(ראה גם: עמוד ענן, ענן)
ומשה נגש אל הערפל, לפנים משלשה מחיצות, חושך, ענן וערפל, חושך מבחוץ, ענן מבפנים, ערפל לפני לפנים, שנאמר ומשה נגש אל הערפל. (יתרו-בחודש פרשה ט)
... והנה בים אוקינוס יבא חושך עב שלא יוכל אדם להפריש בין יום ובין לילה, ויעמוד זה לפעמים חמשה יום, ואני הייתי שם פעמים רבות. (שם י כב)
לא ראו איש את אחיו - ...והיתה מכבה כל נר כאשר בכל החפירות העמוקות ובכל מקומות החושך העצום לא יתקיים הנר, וכן העוברים בהרי חושך, לא יעמד להם שם הנר ולא האש כלל, ועל כן לא ראו איש את אחיו וכו'. (שם שם כג)
ותמצא בפרשה ג' פעמים חושך, ויהי חושך וימש חושך ויהי חושך אפלה, לרמוז כי ג' מיני חושך הם, ואלו הם, עלטה, אפלה ערפל, עלטה הוא חושך של בין הבתרים, שנאמר (בראשית ט"ו) ועלטה היה, אפלה הוא חושך של מצרים, שנאמר ויהי חושך אפלה, ערפל הוא חושך של מתן תורה, שנאמר (שמות כ') ומשה נגש אל הערפל... (שם שם כא)
ומלת ערפל הנזכר בכתובים תמיד פירשו המפרשים שהוא חשוך כענן, (תהלים צו) "ענן וערפל סביביו", והענין כי הכבוד מסתתר ומתעלם אפילו מן המלאכים המשרתים, וזהו שכתוב (שם י"ח) "ישת חושך סתרו סביבותיו סכתו". והנכון לפרש כי ערפל הוא אור צח בהיר, ובאור המלה ערפל ערוי אפל, כלומר שהאופל מעירה ונעדר משם, והוא שם שנאמר על עוצם האור הגדול, כי כשם שהחושך מסתיר הדבר בתוכו שאיננו נראה, כן עוצם האור התקיף החזק של פני הכבוד מסתיר ומונע המסתכל להסתכל בו. והעד במלת ערפל שהוא אור הוא מה שהזכיר כאן "אשר שם האלקים", ממה שכתוב (דניאל י"ח) "ונהורא עמיה שרא", וזהו שאנו אומרים בתפלה "ונגלית עליהם בערפלי טוהר". והנה משה לא נכנס בתוך הערפל אבל נתקרב אליו כאדם המתקרב אל שער המלך ולא נכנס לפנים מן השער, וזהו לשון "ומשה נגש אל הערפל"... (שם כ יח)
אל הערפל - בגימטריא אל השכינה. (שם)
וערפל תחת רגליו - ערפל שם נרדף לשמים. (שמואל ב כב ט)
לרלב"ג ערפל הוא העולם השפל לרוב החושך וההפסד שבו, ולדעתי הוא על הענשים שעל השמים והארץ. (שם שם יא)
...והנה סביב לשכינה ענן וערפל, שהוא קוצר שכלנו בהשגתו, אבל לאור הנברא ענן וערפל סביביו להסתירו. והאור הנברא הוא שר העולם הגשמי, ובהגלותו יכהה החמה והלבנה, וזהו האור שנברא ביום א'... והחושך שנזכר שם אם כן אינו העדר אור, ולא יסוד האש כדעת הרמב"ם, אלא שה' ברא לכבודו ענן עב, שממנו תבא ברכה לעננים השפלים לתת מטר, והוא ענן הכבוד... (שמות מ לד)
אל הערפל - מלת ערפל הנזכר בכתובים תמיד פירשו המפרשים שהוא ענין ענן וערפל סביביו, והענין כי הכבוד מסתתר ומתעלם אפילו מן המלאכים המשרתים. והנכון לפרש כי ערפל הוא אור צח בהיר, ערוי אופל, כלומר שהאופל מעורה ונעדר משם, והוא שם נאמר על עוצם האור הגדול, כי כשם שהחושך מסתיר הדבר בתוכו שאיננו נראה, כן עוצם האור התקיף החזק של פני הכבוד מסתיר ומונע המסתכל להסתכל בו, והעד מה שהזכיר כאן אשר שם האלקים, ממה שכתוב "ונהורא עמיה שרי"... (שם כ יח)
חושך ענן וערפל - בדרך כלל ענן וערפל סמוכים או מקבילים, משהתאדו במים ועלו מן הים הם מתעטפים בענן ונכרכים בערפל, (איוב ח') "בשומי ענן לבשו וערפל חת לתו", הערפל משמש חיתול, הרי נראה שהיקף הערפל הוא הדוק יותר, אך מאידך במקומות רבים ערפל הוא סימן לדבר חשוך בלתי שקוף, (שם כ"ב י"ג) "הבעד ערפל ישפוט", נראה איפוא שערפל הוא העב השחור הנטוי כלפי מטה והטעון מי גשמים, ואד המים כבר התעבה בו כמעט לטיפות... (דברים ד יא)