ענק

(ראה גם: דור המדבר-מרגלים, נפילים)

ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפילים, ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם. (במדבר יג לג)

ויבא יהושע בעת ההיא ויכרת את הענקים מן ההר, מן חברון מן דביר מן ענב ומכל הר יהודה ומכל הר ישראל, עם עריהם החרימם יהושע. לא נותר ענקים בארץ בני ישראל, רק בעזה בגת ובאשדוד נשארו. (יהושע יא כא)

זהר:

ענקים הם מין חמישי (של הערב רב), שהם מזלזלים באלו שנאמר בהם וענקים לגרגרותיך, (דהיינו בישראל מקיימי התורה), ועליהם נאמר רפאים וגו', כי רפאים וענקים שקולים זה כזה, אלו הם שמחזירים את העולם לתהו ובהו. וסוד הדבר הוא חרבן בית המקדש, נאמר עליו והארץ היתה תהו ובהו, כי בית המקדש הוא עיקר העולם, וישוב העולם, ועל כן נחשב כאלו כל הארץ היתה תהו ובהו. וב' מיני ערב רב הללו שנתערבו בישראל, גורמין חורבן בית המקדש, תיכף כשיבא האור לישראל שהוא הקב"ה, ימחו מן העולם ויאבדו, אבל גאולת ישראל אינה תלויה במחייתם, אלא רק במחיית עמלק עד שימחה אותו. (בראשית רלא)

למדנו אחימן ששי ותלמי ממי יצאו, הם היו זרעם של אלו הנפילים, שהפילם הקב"ה (מן השמים) לארץ והולידו מבנות הארץ, ומהם יצאו גבורי העולם, כמו שכתוב המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם, אמר מעולם, שנמצאים מעת שנברא העולם, אנשי השם, אחימן ששי ותלמי, (כלומר ששמם נודע בעולם). (שלח מ)

ר' יצחק אמר, כשהמרגלים הגיעו לאלו הענקים היו משימים מטה של משה לפניהם ונצולו. ומאין לנו שנתן להם המטה, זה שאמר ויאמר אליהם עלו זה בנגב, כתוב כאן עלו זה, וכתוב שם ואת המטה הזה וגו', ובשביל המטה נצולו. כי אם תאמר שהענקים עזבו אותם, (לא כן), אלא באו לתפוש אותם, והיו שמים לפניהם את המטה ונצולו מהם. ר' יהודה אמר מסורת שם הקדוש מסר להם משה ובשבילו נצולו מהם.

רבי חייא אמר ג' שמות נקראו, נפילים, ענקים, רפאים, וכולם האריכו ימים, נפילים נקראו תחילה (בעת שהפילו אותם משמים), ואחר שנתחברו בבנות האדם והולידו מהם נקראו (הבנים) ענקים, ואחר שהיו הולכים ומשוטטים בעולם הזה והרפו עצמם מן העולם שלמעלה נקראו רפאים.

אמר ר' יהודה, והרי כתוב הרפאים יחוללו, רפאים יחשבו אף הם כענקים, (ואתה אומר שרפאים הוא לשון רפיון), אמר לו (רבי חייא), כך הוא, משום שענקים באו מצד זה ומצד זה, (דהיינו מצד המלאכים ומצד בנות האדם), ונעשו (מיואשים יותר להיות בארץ, כעין זה הרפאים שיצאו ונולדו מן הענקים נתיאשו עוד יותר עד שהרפו את עצמם לגמרי מלמעלה), והיו מאריכים ימים, וכשנחלשו, נחלש (ומת) מחצית גופם, וחצי הגוף עמד (חי, מחמת שהיו חצים ממלאכים שאינם מתים, וחצים מבני אדם שמתים), כיון שחצי גופם היה מת, היו לוקחים עשבים מעשבי השדה, (דהיינו סם המות), ושמו לפיהם ומתו. ומשום שהם רוצים להרוג את עצמם נקראים רפאים, (על שם שמרפים את עצמם מן החיים). א"ר יצחק היו משליכים עצמם בים הגדול ונטבעו ומתו, זה שאמר הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם. (שם עב)

תלמוד בבלי:

ושם אחימן ששי ותלמי וגו', אחימן מיומן שבאחיו, ששי שמשים את הארץ כשחתות, תלמי שמשים את הארץ תלמים תלמים. דבר אחר אחימן בנה ענת, ששי בנה אלש, תלמיד בנה תלבוש, ילדי הענק שמעניקין חמה בקומתן. (סוטה לד ב)

מדרש רבה:

הנפילים היו בארץ בימים ההם, ז' שמות נקראו להם, אימים, רפאים, גבורים, זמזומים, ענקים, עוים, נפילים. אימים שכל מי שרואה אותן היתה אימתן נופלת עליו, רפאים, שכל מי שראה אותן היה לבו רפה כשעוה, גבורים, ר' אבא בר כהנא בשם ר' יוחנן אמר מוח קוליתו של אחד מהם היה נמדד י"ח אמה. זמזומים, א"ר יוסי בר חנינא מנתרומין מגיסי מלחמה. ענקים, רבנן ורבי אחא, רבנן אמרי שהיו מרבים ענקים על גבי ענקים, ר' אחא אמר שהיו עונקים גלגל חמה, ואומרים הורד לנו גשמים. עוים, שצדו את העולם, ושהוצדו מן העולם, ושגרמו לעולם שיצוד... נפילים, שהפילו את העולם ושנפלו מן העולם ושמלאו את העולם נפילים בזנות שלהם. (בראשית כו יז)

ויאמר אליהם עלו זה בנגב, עם שהם עולים א"ר ברכיה הכהן ברבי מצאו ג' בני ענקים שם, אחימן ששי ותלמי, למה נקרא שמו אחימן, שהיה אומר אחי מן יבא עלי. ששי שהיא בריא כשיש, תלמי שהיה עושה תלמים בארץ, ילדי הענק שראוהו שהיה עונק את השמש. כשראו אותן מרגלים נתייראו, לפיכך אמרו כי חזק הוא ממנו. (במדבר טז ח)

תנא דבי אליהו רבא:

שמעו מהן אחימן ששי ותלמי ילידי הענק ויצאו לקראתם, צווח בהן ששי צוחה אחת ויפלו על פניהם ארצה, והתחילו הן מנפחין להם באפיהם ועוד מנשכין להם בפניהם עד שנתיישבה דעתם עליהם, ואחר כך אמרו להם על מה באתם עלינו שמא להכרית אילנות ואשרה של ע"ז באתם עלינו, והלא כל העולם כולו של אלקיכם הוא, למי שהוא רוצה הוא נותנה, אמרו להם לאו, שיגרום בשלום ולא הרגום. (פרק כט)

מדרש אגדה:

ושם אחימן, ולמה נקרא שמו אחימן, שכל הרואה אותו חושב אותו כאילו הר גבוה נופל עליו, והיה אומר מאין זה שבאני עלי. ששי, שהיה קשה כשיש, תלמי, שהיה עושה הארץ תלמים תלמים. ילידי הענק, ללמדך שענקים הוא ילידי הענק, ולמה נקרא שמם ענקים, שמענקים את החמה בצואריהם. (שלח במדבר יג טז)

תרגום יונתן:

וגם בני ענקים - ואוף בני עפרון גברא חמינא תמן. (דברים א כח)

רפאים יחשבו אף הם כענקים - גבריא דיתבין במישר גיונברי מתחשבין אוף הינון הי כגבריא דאתמחיו בטובענא. (שם ב יא)

תרגום אונקלוס:

בני ענק - בני גברא. (במדבר יג כב)

רש"י:

הנפילים - ענקים מבני שמחזאי ועזאל שנפלו מן השמים בימי דור אנוש. בני ענק - שמעניקים חמה בקומתן (שם שם לג)

ענקות - תכשיט צואר. (שופטים ח כו)

רמב"ן:

ואפשר כי ארבע הוא אבי אחימן ששי ותלמי, ועל שם שהיו הענקים ארבעה יקראוהו כן, והכתוב שאמר קרית ארבע אבי הענק היא חברון, יהיה פירושו אבי הענקים, על כן אמר ענק וילידי הענק, בנו הגדול בהם, כאשר אמרו האדם הגדול בענקים הוא, ולכך באה בו ה"א הידיעה, ונקראו ענקים על יופי קומתם, כי הם ענקים לגרגרות בני האדם, כמו שנקראו בני האלקים בסדר בראשית, כאשר פירשתי שם... (במדבר יג כב)

אברבנאל:

ילידי הענק - שצוארם שמן, והוא סימן לגבורה, וקראם פעם ענקים ופעם נפילים ובני ענק, לכן נראה שהיו מלפני המבול מצד אביהם ענק, ונקראו הגבורים ובני האלהים מחמת אריכות ימיהם כהרמב"ם וכדעת חז"ל, והוא לטוב מזגם והרכבתם, ונשותיהם היו מבנות האדם הפחותות, ומהיות העובר גדול מהן לא יכלו שאתו ט' חדשים ונפל מהרחם, על כן נקראו נפילים. (שם)

ספורנו:

בני ענק - מצד האב, מן הנפילים - מצד האם. (במדבר יג לב)

רש"ר הירש:

הנפילים - מהזקנים המקוריים שאחר כך נקראו בני הענק. (שם שם כב)

שם משמואל:

ונראה דהנה איתא ברח"ו שלעומת אברהם יצחק יעקב בקדושה, היו אחימן ששי ותלמי בקליפה, וברמ"ז שלא נקלטו במעי המלכות והפילתן, וסימנך נפ"ל אש"ת בל חזו שמש, אש"ת ראשי תיבות אחימן ששי תלמי, כי לא היה להם מיתוק. ואם כי אין לנו עסק בנסתרות, יש לבאר הדברים על פי פשוטו. דהנה איתא אברהם לקח צד ימין בטהרה, יצחק צד שמאל בטהרה, והיינו כי ידוע שכל מדה יש בה טוב והיפוכו, כגון חסד לעשות חסד עם זולתו, וכאשר נשתלשל למטה נתהוו אהבות חיצוניות וחסד דקליפה, ואברהם לקח צד ימין בטהרה, היינו מדת חסד בטהרתה ולא נשתלשלה ממנה חס ושלום שום אהבה חיצונית, שהרי עם כל מדתו חסד ואהבה נאמר "כי ירא אלקים אתה"... וממנו תקיש לכל ג' האבות, שעם היות לכל אחד מדה מיוחדת היה ממוזג גם במדה ההפכית... ועל כן אחימן ששי ותלמי שהם נגד ג' אבות, אבל היה שרשם בעולם התוהו, היינו למשל אחימן היתה לו מדת החסד וכו', אך היתה בלי התמזגות, ועל כן נתהוה ממנו חסד דקליפה עד עשותו כל התועבות, וממנו תקיש על כל השאר.... (שלח לך תרע"ב)