שלש פעמים בשנה, אין פעמים אלא זמנים, וכן הוא אומר תרמסנה רגלי עני פעמי דלים. (ראה קמג)
ולדעתי אין לדחות דברי אונקלוס לתרגם פעמותיו זויותיו כי יש טעם לתרגומו זה דכמו שהונח על הזוית שם פנה שהוא מלשון פניה כי הזוית בו פונה הסובב מצד זה לצד אחר ככה יכונה הזוית בשם פעם, לפי שבזוית יתנועע הסובב ויתטלטל מצד זה לצד אחר, וכל שמושי פעם ענינם תנועה וטלטול, פעמים על הפסיעות והפסיעות הם על ידי טלטול ותנועת רגלים, פעמון הכלי המשמיע קול צלצול... (שמות כה יב)
שם פעם מציין הזוית מאיזה דבר כמו ארבע פעמותיו, שהם זויות הארון, ומזה יבא גם על רגל האדם, ואינו כולל כל הרגל רק תחתיתו, לפי שהוא הזוית והקצה בגוף האדם, כמו "מה יפו פעמיך בנעלים", ומזה הוא הכפל תרמסנה רגלי עני פעמי דלים, שאף צעד ומדרך כף רגל יהיה די בכחו להשחיתו. (הכרמל)
אין אסמכתא במקרא שרגל משמעה פעם, להורות את הישנות הפעולה, לבד מן הפסוק שלנו באה תיבת רגלים רק במעשה בלעם. מה בין רגל לפעם? דומה שרגל מלבד הוראתה כמשפטה מציינת בעיקר את הרגל כשהיא בתנועה, ואין פעם מורה על הלמות הרגל ודריכתה באדמה... (שמות כג יד)
פעמותיו - פעם באה בהוראת זוית רק בפסוק שלנו ולהלן ל"ז ג' אצל הארון ובמלכים א' ז' ל'. כיון שהוראתה העיקרית של "פעם" היא צעד, הרי שלפי דעת הרמב"ן בפירושו כאן היא מורה על הזויות התחתונות, ושמא רמז כאן הכתוב שאת הטבעות יקבעו כך, שהבדים שיוכנסו בהם יהיו מכוונים בכיוון צעידת פעמי נושאי הארון... (שם כה יב)