עקרב

(ראה גם: נחש)

זהר:

פתח ואמר וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, נאמר סתם, אפילו נחשים ועקרבים ויתושים, ואפילו אלו שנראים מחבלי העולם, בכולם כתוב והנה טוב מאד, כולם משרתי העולם מנהיגי העולם, ובני אדם אינם יודעים. (אמור שכח)

תלמוד בבלי:

אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק, אמר רב ששת לא שנו אלא נחש, אבל עקרב פוסק, מיתיבי נפל לגוב אריות אין מעידין עליו שמת, נפל לחפירה מלאה נחשים ועקרבים מעידין עליו שמת, שאני התם דאגב איצצא (דוחק) מזקי. (ברכות לג א)

אימת סממית על העקרב... (שבת עז ב)

רבי חנינא אמר מי רגלים בני ארבעים יום, ברזינא לזיבורא, רביעאה לעקרבא (רביעית לוג למי שעקצו עקרב)... (שם קט ב)

דתנן עשרה נסים נעשו בבית המקדש... ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם. (יומא כא א)

אמר אביי אמרה לי אם האי בר שית דטרקא ליה עקרבא ביומא דמישלם שית לא חיי, מאי אסותיה, מררתא דדיה חיורתא בשיכרא נשפייה ונשקייה. (כתובות נ א)

...אמר לי תא אחוי לך הר סיני, אזלי חזאי דהדרא ליה עקרבא וקיימא כי חמרי חוורתי... (בבא בתרא עד א)

דתנינא ג' באין בהיסח הדעת, אלו הן משיח מציאה ועקרב. (סנהדרין צז א)

...והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה, שנשיכתן נשיכת שועל, ועקיצתן עקיצת עקרב, ולחישתן לחישת שרף, וכל דבריהם כגחלי אש. (אבות ב י)

תלמוד ירושלמי:

אפילו נחש כרוך על עקיבו לא יפסיק, רבי חונה בשם רבי יוסי לא שנו אלא נחש, אבל עקרב מפסיק, למה דמחייא וחזרה ומחייא. (ברכות לח א)

ותני כן חמשה נהרגין בשבת, זבוב מצרי, וצרעה שבנינוה, ועקרב שבהדיות... תני רבי יעקב אומר הרואה נחש ועקרב בתוך ארבע אמות ראוי היה שימות בהם, אלא שרחמים של מקום מרובין... (שבת עד ב, וראה שם עוד)

מדרש רבה:

...שרף זה מדי, עקרב זה יון, מה עקרב זה משרצת ששים ששים, כך היתה מלכות יון מעמדת ס' ס'... (ויקרא יג ה)

מדרש תנחומא:

והיה כל הנשוך, לא נשוך נחש בלבד, אלא כל הנשוך, אפילו נשוך מפתן ועקרב וחיה רעה וכלב. (חקת יט)

שוחר טוב:

...וכן הוא אומר למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני, אותן שדועכים את העון ברגליהם בעקביהם, וכן משל הדיוט אומר עקרב רמת לגמלא ושואפה בעקיבה, אמר לו חייך עד קדקדך הוא מטילך... (מזמור נא)

תנא דבי אליהו רבא:

...פגע בו נחש או עקרב ולא עקצו יברך וישבח לשמו של הקב"ה, שמא לאלו היה מזומן וחס עליו הקב"ה ולא עקצוהו... (פרק יח)

רד"ק:

בעקרבים - שוטים שיש בהם קוצים. (מלכים א יב יא)

מהר"ל:

ואמר דחזאי דהדרין ליה עקרבי וקיימין כי חמרא חיוורתא, וביאור ענין זה כי העקרב שהוא הממית כמו שאמרו עקיצתן עקיצת עקרב, ודבר זה הוא ההעדר, והוא שמפסיק בין האדם ובין הר סיני, כי מעלת הר סיני כאשר יבחן עצם מעלתו היא כל כך גדולה, עד שאין מגיעה שם מעלת האדם... וקאמר שהיו גדולים כמו חמרי, פירוש מצאנו שני דברים הנושכים, האחד הוא עקרב, כמו שאמרו עקיצתן עקיצת עקרב, והעקרב (החמור?) הוא נושך ומשבר הגוף, כמו שאמר ר"ע (פסחים מ"ט ב') כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור, ולימא ככלב, זה נושך ואינו משבר עצמות... והיינו דקאמר שהיה סביב הר סיני עקרבא כמו החמרתא, לומר שהעדר בין סיני ובין האדם העדר מוחלט, לכך נתן לו שני תארי העקרבי שממיתין ומסלקין נפש האדם, וגם הם מסלקים גוף החמרי שלו... (חידושי אגדות בבא בתרא עד א)

ג' באין בהיסח הדעת...כי הדברים אשר הם מסדר הנהגת העולם יבאו בסדור ובמחשבה עליהם לפי שהם קרובים אל העולם, אבל הדברים אשר הם רחוקים מן סדר העולם, ולכך אינם באים רק בהיסח הדעת... וכן העקרב שנושך את האדם אינו מסדר העולם, והוא לרע, ולא כן הכלב, שאין הכלב ממית, וגם הנחש אינו ממית כל כך כמו העקרב, והוא יתברך ברא סדר העולם שלא יהיה נוהג במציאה שהוא המקרה הטוב הפתאומי, וגם לא ינהג ברעה הגמורה שהוא עקיצת עקרב המקרה הרע הגמור... (שם סנהדרין צז ב)