ערבי

(ראה גם: ישמעאל)

ספרי:

דבר אחר ויאמר ה' מסיני בא, כשנגלה הקב"ה ליתן תורה לישראל לא בלשון אחד נגלה אלא בארבע לשונות, ויאמר ה' מסיני בא זה לשון עברי, וזרח משעיר למו זה לשון רומי, הופיע מהר פארן זה לשון ערבי. (ברכה שמג)

תלמוד בבלי:

ערביות יוצאות רעולות... (שבת סה א)

אמר ר' יהודה מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב, ואמר חוששני לו מחטאת. (שם קכא א)

אמרו עליו על רבי ישמעאל בן קמחית פעם אחת סיפר דברים עם ערבי אחד בשוק ונתזה צינורא מפיו על בגדיו, ונכנס ישבב אחיו ושמש תחתיו. (יומא מז א)

דתניא אמר רבי עקיבא כשהלכתי לערביא היו קורין לדכרא יובלא. (ראש השנה כו א)

דאמר שמואל כל קרע שאינו בשעת חימום אינו קרע, וכל עטיפה שאינה כעטיפת ישמעאלים אינה עטיפה. מחוי ר"נ עד גובי דדיקנא. (מועד קטן כד א)

ורבי עקיבא האי תושב ושכיר מאי עביד ליה, אמר רב שמעיא לאתויי ערבי מהול וגבעוני מהול. (יבמות עא א)

אמר ר' דוסא וכי מה עשה לה ערבי הלז, וכי מפני שמיעך לה בין דדיה פסלה מן הכהונה. (כתובות לו ב)

תנו רבנן מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה יוצא מירושלים והיו תלמידיו מהלכין אחריו, ראה ריבה אחת שהיתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים... (שם סו ב)

אמר ר' שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן גמלים של ערביא אשה גובה פרנא מהם. (שם סז א)

אמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה קאזילנא בתריה ברב עוקבא חזיתיה לההיא ערביא דהוה יתבה קא שדיא פילכא וטווה ורד כנגד פניה, כיון דחזיתינן פסיקתיה לפילכה שדיתיה, אמר לי עולם הב לי פלך. (שם עב ב)

דאמר רבה בר בר חנה אני ראיתי ערביא אחת שהפשילה דדיה לאחוריה והניקה את בנה. (שם עה א)

רבי יהושע בן לוי איקלע לגבלא חזנהו להנהו קטופי (אשכולות) דהוו קיימי כי עיגלי, אמר עגלים בין הגפנים, אמרו ליה קטופי נינהו, אמר ארץ ארץ הכניסי פירותיך, למי את מוציאה פירותייך לערביים הללו שעמדו עלינו בחטאתינו. (שם קיב א)

...אברהם גדול הדור היה, וכתוב בו והוא עומד עליהם, ושמא תאמרו כמלאכי השרת נדמו לו, לא נדמו לו אלא לערביים... (קידושין לב ב)

י' קבים זנות ירדו לעולם, תשעה נטלה ערביא וכו'. (שם מט ב)

יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם, אמר רבי ינאי ברבי ישמעאל, אמרו לו וכי בערביים חשדתנו שהם משתחוים לאבק רגליהם, כבר יצא ממנו ישמעאל. (בבא מציעא פו ב)

אמר רבי חנינא מאי טעמא דר' אליעזר, שכן בערביא מקיימין קוצים בשדות לגמליהם. (בבא בתרא קנו ב)

הנהו ערבאי דאתו לפומבדיתא דהוו קא אנסי ארעתא דאינשי... (שם קסח ב)

א"ר חנן בר רבא אמר רב חמשה בתי עבודת כוכבים קבועין הן... נשרא שבערביא. (ע"ז יא ב)

וא"ר ימיה מדיפתי אני ראיתי ערבי אחד שלקח ירך מן השוק וחקק בה כדי רביעה, רבעה צלאה ואכלה. (שם כב ב)

תלמוד ירושלמי:

אמר רבן שמעון בן לקיש תשובה של רמיות עשו אנשי נינוה, מה עשו, רבי חונה בשם ר"ש בן חלפותא העמידו עגלים מבפנים ואימותם מבחוץ, סייחים מבפנים ואימותיהם מבחוץ, והוון אילין געיי מן הכא ואילין געיי מן הכא, אמרין אין לית מתרחם עלינן לינן מרחמין עליהון... א"ר אחא בערביא עבדין כן (ביום התענית). (תענית ח ב)

אמר רבי יוסה תניתה בסופא, ונטולה אני מן היהודים נתגרשה תלך ותידבק בערביים שחשקה נפשה בהם. (נדרים לט ב)

יורות הערביים שהוא חופר בארץ וטח בטיט, אם יכול הטיח לעמוד בפני עצמו טמא ואם לאו טהור. (כלים ה י)

כל חמתות צרורות טהורות חוץ משל ערביין. (שם כו ד)

עשרה מקומות אין בהם משום מדור כנענים, אהלי הערביים והסוכות... (אהלות יח י)

מדרש רבה:

...ואיזה הם הג' (עממין) שלא ניתן להם, ערביא שלמייה נוטיה. (בראשית מד כז)

א"ר אבא בר כהנא והלא אין דרכן של ישמעאלים להיות טעונים אלא עורות ועיטרן, אלא ראה מה זימן הקב"ה לאותו צדיק באותה שעה שקים מלאים בשמים כדי שתהא הרוח מנשבת בהם מפני ריחן של ערביים. (שם פד טז)

רבי לוי אמר לשון ערבי הוא, בערביא קורין לנביא סכיא. (ויקרא א ג)

א"ר לוי בערביא צווחין לתרנגולתא שכוי. (שם כה ה)

מדרש תנחומא:

מעשה במלך הערביים ששאל את רבי עקיבא, אני כושי ואשתי כושית וילדה לי בן לבן, הורגה אני שזנתה תחתי, אמר לו צורות ביתך שחורות או לבנות, אמר לו לבנות, אמר לו כשהיית עוסק עמה עיניה נתנה בצורות לבנות וילדה כיוצא בהם. (נשא ז)

רד"ק:

כערבי - המחכה על הדרכים לשיירות למשא ומתן. (ירמיה ג ב)

מצודת דוד:

כערבי - היושב במסתור הסתתרת עם הנואפים. (ירמיה ג ב)

ראה עוד ערך ישמעאל.