עצור

רש"י:

ואפס עצור ואזוב - עצור נושע על ידי עוצר ומושל שיעצור בהם. (דברים לב לו)

עצור - שיש לו מחזיק יד. (מלכים א יז י)

רד"ק:

עצור ועזוב - אפילו מה שהיה עצור במקום שלא יכרת בתחלת הפורענות אכריתנו בסוף. ולאדוני אבי עצור הממון שבאוצר. (שם)

רלב"ג:

עצור מה שבידו, ועזוב מה שהפקיד אצל זולתו. (שם)

אברבנאל:

עצור - מלשון יורש עצר, לא ישאר מזרעו חשוב ועזוב. (שם)

הכתב והקבלה:

עצור ועזוב - הדברים שאין עושים בהם סחורה יקרא עצור, שעוצרים אותם תחת היד. (דברים לב לו)