פלא   אות

(ראה גם: אות, מופת, נס)

מכילתא:

עושה פלא, עשה פלא אין כתיב אלא עושה פלא, לעתיד לבא, שנאמר לכן הנה ימים באים נאום ה' ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה ישראל ממצרים וגו'. דבר אחד עושה פלא, עשה עמנו פלא ועושה עמנו בכל דור ודור, שנאמר אודך על כי נוראות נפלאת. דבר אחר עושה פלא עם אבות ועתיד לעשות עם בנים, שנאמר כימי צאתך ממצרים אראנו נפלאות, אראנו מה שלא הראתי אל אבות, שהרי נסים וגבורות שאני עתיד לעשות עם הבנים יותר הם ממה שעשיתי לאבות... (בשלח-שירה פרשה ח)

תלמוד בבלי:

הרואה פנחס בחלום פלא נעשה לו. הרואה פיל בחלום פלאות נעשו לו, פילים פלאי פלאות נעשו לו... הא דמסרג (שיש לו אוכף על גביו יפה). (ברכות נו ב)

...שכן כתוב בספר בן סירא במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור, במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות. (חגיגה יג א)

דרש רבי יוסי הגלילי מאי דכתיב אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד, בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם אדם נותן זרעונים בערוגה כל אחת ואחת עולה במינה, ואילו הקב"ה צר העובר במעי אשה וכולם עולין למין אחד. דבר אחר צבע נותן סמנין ליורה כולן עולין לצבע אחד, ואילו הקב"ה צר העובר במעי אשה כל אחת ואחת עולה למינו... דאמר רבי אלעזר מאי דכתיב עושה נפלאות גדולות לבדו וברוך שם כבודו לעולם, אפילו בעל הנס אינו מכיר בנסו. (נדה לא א)

מדרש רבה:

מהו כי אפילות הנה, ר' פנחס ור' יהודה ב"ר שלום, ר' פנחס אומר מהו כי אפילות, פלאים עשה הקב"ה בהם. (שמות ב ח)

ויאמר לו מלאך ה' למה זה תשאל לשמי, אמר לו המלאך אין את צריך לידע שמי, שאין סופך שתראני עוד לעולם, הדא הוא דכתיב (שופטים י"ג) והוא פלאי, על עצמו אמר לו שהוא יהיה מכוסה ממנו שלא יראנו עוד לעולם, כמו דכתיב (תהלים קל"ט) פליאה דעת ממני. דבר אחר והוא פלאי, אמר לו המלאך איני יודע לומר לך שמי שלפי השליחות ששולח הקב"ה אותנו קורא לנו שם, הוי והוא פלאי, לפי פליאה ופליאה שעושה על ידינו הוא קורא לנו שם. דבר אחר והוא פלאי, שם שמו של מלאך פלאי לפי שליחותו, הוא בא להזיר את שמשון כמד"ת כי נזיר אלקים יהיה הנער, לכך קרא שמו פלאי, כענין שאמר הכתוב איש או אשה כי יפליא וגו', את מוצא שרמז בפרשה זו לנזירות שמשון, ללמדך שאין לך דבר כתוב בנביאים וכתובים שלא רמז משה בתורה... (במדבר י יח)

שוחר טוב:

א"ר אלעזר למה נמשלה הפרנסה לגאולה, מה הגאולה פלאים אף הפרנסה פלאים... (מזמור פט)

אמר ר' אלעזר בן פדת, ראה מה כתיב (שם קל"ו) לעושה נפלאות גדולות לבדו, מה כתיב לגוזר ים סוף לגזרים, נותן לחם לכל בשר, הפרנסה הזו שקולה כנגד הים שנקרע, ללמדך מה הפרנסה הזו אי אפשר לעולם בלא היא, כך אי אפשר לעולם בלא נסין ובלא פלאים. כיצד, אדם נתון על גבי המטה והנחש בארץ לפניו ובא לעמוד, והרגיש בו הנחש, כיון שבא ליתן רגלו עליו ברח הנחש מפניו, ואינו יודע מה פלאים עשה הקב"ה עמו, ומי יודע, הקב"ה, שנאמר לעושה נפלאות גדולות לבדו, הוא לבדו יודע נסים ונפלאות שעושה עמנו. (מזמור קו)

...ואין נפלאות אלא הגשמים, שנאמר (איוב ה') עושה נפלאות עד אין חקר הנותן מטר על פני ארץ, לכך הללו את ה' כל גוים. (מזמור קיז)

...לכן אמר דוד מכל הקולות יבואו הפלאים שעשה הקב"ה עם ישראל, מה הם הפלאים פלאות התורה, לכך נאמר פלאות עדותיך וגו', וכן הוא אומר פליאה דעת ממני וגו' על כן נצרתם נפשי וגו'... (מזמור קיט)

ילקוט שמעוני:

...עאל ואיפטר עילויה ואמר, קשה הוא סילוקין של צדיקים לפני מי שאמר והיה העולם ממאה תוכחות חסר שתים שבמשנה תורה ומחורבן בית המקדש, דאלו בתוכחות כתיב והפלא ה' את מכותך, ובחורבן בית המקדש כתיב ותרד פלאים, אבל בסילוקן של צדיקים כתיב הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, וכל כך למה, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר. (ישעיה פרק כט, תלו)

תרגום יונתן:

והוא פלאי - מפורש. (שופטים יג יח)

רד"ק:

והוא פלאי - בהעלם האל"ף, ופירושו מכוסה ונעלם שלא תוכל לדעתו, וכן תירגם יונתן מפרש, מופרש ונבדל מדעתך. (שם)

חזקוני:

איש כי יפליא - יפריש, מתיבות שיש להם שני פנים בפירושם, וזה למפרע (הפוך) מזה, שהרי מצינו כי יפלא ממך דבר למשפט, שהוא לשון העלמה. (ויקרא כז ב)

מלבי"ם:

שם פלא מציין דבר נפלא היוצא מדרך הרגיל למעלה מן הטבע, כמו קריעת ים סוף והעמדת השמש וכדומה, ומצד זה בא גם על דבר מופלא נשגב ומכוסה מהבינו, ופעל פלא גדרו שמורה על שפיטת הרעיון בדבר מופלא וגבוה בבחירה המוחשיית לנדור נדר או להזיר לה', ובא על דבר מפורש בענין שצריך שפיטת הרעיון לברר מחשבתו, כמו "כי יפליא לנדור נדר", לברר מחשבתו לשם מי נדר, ומשתתף בזה עם פעל פלל שמורה על שפיטות הרעיון בדבר נשגב, שמענין זה בא גם על התפלה שענינה גם כן שפיטת הרעיון וברירת המחשבה. (הכרמל)

רש"ר הירש:

בכל נפלאותי - פלא הוא תופעה המנותקת מן הסיבתיות הרגילה, ובזאת הוא מגלה את מי שרצונו וכחו אינם נקבעים על ידי הסדר השליט בעולם ובתופעות, אלא להיפך רצונו וכחו קובעים את הסדר השורר בעולם ובתופעות. פלא אם יעשה ה', והגיד אותו מראש, מבליט לעין כל, כי מאלקים הוא הסדר הטבעי השורר בעולם... (שמות ג כ)

פלא הוא המעשה המוחלט, הנעשה מתוך רצון חפשי וכל יכול, בלא שהוא תלוי בסדר הדברים הקיים, ולרוב בניגוד לסדר הזה. מושג הנס אינו מתאים ביותר למהות המעשה הזה, הנס מאפיין התרחשות לפי התייחסותה אל כח הכרתנו הסובייקטיבית, אנו משתאים לפלא ההתרחשות הניסית, אולם, מבחינה זאת, עצם קיומם של סדרי הטבע, הנראים בעינינו כקבועים ועומדים לנצח, כלום אין החזיון הרגיל והיומיומי הזה ראוי להתפעלות הגדולה ביותר. אבל פלא מציין את ההתרחשות לפי תכונתה האובייקטיבית, תכונה של התרחשות שאינה תלויה בסדרי הטבע ומנוגדת להם, ומשום כך היא מגלה את מציאותו של האחד והיחיד המושל על סדרי הטבע, ובהיותו בלתי תלוי בהם שולח להם את אימרתו ומצוותו, ובכך הוא מתגלה כבורא החופשי של סדרי הטבע... (שם טו יא)

פרי צדיק:

...אכן פלא הוא ענין מופלא ומכוסה משכל אנושי ובקריעת ים סוף כתוב עושה פלא, כי על פי שכל אנושי לא היה שום השגה מדוע יעברו ישראל בים ביבשה והמצרים יטבעו, כי היה קטרוג מה נשתנו אלה מאלה... והיינו עושה פלא למעלה מתפיסת שכל אנושי... (חנוכה ג, ועיין שם עוד)