדושה זו מבחינת קדושת קדש הקדשים היא, שהיא קדושת כהונה גדולה, ולכן זכות אהרן הכהן היא שזיכתה להם את ענני הכבוד, שגם הם מאותו סוג של קדושה והבדלה מיוחדת. קדושה זו מגעת למעלה מקדושת המלאכים... ואמנם זכו דור המדבר להגיע לתכלית שלמות הקדושה יותר מכל דורות העולם הזה...

ענין ההבדלה שהבדילו ענני הכבוד את ישראל מן האומות, פירושו שנבדלו כלל ישראל מטומאת האומות, מן התאוות והרצונות שהם טומאת העולם הזה. אבדה חשיבות הענינים האלה בעיניהם, וביטלום ביטול גמור בתוך לבבם ממש, ועל כן אותם היחידים שבדור הרם ההוא שלא הגיעו למדרגה זו בביטול ישות העולם הזה, לא זכו לשמירת הענן, לכן מצינו שהיו בישראל כאלה שהענן פלט אותם... וצריך לדעת שפליטת הענן לא היתה ניכרת מבחוץ אלא בפנים הלב, שחסרה להם אותה ההבדלה הגמורה מהרגשת דרכי האומות, דרכי העולם הזה המגושם. כן איתא במכילתא שהיה עמלק נכנס תחת כנפי הענן וגונב נפשות מישראל והורגם. והנה ברור שלא היה עמלק יכול לבטל את שמירת הענן, אלא שעל ידי התקפת עמלק, דהיינו גירוי הטומאה שלו, נתברר מי היו שלא הגיעו לשלמות מדרגת ההבדלה, ולכן לא זכו לשמירת הענן, ואותם היה עמלק יכול להרוג, אבל בעצם לא נגע רק באותם שהיו כבר נפלטים... (חלק ב עמוד קסו)