תנו רבנן ארבעה נכנסו לפרדס, ואלו הן בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבא, אמר להם ר"ע כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים, משום שנאמר דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, בן עזאי הציץ ומת, עליו הכתוב אומר יקר בעיני ה' המותה לחסידיו, בן זומא הציץ ונפגע, ועליו הכתוב אומר דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאתו, אחר קיצץ בנטיעות, רבי עקיבא יצא בשלום. (חגיגה יד ב)
ויטע אשל בבאר שבע, אמר ריש לקיש מלמד שעשה פרדס ונטע בו כל מיני מגדים, רבי יהודה ור' נחמיה, חד אמר פרדס וחד אמר פונדק. (סוטה י א)
עשרה דברים נאמרו בירושלים... ואין עושין בה גנות ופרדסות חוץ מגנות וורדין שהיו מימות נביאים הראשונים... משום סירחא (עשבים רעים הגדלים שם וזורקין בחוץ, ועוד דרך גנות לזבלן ויש סרחון). (בבא קמא פב ב)
פרדיסא (לקנות יין מן הכרם בדמים פחותים כל פירות שנה זו בכך וכך ולוקחין אחר שהן בוסר או סמדר אבל עדיין לא הגיע לביכור), רב אסר, (דמשום הקדמת מעות לזמן הבציר קמוזיל גביה והי אגר נטר ליה, שכר נתינת המעות), ושמואל שרי (פעמים שיש קלקול בכרם כגון ברד או גשמים או קרח ומפסיד הכל ומקבל עליו כל ספיקי הפסד)... (בבא מציעא עג א)
האי מאן דאמר ליה לחבריה אושלן מרא למירפק ביה האי פרדיסא, רפיק ביה ההוא פרדיסא, פרדיסא, רפיק ביה כל פרדיסא דבעי, פרדיסי רפיק ואזיל כל פרדיסי דאית ליה ומהדר ליה קתיה. (שם קג א)
פרדס אני מוכר לך, אף על פי שאין בו רמונים הגיעו, שלא מכר לו אלא שמא, והוא דמתקרי פרדסא. (שם קד א)
פרדסא, אמר אבוה דשמואל בת שלשת קבין. (בבא בתרא יב א)
אחד המקדיש בחולת המחוז ואחד המקדיש בפרדיסות סבסטי נותן זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף. (ערכין יד א)
משל למה הדבר דומה, לאדם שהיה לו פרדס, אמר לו חבירו מכור לי את הפרדס, מכרו לו במנה, ולא היה יודע בעל הפרדס מה בתוכו, אמרו לו בכמה מכרת את הפרדס אמר להם במנה, אמרו לו יש בו זיתים בק' מנה, גפנים בק' מנה, רמונים בק' מנה, מיני בשמים בק' מנה וכך כל מין ומין בק' מנה, אמרו לו ולא היית יודע מה אתה מוכר ומה יש בפרדס, (שיר ד') כפרים עם נרדים נרד וכרכם... התחיל המוכר תוהא. (שמות כ ב)
...כך היו ישראל במצרים גל של צרורות, שנאמר (שיר ד') גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום, כיון שיצאו נעשו פרדס רמונים, שנאמר שלחיך פרדס רמונים... (שם שם ג)
משל למלך שהיה לו פרדס, נתנו לאריס, והיה בתוך אותו פרדס אילן אחד של סם חיים ואילן אחד של סם המות, אמר האריס אני אעבוד ואשלים ומה שהמלך רוצה לעשות לו בפרדסו יעשה. כך המלך זה הקב"ה, והפרדס זה העולם, מסרו לאברהם שאמר לו והיה ברכה, מה עשה אברהם, היו לו ב' בנים אחד צדיק ואחד רשע, יצחק וישמעאל, אמר אברהם אם מברך אני את יצחק הרי ישמעאל מבקש להתברך... (במדבר יא ד)
פרדס שיש לו שומר אין הגנב יכול להזיקן, ואם ישן לו הגנב נכנס, ואלו (תהלים קכ"א) הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל, והיאך אני יכול להזיקן. (שם כ יח)
ר' עזריה בשם ר' יהודה א"ר סימון משל למלך שהיה לו פרדס וירדו ונטעו שורה של תאנים ושורה של גפנים ושורה של רמונים ושורה של תפוחים, ומסרו לאריס והלך לו, לאחר ימים בא המלך והציץ בפרדס לידע מה עשה, ומצא מלא חוחין ודרדרים, הביא קצצים לקצצו, וראה בו שושנה אחת של ורד ונטלה והריח בה ושבת נפשו עליו, אמר המלך בשביל שושנה זו ינצל הפרדס. כך העולם לא נברא אלא בשביל ישראל... וראה שושנה של וורד אלו ישראל ונטלה והריח בה בשעה שסדרו ישראל עשרת הדברות, ושבת נפשו עליו בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע... (שיר ב ו)
...כל מה שימצא אדם בארץ הוא נוטע, בין פלפלין בין כל דבר, אם יטע אדם הן עושין שאין אדם יודע מקום כל נטיעה ונטיעה היכן הוא נוטע, אבל שלמה שהיה חכם נטע כל מיני אילנות, שנאמר עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל פרי, מהו עץ כל פרי אוכל, אמר רבי ינאי אפילו פלפלין נטע שלמה בארץ, אלא שלמה חכם היה והיה יודע עיקר משתיתו של עולם... והיה שלמה יודע איזה הוא הגיד שהוא הולך לכוש ונוטע עליו פלפלין, ומיד היו עושין פירות. (קדושים י)
רבי יוסי הגלילי אומר למה הדבר דומה לאחד שנפלה לו בית כור בירושה ומכרה בדבר מועט, הלך הלוקח ופתח בה מעיינות ונטע בה גנות ואילנות ופרדסים, התחיל המוכר נחנק, כך נעשה למצרים ששלחו ולא ידעו מה שלחו, עליהן מפרש בקבלה שלחיך פרדס רמונים. (שמות פרק יג, רכה)