(ראה גם: בכור, קדשים, קרבן)
...וגם בעליו יומת בידי שמים, כשהוא אומר אם כופר יושת עליו ונתן פדיון נפשו, הא נותנין פדיון למומתין בידי שמים... הא אין נותנין פדיון למומתין בידי אדם. אם כופר יושת עליו ונתן פדיון נפשו של מומת, דברי ר' ישמעאל, רבי עקיבא אומר פדיון נפשו של ממית, וכן מצינו שאין נותנין פדיון מומתים בידי אדם בכל מקום, שנאמר כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת, אבל כאן ונתן פדיון נפשו. רבי ישמעאל אומר בא וראה רחמיו של מי שאמר והיה העולם על בשר ודם, שאדם קונה את עצמו בממון בידי שמים, שנאמר כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם וגו', ואומר איש כסף נפשות ערכו, ואומר כופר נפש איש עשרו, ואומר להן מלכא מלכי ישפר עלך וחטאך בצדקה פריק... נמצינו למדים קדשים יש להם פדיון, וקדשים אין להם פדיון, אסורין באכילה יש להם פדיון, אסורין בהנאה אין להם פדיון, שדות וכרמים יש להם פדיון, ויש שיש להם פדיון ויש שאין להם פדיון, אומות העולם אין להם פדיון, תלמוד לומר אח לא פדה יפדה איש ולא יתן לאלקים כפרו ויקר פדיון נפשם, חביבין ישראל שנתן הקב"ה אומות העולם תחתיהן כפרה תחת נפשותיהם, שנאמר נתתי כפרך מצרים, מפני מה, מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאומים תחת נפשך. (משפטים פרשה יא)
והעמיד את הבהמה לפני הכהן, בהמה נפדית ואין העופות והעצים והלבונה וכלי שרת נפדים. והעריך הכהן אותה בין טוב ובין רע, אין פודים ההקדשות אכסרה, כערכך הכהן כן יהיה, אמר אחד הרי הוא שלי בעשר סלעים, אמר אחד בעשרים, אמר אחד... בחמשים, חזר בו של חמשים ממשכנים מנכסיו עד עשר... (בחקותי ערכין פרשה ד)
...הבעלים אומר בעשרים וכל אדם בעשרים, הבעלים קודמים מפני שהם מוסיפים חמישית... ואם המקדיש יגאל לרבות את האשה, ואם המקדיש יגאל לרבות את היורש... (שם פרק י, וראה שם עוד)
...אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם. (ברכות ח א)
...דאמר הכי, מודים אנחנו לך ה' אלקינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך. (שם יד ב)
...ולימרו (המטיבין החלום) ג' הפוכות וג' פדויות ושלש שלומות... שלש פדויות דכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו', ופדויי ה' ישובון וגו', ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה וגו'. (שם נה ב)
אמר עולא אין ירושלים נפדה אלא בצדקה, שנאמר ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה. (שבת קלט א)
רב יוסף אמר בפודין את הקדשים להאכילן לכלבים קמיפלגי. (פסחים כט א)
הרי נטיעות אלו קרבן אם אינן נקצצות, טלית זו קרבן אם אינה נשרפת יש להם פדיון, הרי נטיעות האלו קרבן עד שיקצצו, טלית זו קרבן עד שתשרף אין להם פדיון... ולעולם, אמר בר פדא פדאן חוזרות וקודשות פדאן חוזרות וקודשות עד שיקצצו... (נדרים כח א, וראה שם עוד)
...וכל העומד לפדות כפדוי דמי... (בבא קמא עו ב)
לכן כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם, וכי היכן מצינו ביעקב שפדאו לאברהם אמר רב יהודה שפדאו מצער גידול בנים, והיינו דכתיב לא עתה יבוש יעקב וגו'. (סנהדרין יט ב)
והיינו דאמר ר' אבא מאי דכתיב ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים, אני אמרתי אפדם בממונם בעולם הזה, כדי שיזכו לעולם הבא, והמה דברו עלי כזבים. (ע"ז ד א)
כל הקדשים שנעשו טרפה אין פודין אותן, שאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים... (תמורה ל ב)
אמר עולא אמר ר' יוחנן תמידין שלא הוצרכו לצבור נפדין תמימים, יתיב רבה וקאמר לה להא שמעתא, א"ל רב חסדא מאן ציית לך ולר' יוחנן רבך, וכי קדושה שבהן להיכן הלכה, אמר ליה את לא תסברא דלא אמרינן קדושה שבהן להיכן הלכה, והתנן מותר הקטורת מה היו עושין בה, מפרישין ממנה שכר האומנין, ומחללין אותה על מעות האומנין, ונותנין אותה לאומנין בשכרן, וחוזרין ולוקחין אותה מתרומה חדשה... א"ל שאני קטורת דקדושת דמים הוא... (שבועות י ב, וראה שם עוד)
כתיב לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה, הנהנה כלום מן העולם מעל עד שיתירו לו המצות, אמר רבי אבוה כתיב פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם, העולם כולו ומלואו עשוי ככרם, ומהו פדיונו, ברכה. (ברכות מא ב)
כי תשא את ראש ונתנו איש כופר נפשו, כיון ששמע משה אמר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו (איוב ב') א"ר יהודה בר אלעאי כששמע משה ירד להורות, ואמר בלבו מצאנו שפדיון נפש אדם ככר כסף, שנאמר (מ"א כ') והיתה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול, כל אחד ואחד מישראל יהא נותן ככר כסף. אמר ר' יוחנן ממי למד, ממוציא שם רע, אמר הכתוב וענשו אותו מאה כסף, ואנו הוצאנו שם רע ואמרנו לעגל אלה אלהיך, יהיה נותן כל אחד מאה כסף... יודע היה הקב"ה מה שבלבו של משה, והראהו באצבעו ואמר לו זה יתנו, כזה יתנו. (כי תשא יא, וראה שם עוד)
שלשה אוהבים יש לו לאדם בחייו, ואלו הן, בניו ובני בניו וממונו ומעשיו הטובים, ובשעת פטירתו מן העולם הוא מכניס לבניו ולבני ביתו ואמר להם, בבקשה מכם בואו והצלוני מדין המות הרע הזה, והן משיבין אותו ואומרים לו, ולא שמעת שאין שלטון ביום המות, ולא כך כתיב (תהלים מ"ט) אח לא פדה יפדה איש, ואפילו ממונו שהוא אוהב אינו יכול לפדותו, שנאמר לא יתן לאלקים כפרו, למה, ויקר פדיון נפשם וחדל מדבר זה לעולם... וכשהוא רואה כן מכניס את ממונו ואומר לו הרבה טרחתי עליך לילה ויום, בבקשה ממך פדני מן המות הזה והצילני, והוא משיבו, והלא שמעת (משלי י"א) לא יועיל הון ביום עברה, אחר כך מכניס מעשיו הטובים ואומר להם באו והצילוני מן המות הזה והתחזקו עמי... (פרק לד)
ואם כל בהמה טמאה - בבעלת מום הכתוב מדבר, שהיא טמאה להקריבה, ולמדך הכתוב שאין קדשים תמימים יוצאין לחולין בפדיון אלא אם כן הוממו. (ויקרא כז יא)
ואם גאל יגאלנה - בבעלים החמיר הכתוב להוסיף חומש, וכן במקדיש בית וכן במקדיש את השדה וכן בפדיון מעשר שני הבעלים מוסיפין חומש ולא שאר כל אדם. (שם שם יג)
ואם גאל יגאל איש ממעשרו - ולא ממעשר חבירו, הפודה מעשר של חבירו אין מוסיף חומש, ומה היא גאולתו, כדי להתירו באכילה בכל מקום והמעות יעלה ויאכל בירושלים. (שם שם לא)
אם נגזר על פלוני ששמו כך הרי הגיע עד שערי מות וקוראים לו שם שינוי וחי, כמו "יולד בן לנעמי" (רות ד' י"ג), והוא בן רות, כגון ראובן שיש לו בן ונוטה למות, ויבא שמעון ויאמר לאביו ולאמו פלוני ופלונית הא לכם שקל הא לכם ככר ובשר ויין אני פודה את בניכם שיהא בני ויחיה, כך עושים למי שאין מתקיימים לו בנים, ואין בו משום ניחוש. (רמה)
פדות - פדה הוא להרים ולחלץ משלטונו של אחר את שכבר השתעבד לו מפאת תכונתו הטבעית המוסרית או החברתית. (שמות ח יט)
דע שיש כ"ד מיני פדיונות, כי יש כ"ד בתי דינים וכנגד כל בית דין ובית דין יש פדיון מיוחד להמתיק הדין שיש שם. על כן לפעמים אינו מועיל הפדיון שעושין, כי לא כל אחד ואחד יודע כל הכ"ד פדיונות, ואפילו אם יודע אותם אינו עושה כולם, ועל כן כשאינו עושה הפדיון המיוחד לאותו הדין על ידי זה אינו מועיל. אך דע שיש פדיון אחד שכולל את כל הכ"ד בתי דינין ויכול להמתיק כל הכ"ד בתי דינים, ולזה הפדיון צריך עת רצון, בחינת התגלות מצח הרצון, כמו בשבת במנחה, בחינת ואני תפילתי וכו' עת רצון וכו' (תהלים ס"ט) אך אפילו הצדיקים לאו כל אחד יודע זה הפדיון, ולא נמצא כי אם חד בדרא שידע זה הפדיון. ופעמים אפילו כשזה הצדיק עושה פדיון אף על פי כן אינו מועיל, וזה מחמת כי גם למעלה תאבים מאד לפדיון כזה, כי לאו בכל פעם בא להם מלמטה פדיון כזה שיוכל להמתיק כל הכ"ד בתי דינין בבת אחת, ועל כן כשבא להם זאת ההמתקה הם משתמשים עמה לצורך דבר אחר, דהיינו שעל ידי זה הפדיון וההמתקה נעשין גרים... (רטו)
כשחלה ר' אליעזר הגדול אמר לר' עקיבא חימה עזה בעולם. כי לא היה אז מי שיוכל להמתיק הדין, כי היה צריך לפדיון להמתיק הדין ולא נמצא. כי באמת אחר ההמתקה והפדיון אז דייקא טוב לרפאות החולה על ידי רפואות, כי אזי דייקא אחר הפדיון וההמתקה יש רשות לרופא לרפאות. כי הנה באמת איך יכול הרופא לחגור מתניו לרפאות החולה על ידי רפואות וסמים, הלא אינו יודע הסם הצריך לרפואות אותו החולה... אבל אחר ההמתקה והפדיון, אז יכול לרפאות, כי מה שצריך שיתרפא דייקא על ידי סם פלוני ואיש פלוני הוא מחמת מדת הדין... אבל כשעושין פדיון וממתיקין הדין, ואזי נתבטלה הגזירה, אזי קודם שגוזרין דין אחר כי כשנמתק דין זה אזי גוזרין דין אחר, ובין כך ובין כך... יכול הרופא לרפאות החולה על ידי סמים כי אזי אין דין, ואזי יכול להתרפאות על ידי איזה סם שיהיה... (תנינא ג)