וכחש בעמיתו - לדעת ר"א אבן עזרא נגזר ממלת עמית שגדרו על ההקבלה על נקודה נכחית, רוצה לו המקביל ושוה לו, ונרדף עם אחיו ורעהו. וחז"ל אמרו אל תונו איש את עמיתו - עם שאתך בתורה ובמצות... (ויקרא ה כא)
שם עמית בא על אנשים השוים, עם אתך, או מלשון לעומת. (שם כה יד)
ממכר לעמיתך - עמית נגזר משורש עמת, שהוא גם השורש של לעמת, נמצא הוראת עמית היא העומד לעומת, והרי זה מושג יחסי הטעון השלמה, לעמיתך הוא העומד לעומתך, מתאר את הריע מנקודת המבט של שויון הזכויות, או שהכינוי מתייחס אל הכלל הלאומי, מי ששוה בזכויות על פי המשפט הלאומי. (שם כה יד)