פחים

רש"י:

ימטר על רשעים פחים - לשון פחמים. (תהלים יא ו)

צנים פחים - לשון גדודים ולסטים, רוצה לומר יסורים מוכנים לו. (משלי כב ו)

אבן עזרא:

פחים - ימשיל הרעה היורדת על רשע פתאום לאבנים שורפים. (תהלים יא ו)

רלב"ג:

ופחים - להלכד רגליו למי שאינו משגיח איזו דרך ילך. (משלי כב ו)

מלבי"ם:

שם פח מציין כלי שמציבים לצוד בו חיה או רמש, ופח בלי מוקשה צד ואינו מזיק והורג לגמרי, כמו "הפח נשבר ואנחנו נמלטנו", ועל ידי המוקש הנמצא בו צד ומזיק והורג את החי, ובזה יבאו סמוכים לפח ולמוקש. (הכרמל)