פי, אל תקרא פי אלא פה, ואין פה אלא משה, שנאמר כי כבד פה וכבד לשון אנכי...
פ"ה ועמד לפני הקב"ה ואמר רבונו של עולם, רצונך שתברא בי את עולמך, שבי קורין לפניך פקודי ה' ישרים משמחי לב (תהלים י"ט), שהן משמחין לבו של אדם, ועוד שאני תחלת שמך הנקרא פודה, השיב הקב"ה וא"ל לאו, א"ל למה, א"ל מפני שבך עתידין ישראל לפרע עצמם לע"ז, שנאמר וירא משה את העם כי פרוע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם. מיד יצא מלפניו בפחי נפש.
פ"ה מפני מה אחד מהם יושב ואחד מהם עומד, מפני שהפה אוסר והפה מתיר, הפה חותם והפה פותח, ואין בשבעים אומות אומה ולשון שיש להן פתחין בשני עולמים, בעולם הזה ובעולם הבא בתורה ובמצות ובמשנה ובמדרש בהלכות ואגדות בשמועות ובתוספות בתפלה ובתחנונים אלא ישראל...
פ' סמוך לעי"ן ועי"ן סמוך לסמ"ך ללמד שהוא מתיר אסורים המיחלים ולו ופותח להם שערים. (מדרש האותיות)
פ"ף יש להם שני זיינין לכל אחד ואחד, שכל הפותח פיו בתורה ובתפלה נעשים לו כל חפציו. ועוד פ' מגולגלת ומזוינת בשלשה זיינין לעיל שכל תורה ותפלה שאין בה תשובה ומעשים טובים התורה בטלה והתפלה אינה רצויה, ועוד פ' וף' מגולגלין שכל תפלה שאין בה לב נשבר וראש כפוף אינה רצויה, וכל הטעם שאמרו בפ' נוהגין גם לף'. (מדרש ר"ע על התגין)
נשפת ברוחך - אמר ר"א מגזרת נשף, ורש"י פירש לשון הפחה, כמו וגם נשף בהם, ויפה פירש, ודעתי עוד שענינו כמו בבי"ת נשבת ברוחך, כי שתי האותיות האלה ישמשו בענין אחד, כמו על גפי מרומי קרת, על גבי... (שמות טו י)
לפי שאות הף' מצויה בשמן של מלאכי חבלה, כגון אף, זעף, שצף, קצף, נגף, אנף, רשף לפיכך לא תמצא ף' בשום תפלה לבד מתפלת מוסף, שעל כרחך אתה צריך לומר מוסף יום פלוני נעשה ונקריב לפניך. (תתשנד)