פוטיאל

(ראה גם: יתרו)

 

ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס, אלה ראשי אבות הלוים למשפחותם. (שמות ו כה)

תלמוד בבלי:

למימרא דפינחס מיוסף אתי, והא כתיב ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה, מאי לאו דאתי מיתרו שפיטם עגלים לעבודת כוכבים, לא מיוסף שפיטפט ביצרו. והלא שבטים מבזין אותו ראיתם בן פוטי זה, בן שפיטם אבי אמו עגלים לעבודת כוכבים יהרוג נשיא מישראל, אלא אי אבוה דאימיה מיוסף אימיה דאימיה מיתרו, ואי אימיה דאימיה מיוסף אבוה דאימיה מיתרו, דיקא נמי דכתיב מבנות פוטיאל, תרי משמע. (סוטה מג א)

מדרש רבה:

ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל וגו', בת פוטיאל לא נאמר אלא מבנות פוטיאל, שהיתה אשתו משתי משפחות, משבט יוסף שפטפט ביצרו, ובאה מצד אחד מיתרו שפיטם עגלים לע"ז. (שמות ז ד)

תרגום יונתן:

מבנות פוטיאל - מברתוי דיתרו הוא פוטיאל. (שמות ו כה)

רמב"ן:

...ואם היה זה שם פוטיאל שם איננו נדרש, מה טעם להזכר שם אדם לא ידענו מי הוא, ולכן אמרו רבותינו שהוא מזרע יוסף שפטפט ביצרו, מזרע יתרו שפטם עגלים לע"ז, והוזכר לשבח שזכו בצדקתם לכהונת עולם, ועל דרך הפשט הזה נאמר שהכתובים מזכירים במלכים שמות אמותם... או שהיה פוטיאל נכבד וידוע בדורו והזכירו לשבח, ואמר הכתוב מבנות פוטיאל, ולא אמר בת פוטיאל כי היו לו בנות רבות, או שהיתה בת בתו מתיחסת אליו למעלתו. (שם)