עשר מכות   דם

(ראה גם: עשר מכות-כללי)

 

ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה ה' וירם במטה ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו, ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם. והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאור ויהי הדם בכל ארץ מצרים. ויעשו כן חרטמי מצרים בלטיהם, ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר ה'... ויחפרו כל מצרים סביבות היאור מים לשתות, כי לא יכלו לשתות ממימי היאר. וימלא שבעת ימים, אחרי הכות ה' את היאר. (שמות ז כ)

זהר:

ויאמר וגו' ונטה ידך על מימי מצרים וגו', אמר ר' יהודה במקרא זה יש להסתכל בו, וכי איך היה יכול ללכת לכל אלו המקומות, (דהיינו לכל מימי מצרים וכל מקוה מימיהם שבכל ארץ מצרים), ועוד הרי כתוב, וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה' את היאור, את היאור כתוב, ואתה אומר, על מימי מצרים על נהרותם על יאוריהם ועל אגמיהם.

אלא מימי מצרים הוא נילוס, ומשם נתמלא כל שאר האגמים והיאורים והעינות וכל מימות שלהם, ועל כן, אהרן לא נטה ידו להכות אלא לנילוס בלבד, ובא וראה שכן הוא, שכתוב ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאור, (הרי שהיאור כולל כל מימי מצרים).

אמר ר' אבא בא וראה מים תחתונים מתפשטים לכמה צדדים, דהיינו לימין ולשמאל, ומים עליונים מתקבצים בבית קבוץ המים, (שהוא יסוד דז"א), שכתוב ויאמר אלקים יקוו המים אל מקום אחד, וכתוב ולמקוה המים קרא ימים, מקרא זה בארוהו...

אם תאמר שמכת הדם היתה משום מיאוס בלבד, תא חזי, שתו הדם ובא במעיהם ובקע ועלה, עד שישראל היו מוכרים להם מים בכסף, ואז שתו מים, משום זה, הראשונה להכות אותם היתה דם. (וארא קכח, ועיין שם עוד)

תא חזי, בשעה שרוצה הקב"ה לעשות נקמה בעמים עובדי ע"ז, מתעורר צד השמאל ומתמלאה הלבנה (שהיא המלכות) דם מצד ההוא, ואז נובעים דם, המעיינות והנחלים שלמטה, כל אלו שהם לצד שמאל, ועל כן הדין שלהם דם.

תא חזי, כשדם הזה מתעורר על איזה עם, הוא דם של הרוגים, כי יעורר עליהם עם אחר שיבא ויהרג אותם, אבל במצרים לא רצה הקב"ה להביא עליהם עם אחר שיעורר עליהם דם, (דהיינו שיהרגם), משום שישראל היו ביניהם, ולא יצטערו ישראל היושבים בארצם, אלא הקב"ה הכה אותם בדם, בנהרות שלהם, שלא היו יכולים לשתות.

ומשום שהממשלה שלהם שולטת באותו הנהר פקד הקב"ה את הממשלה שלהם בתחילה, כדי שיוכה מתחילה האלהים שלהם, כי הנילוס היה אחד מן האלהים שלהם, וכן שאר אלהים שלהם היו נובעים דם, זה שאמר והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים. (שם קלה)

מדרש רבה:

למה לקו המים תחלה בדם, מפני שפרעה והמצרים עובדים ליאור, אמר הקב"ה אכה תחלה אלוהו ואחר כך עמו, משל הדיוט אומר מחי אלהיא ויבעתון כומריא, וכן הוא אומר (ישעיה כ"ד) יפקד ה' על צבא המרום במרום, ואחר כך ועל מלכי האדמה על האדמה. (שמות ט ח)

והדגה אשר ביאור תמות, ויאמר ה' אל משה אמור אל אהרן, אמר רבי תנחום למה לא לקו המים על ידי משה, אמר לו הקב"ה המים ששמרוך כשהושלכת ליאור אינו דין שילקו על ידך, חייך לא ילקו אלא על ידי אהרן. ונטה ידך על מימי מצרים הכל מה שביאור ובאגמים ובנהרות, ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם, מה שבקיתון, והיה דם בכל ארץ מצרים וגו' אפילו מה שהמצרי רוקק דם היה. מפני מה הביא הקב"ה עליהן דם, מדה כנגד מדה, שכך אמר לאברהם וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי וגו', לפי שלא היו מניחין בנות ישראל לטבול מטומאתן כדי שלא יהיו פרין ורבין, לפיכך לקו המים בדם. ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה ה', והדגה אשר ביאור מתה, א"ר אבין הלוי ברבי ממכת דם העשירו ישראל, כיצד, המצרים וישראל בבית אחד והגיגית מלאה מים, ומצרי הלך למלאות הקיתון מתוכה מוציאה מליאה דם, וישראל שותה מים מתוך הגיגית והמצרי אומר לו תן לי בידך מעט מים ונותן לו ונעשו דם, ואומר לו נשתה אני ואתה מן קערה אחת, וישראל שותה מים ומצרי דם, וכשהיה לוקח מישראל בדמים היה שותה מים, מכאן העשירו ישראל. (שם שם ט)

ויחפרו כל מצרים סביבות היאור, ר' יהודה אומר שביאור לקו, ור' נחמיה אומר מלמעלה ומלמטה לקו, וכל מצרים לקו מימיה בדם, א"ל ר"י ומה אני מקיים ויחפרו כל מצרים סביבות היאור, אמר לו לפי שהיו המצריים אומרים כל המים שהיו רואין משה ואהרן נעשין דם, והיו חופרין להוציא מים לשתות ממה שאין עיניהן רואין, א"ר ברכיה מאי דכתיב ויהפכו כל המים אשר ביאור וגו', משל לעבד שהיה לוקה לפני רבו, מה שהיה לוקה על מעיו היה הופך על עצמו ולוקה כל גופו, כך היה היאור מהפך עצמו כדי שלא תשלוט בו המכה ולא היה מועיל, שכולו נהפך לדם. א"ר יוסי בר אבין כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט, על מימי מצרים הרי זה כלל, על נהרותם על יאוריהם ועל אגמיהם פרט, ועל כל מקוה מימיהם הרי כלל אחר, מה אתה מרבה כל הדומין להן. מהו ובעצים ובאבנים, רז"ל אומרים אף ע"ז שלהם לקה בדם, שנאמר (ירמיה ב') אומרים לעץ אבי אתה. דבר אחר ובעצים ובאבנים, שהיו המים ששותין עם יהודי בכלי אחד או בכלי עץ או בכלי אבן נהפכין לפיו לדם. ויש אומרים אף בימסאות ובתי כסאות שלהם לקו בדם, וכשהיה אחד מהם הולך ויושב על גבי המטה או על גבי האבן או על גבי סלע היו מפסידים את בגדיהם בדם. וכן הוא אומר ויהי הדם בכל ארץ מצרים. (שם שם יא)

ילקוט שמעוני:

אמר ליה הקב"ה למשה בדבר שנתגאה בו ואמר לי יאורי, בו אתחיל פורענותא, דכתיב וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה' את היאור. (שמות פרק ז, קפב)

מדרש הגדול:

מפני מה לקה נילוס תחלה, לפי שהיו פרעה ועבדיו משתחוין לנילוס נהר ומקטרין לו ומזבחין לו, שנאמר על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו (חבקוק א'), לפיכך אמר הקב"ה למשה הך נילוס נהר ויהפך הוא ומימי מצרים לדם, ויהא ריחו כנבלה, ויהיה למצרים ולפרעה בושה גדולה שלקה אלהיהן תחלה. (שם ז יז)

דבר אחר מפני מה לקה נילוס תחלה, שלא יאמרו אלהינו כעס עלינו, מפני מה הביא עליהן מכת דם, מפני שהשליכו את ילדי ישראל לים, שנאמר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, לפיכך דן את המים אשר ביאור. (שם)

ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת, מגיד הכתוב שלא ניזק פרעה במכת דם, מפני מה, מפני שלשה דברים, אחד שמא יחזור למוטב, ועוד שהאריך לו הקב"ה שגדל משה בביתו, ועוד כדי שיתגדל בעיני המצרים ובסוף הוא לוקה. והוא לא חשב כן אלא ולא שת לבו גם לזאת. (שם שם כג)

רש"י:

ונהפכו לדם - לפי שאין גשמים יורדים במצרים ונילוס עולה ומשקה את הארץ, ומצרים עובדים לנילוס, לפיכך הלקה את יראתם ואחר כך הלקה אותם. (שם שם יז)

בכל ארץ מצרים - אף במרחצאות ובאמבטאות שבבתים, ובעצים ובאבנים - מים שבכלי עץ ושבכלי אבן. (שם שם יט)

אבן עזרא:

...אהרן לא הפך רק המים שהיו על הארץ לא המים שהיו תחת הארץ, והחרטומים חפרו והוציאו מן הארץ והראו כי נהפכו לדם. ויש הפרש גדול בין מעשה אהרן למעשיהם, כי אהרן הפך כל היאור שהיה לפניו וכן מים שהיה בכל גבול מצרים שלא היה רואה אותם, ועוד כי הפך מים שאינם עומדים רק רצים תמיד ומים אחרים באים, ועוד כי עמדה המכה שבעת ימים, והחרטומים לא הראו שהפכו רק מים מעטים עומדים בכלי, וזה היה רגע אחד עד ששב פרעה אל ביתו. (שם שם כב)

ויחפרו כל מצרים - רבים אומרים כי המים היו ביד המצרי אדומים כדם ונתלבנו ביד הישראלי, אם כן למה לא נכתב אות זה בתורה. ולפי דעתי כי מכת הדם והצפרדעים והכנים היתה כוללת המצרים והעברים, כי אחר הכתוב נרדוף, ואלה השלש מעט הזיקו... (שם שם כד)

חזקוני:

ויהפכו כל המים - לא נעשה היאור דם כי אם לפי שעה, ומיד מתה הדגה מחמת הדם, ואחר כך חזר היאור לקדמותו, ומה שכתוב ולא יכלו מצרים לשתות ממימי היאור, לא מפני שהיה דם, שלא מצינו שבקשו להסיר המכה, אלא משום והדגה אשר ביאור מתה ויבאש היאור, וראיה לדבר, ויעשו כן חרטומי מצרים, ואם לא חזר היאור לקדמותו היאך יכולין לעשות. ויש מפרשים המכה שמשה רביע חדש במים הנראים לבריות, והחרטומים עסקו באותן שתחת הקרקע, וראיה לדבר, ויחפרו כל מצרים סביבות היאור, כי אותן מים לא נהפכו לדם רק מימי היאור. (שם שם כ)

רבינו בחיי:

...או יתכן לפרש לפי פסוקי הפרשה שהקב"ה צוה שני ענינים, האחד הכאת היאור במטה כדי שיתהפכו מימיו לדם, והשנית נטיית היד במטה בלתי הכאה על שאר מימי מצרים על הנהרות ועל היאורים ועל האגמים ויהיו דם, ומה שאמר "הנה אנכי מכה במטה אשר בידי", הכונה על אהרן, כי אין משה מכה את היאור לא במכת דם ולא במכת צפרדעים... ועל כן חזר והזכיר בסוף "ויהי הדם בכל ארץ מצרים", כלומר בכח נטיית היד, ובא להורות כי מימי היאור נהפכו לדם מכח ההכאה במטה, ויהיה הדם בשאר המימות בכח נטיית היד. (שם שם כב)

אלשיך:

מכה על המים - על שר של המים, ואם כן ישתנו איכות המים לדם, ולא רק צבעם כבמעשה החרטומים, והשינוי יתמיד, ולכן ונלאו מצרים - שהבא מהמבוע גם כן יהיה דם, או יצטרכו לקנות מים מישראל בדמים יקרים. ויפן פרעה - מבושה בראותו שאין החרטומים יכולים להפוך לדם ממש, ובכל זאת לא שת לבו. (שם שם יז והלאה)

אור החיים:

והדגה אשר ביאור מתה - זה היה סימן שאינו מעשה שדים וכשפים, כי אלו דמיון לעין הרואין ולא ממש דם שיהרוג שותיו. בכל ארץ מצרים - אפילו במרחצאות, וכו', ואם כן גם שינוי מקום לא יבטל אותו, ומעשה שדים יבטל שינוי מקום ובפרט כשיניחהו בארץ. (שם שם כא)

הכתב והקבלה:

והדגה אשר ביאור מתה - כי בשעת הדחק היו יכולים לשתות הדם, כי הדם משקה, כי הוזהרנו על שתיתו, לכן על הפיכת המים לדם נלוה אליהם גם זאת שהדגה שביאור מתה ובאש היאור, ונעשה דם נבאש עד שאינו ראוי לשתיה אפילו בשעת הדחק, וזהו "ונלאו מצרים לשתות", שהיו מנסים בכל כחם לטהר הדם הזה שיהיה ראוי לשתיה, אמנם נלאו ונתיאשו ממנו. (שם שם יח)

רש"ר הירש:

ראה עשר מכות-כללי.

העמק דבר:

בזאת תדע כי אני ה' - כי נילוס אלהיהם, ויראה שה' עשה היאור ומהווהו בכל עת ועושה בו ככל אשר יחפוץ. (שם שם יז)

ולא שת לבו - לחפש עצות להשיג מים, בהיות ברור אצלו שזה כשוף ובעוד כמה שעות יעבור. (שם שם כג)