עמק

(ראה גם: בקעה, שפלה)

תלמוד בבלי:

תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר... סימן לעמקים דקלים, סימן לשפלה שקמה... סימן לעמקים דקלים נפקא מינה לבכורים, דתנן אין מביאין בכורים אלא משבעת המינין, ולא מדקלים שבהרים ולא מפירות שבעמקים. (פסחים נג א)

תלמוד ירושלמי:

שלש ארצות לביעור, יהודה ועבר הירדן והגליל, ושלוש שלוש ארצות לכל אחת ואחת, גליל העליון וגליל התחתון והעמק... ותחום טבריא העמק... תני רשב"ג אומר סימן להרים מילין, לעמקים תמרים... איזו עמק בגליל כגון בקעת גינוסר וחברותיה, וכן כיוצא בהן... (שביעית כה ב)

מדרש הגדול:

עמק השדים - שלשה שמות נקראו לו, עמק השדים שהיה מגדל סנדין, שעשוי שדים שדים, שמניק את בניו כשדים. (בראשית יד ג)

רש"י:

בעמק החרוץ - שם נחרץ משפט אמת. (יואל ד יג)

אבן עזרא:

בעמק רפאים - שקצירו מעט ורע. (ישעיה יז ה)

עמק הבכא - מקום, או עמק ששם אילנות הבכאים. (תהלים פד ז)

רד"ק:

עמק הבכא - בו גדלים קוצים. (שם)

הכתב והקבלה:

יושב בעמק - שיש עמק שוה וישר לא משופע, ויש עמק המונח על שטח התחתון של הר שעדיין שייך להר ומשופע קצת, ואינו משופע הרבה כמו ההר, והוא כשר לזריעה ומרעה, שלא נקרא עמק כי אם בבחינת ההר, שהוא עומקו של הר, אבל הוא נחשב עם ההר, ובבחינת שהוא גבוה משטח הארץ שאצלו יקרא גם כן הר. (במדבר יד כה)

מלבי"ם:

עמק הבכא - בבל המלאה בכאים ואילנות, על שם "שם ישבנו גם בכינו". (שם)

שם עמק בא על שפוע ההר היורד מלמעלה למטה ומשתרע בעומק מסביב, והבקעה היא בין ההרים כאלו נבקעו. (הכרמל)