פרד

(ראה גם: סוס)

תלמוד בבלי:

מלפנו מבהמות זו פרדה, שכורעת ומשתנת מים. (עירובין ק ב)

והא תניא עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, אלו הן באר... רבי נחמיה אומר משום אביו אף האור והפרד. (פסחים נד א)

דאמר ר' חנינא מעולם לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה וחיה, והא קא חזינן דחיי, אימא וחיית... בסומקן אינהו וחיורן ריש כרעיהו קאמרינן. (יומא מט א)

דתניא ר' יהודה אומר פרדה שתבעה אין מרביעין עליה לא סוס ולא חמור אלא מינה. (כתובות קיא ב)

מכר את הקרון לא מכר את הפרדות, מכר את הפרדות לא מכר את הקרון... (בבא בתרא עז ב)

כי אתא (ר' פנחס בן יאיר) איתרמי על בההוא פיתחא (קרה שנכנס בפתח) דהוו קיימין ביה כודנייתא חיוורתא (פרדות לבנות), אמר, מלאך המות בביתו של זה ואני אסעוד אצלו... (חולין ז ב)

דתנן ר' יהודה אומר הנולדים מן הסוס אף על פי שאביהן חמור מותרין זה בזה, אבל הנולדין מן החמור עם הנולדין מן הסוס אסורין... אבל חכמים אומרים כל מיני פרדות אחת הן... (שם עט א)

תלמוד ירושלמי:

הכלאים, ובני צבעון איה וענה הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר, מהו יימים, רבי יהודה בן סימון אומר המיונם, (בני אדם משונים בצורתם), ורבנן אמרין היימים, חציו סוס וחציו חמור, ואילו הן הסימנין, אמר רבי יהודה כל שאזניו קטנות אמו סוס ואביו חמור, גדולות, אמו חמורה ואביו סוס... מה עשה צבעון וענה זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר, ויצא מהן פרדה, אמר הקב"ה להם אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיק, אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו... מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה... שבעטתו פרדה וחיה, ובלבד פרדה לבנה. (ברכות ס א)

הסוס והפרד, הפרד והחמור, החמור והערוד אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה. (כלאים ב ב)

רבי יהודה אומר כל הנולדים מן הסוס אף על פי שאביהן חמור מותרין זה עם זה, וכן הנולדין מן החמור אף על פי שאביהן סוס מותרין זה עם זה, אבל הנולדים מן הסוס עם הנולדין מן החמור אסורין זה עם זה... רבי בא רבי יהודה בשם רב מודים חכמים לרבי יהודה בסוס בן סוס בן חמור עם חמור בן חמור בן סוס. (שם לח א)

ילקוט שמעוני:

...דתניא שני דברים עלו במחשבה להבראות ערב שבת ולא נבראו עד מוצאי שבת, ובמוצאי שבת נתן הקב"ה בינה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה, והביא שני אבנים וטחנן זה בזה ויצא מהן אור, והביא ב' בהמות והרכיב זה על זה ויצא מהן פרד. רשב"ג אומר פרד בימי ענה היה, שנאמר הוא ענה אשר מצא את הימים. (בראשית פרק א, ו)

והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי, ישי הבבלי אומר אסור לרכוב על גבי פרדה מקל וחומר ומה אם במקום שמותר ללבוש שני בגדים כאחד הרי אסור בתערובתן, מקום שאסור לנהוג שתי בהמות כאחד, אינו דין שיהא אסור בתערובתן, אמרו לו והרי הוא אומר והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי, אמר להם אין משיבין מתקוע, אמרו לו הרי הוא אומר ויעש דוד הישר בעיני ה' ולא סר מכל אשר צוהו רק בדבר אוריה החתי, והא כתיב וירכבו איש על פרדו וינוסו, אין למדין מן המלכות, והא כתיב והרכבתם את שלמה בני וגו', בריה מששת ימי בראשית היתה. (מלכים א א, קסח)

ר' צדוק:

וזהו ענין הפרידות לבנות דבשבת (קי"ג ב')... ונראה דעיקר העושר בפרידות שהיו חשובות ולא היו מצוים אלא בבתי המלכים, כמ"ש בבני המלך גבי אבשלום ובאבשלום ובמלוכת שלמה. ובשבת נ"ב א' מולאות של בית רבי, משמע דלא היו מצוים אלא בבית רבי לרוב עשרו, וכן בירושלמי פ"ח דברכות ופ"ח דכלאים... והפרדות עיקר העושר כלשון הבראשית רבה, והיינו כי זהו נחלת גוים דענה הפסול הוא שהביא פסולים אלו, וישראל אסור להרכיב כלאים ואי אפשר שיולדו בבית ישראל כלל רק מה שלקחו ממה שהרביע גוי, ועל זה נאמר בריש פרשת עקב לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך, היינו שיקח גם הברכה של כל האומות, כי על ידי התורה זוכה גם לנחלת גוים ועמל לאומות... (חלק ב ישראל קדושים עמוד נז)