(ראה גם: אלקנה, חנה, שמואל)
ויהי איש אחד מן הרמתים צופים מהר אפרים, ושמו אלקנה בן ירוחם בן אליהוא בן תוהו בן צוף אפרתי. ולו שתי נשים, שם אחת חנה ושם השנית פנינה, ויהי לפנינה ילדים ולחנה אין ילדים... ולחנה יתן מנה אחת אפים, כי את חנה אהב וה' סגר רחמה. וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעימה, כי סגר ה' בעד רחמה... (שמואל א א א)
א"ר לוי שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו... פנינה דכתיב וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעימה (שתתרעם ותתפלל)... (בבא בתרא טז א)
עד עקרה ילדה שבעה זו חנה, ורבת בנים אומללה זו פנינה... דבר אחר הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים, אילו עשרה בנים של פנינה, לא עשה אלא כשבא לפקוד את חנה היתה חנה יולדת בן אחד ופנינה קוברת שני בנים, והיתה חנה מעוברת בן חמישי, ונתייראה פנינה שלא תקבור שני בניה שנשתיירו לה, מה עשתה פנינה, הלכה ובקשה מן חנה... באותה השעה נתפללה חנה לפני הקב"ה, אמרה לפניו וותר לה את שני בניה שיחיו...
דבר אחר כי פקד ה' את חנה, מה כתב למעלה מן העניין, וכעסתה צרתה גם כעס, שהיתה פנינה מכעסת את חנה כעס בתוך כעס, ומה היתה עושה, אמר רבי נחמן בר אבא היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה אין את עומדת ומרחצת פניהם של בניך כדי שילכו לפני הספר. ובשש שעות היתה אומרת אין את עומדת ומקבלת את בניך שבאו מבית הספר... (פרשה מג כי פקד ה' את חנה)
וכעסתה צרתה גם כעס, מכעסת וחזרה ומכעסת, מה הות אמרה לה, זבנת לברך רבה סודר, ולתנינא חלוק, בעבור הרעימה על האלקים. א"ר שמעון בן לקיש אמר לה הקב"ה מה את מרעמת אותה עלי, וכי יש רעמים בלא מטר, עלי לפקדה, שנאמר כי פקד ה' את חנה וגו'. (פרשה א)
גם כעס - ועוד כעס היה לאלקנה על שפנינה מקצפת לחנה חוץ מעל העדר בניה. (שם שם ו)
שם אחת - וכשראתה חנה שלא ילדה נתנה לו את פנינה שתבנה ממנה, לכן קראה שנית ולא כתב האחת, וסמך הטעם שלחנה אין ילדים, ועלה האיש - שהקב"ה מתאוה לתפלתם של צדיקים. (שם שם ב)