(ראה גם: מתנות עניים)
שני גרגרות פרט ושלשה אינן פרט... ר"א בשם רבי חייא רבה חצי אשכול פרט, תני רבי חייא חצי אשכול או אשכול שלם פרט, והתני שני גרגרים פרט, ר"א אמי בקוצר ומנחח תחת הגפן... (פאה ל א)
איזו פרט הנושר בשעת הבצירה, היה בוצר עקץ את האשכול הוסבך בעלים ונפל לארץ ונפרט הרי זה של בעל הבית, המניח כלכלה תחת הגפן בשעה שהוא בוצר הרי זה גוזל את העניים... (שם לב ב, וראה שם עוד)
ופרט - ידוע, מגזרת הפורטים על פי נבל. (ויקרא יט י)
אי זהו פרט, זה גרגר אחד או שני גרגרים הנפרטים מן האשכול בשעת הבצירה, נפלו שלשה גרגרים בבת אחת אינו פרט.
היה בוצר וכרת את האשכול והוסבך בעליו ונפל לארץ ונפרט אינו פרט, היה בוצר ומשליך לארץ כשמפנה האשכולות אפילו חצי אשכול הנמצא שם הרי הוא פרט, (וכן אשכול שלם שפרט הרי הוא פרט). (מתנות עניים ד טו וטז)
ועץ השדה יתן פריו, לא כדרך שהיא עושה עכשיו, אלא כדרך שעשתה בימי אדם הראשון, ומניין שהעץ עתיד להיות נטוע ועושה פירות בן יומה, תלמוד לומר זכר עשה לנפלאותיו, ואומר עץ פרי עושה פרי למינו, מלמד שבו ביום שהוא נוטע בו ביום עושה פירות.
מנין שהעץ עתיד להיות נאכל, תלמוד לומר עץ פרי, אם ללמד שהוא עושה פרי, והלא כבר נאמר עושה פרי, אם כן למה נאמר עץ פרי, אלא מה פרי נאכל אף העץ נאכל. ומנין שאף אילני סרק עתידים להיות עושים פירות, תלמוד לומר ועץ השדה יתן פריו. (בחקותי פרק א)
ועוד שנותן טעם בהר טעם בבקעה, שפירות ההר הן קלים ופירות הבקעה שמינים... רבי שמעון בן יוחי אומר שנים עשר ארצות ניתנו כנגד שנים עשר שבטי ישראל, ולא שוו טעם פירות ארצו של זה כטעם פירות ארצו של זה. (עקב לט)
כי ממנו תאכל, מצות עשה שחייו של אדם אינו אלא מן האילן, רבי ישמעאל אומר מכאן חס המקום על פירות האילן, קל וחומר מאילן, ומה שאילן שעשים פירות הזהירך הכתוב עליו, פירות עצמם על אחת כמה וכמה. (שופטים רג)
ויאכל תנובות שדי, אילו פירות ארץ ישראל שקלים לאכול מפירות של כל הארצות... ושמן מחלמיש צור, אילו זיתים של גוש חלב, מעשה שאמר רבי יוסי לבנו בציפורי עלה והבא לנו גרוגרות מן העליה, הלך ומצא את העלייה שצפה בדבש. (האזינו שטז)
כיצד מברכין על הפירות, על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ, חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן, ועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה חוץ מן הפת, שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ... (ברכות לה א)
בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא, ועל פירות הארץ בורא פרי העץ לא יצא, ועל כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא. (שם מ א)
אמר רבה בר בר חנה כי הוה אזלינן בתריה דרבי יוחנן למיכל פירות גנוסר כי הוינן בי מאה מנקטינן ליה לכל חד וחד עשרה עשרה, וכי הוינן בי עשרה מנקטינן ליה כל חד וחד מאה מאה, וכל מאה מינייהו הוה מחזיר להו צנא בר תלתא סאוי ואכיל להו ומשתבע דלא טעים זייונא... רבי אבהו אכיל עד דהוה שריק ליה (מחליק זבוב) דודבא מאפותיה, ורב אמי ורב אסי הוו אכלי עד דנתור מזייהו (שערם), רשב"ל הוה אכיל עד דמריד... (שם מד א)
אכל ענבים ותאנים ורמונים מברך אחריהם שלש ברכות, דברי רבן גמליאל, וחכמים אומרים ברכה אחת מעין שלש... (שם)
א"ל הכי אמר ר' יוחנן אין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש, שנאמר וברך פרי בטנך... (שם נא ב)
כל מיני פירות יפין לחלום חוץ מפגי תמרה. (שם נז ב, וראה נז א פרטי פירות בחלום)
יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידים אילנות שמוציאין פירות בכל יום, שנאמר ונשא ענף ועשה פרי, מה ענף בכל יום אף פרי בכל יום, ליגלג עליו אותו תלמיד, אמר והכתיב אין כל חדש תחת השמש, א"ל בא ואראך דגומתם בעולם הזה, נפק אחוי ליה צלף. (שבת ל ב)
והתניא אילן שמשיר פירותיו סוקרו בסיקרא וטוענו באבנים, בשלמא טוענו באבנים כי היכי דליכחוש חיליה, אלא סוקרו בסיקרא מאי רפואה קעביד, כי היכי דליחזייה אינשי וליבעו עליה רחמי. (שם סז א)
אמר רב יהודה בר שילא א"ר אסי א"ר יוחנן ששה דברים אדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ואלו הן הכנסת אורחין וביקור חולים ועיון תפלה, והשכמת בית המדרש, והמגדל בניו לתלמוד תורה, והדן את חברו לכף זכות. איני והא תנן אלו דברים שאדם עושה אותם ואוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ואלו הן כבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום שבין אדם לחברו, ותלמוד תורה כנגד כלם, הני אין מידי אחרינא לא, הני נמי בגמילות חסדים שייכי. (שם קכז א)
דאמר רב יהודה אמר שמואל מותר לאדם לומר לחבירו שמור לי פירות שבתחומך ואני אשמור לך פירות שבתחומי... (שם קנא א)
...אביי משתבח בפירי במעבר ימינא, רבא משתבח בפירי דהרפניא. (עירובין יט א)
א"ר אבין בר רב אדא אמר ר' יצחק מפני מה אין פירות גינוסר בירושלים, כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים, אלמלא לא עלינו אלא לאכול פירות גינוסר בירושלים דיינו, נמצאת עלייה שלא לשמה. (פסחים ח ב)
...וגמירי דאין חיה שביהודה גדילה על פירות שבגליל, ואין חיה שבגליל גדילה על פירות שביהודה. תנו רבנן פירות (שביעית) שיצאו מארץ ישראל לחוצה לארץ מתבערין בכל מקום שהן, רשב"א אומר יחזרו למקומן ויתבערו... והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הני מתחלי דערלה אסירי הואיל ונעשו שומר לפירי, ושומר לפירי אימת הוה, בכופרי, וקא קרי להו פירי. ר"נ דאמר כר' יוסי, דתנן רבי יוסי אומר סמדר אסור מפני שהוא פירי, ופליגי רבנן עליה... (שם נב ב, וראה שם עוד)
מצוה וגוף גדול אוכל פירות ולא שכר, (אם תרצה לעשות מצוה וגם משתכר בה הלוה תיתן מעות על הקרקע לאכול פירות בנכייתא בזול), מצוה וגוף טהור נושא אשה ולו בנים. (שם קיב ב)
רב יוסף אמר (ביצה שנולדה ביו"ט אסורה), גזרה משום פירות הנושרין. א"ל אביי פירות הנושרין טעמא מאי, גזרה שמא יעלה ויתלוש... (ביצה ב ב)
איזהו חודש שהארץ מוציאה דשאים ואילן מלא פירות, הוי אומר זה תשרי. (ראש השנה יא א)
אמר רבה אילן בתר חנטה, תבואה וזיתים בתר שליש, ירק בתר לקיטה... (שם יג ב, וראה שם עוד)
בארבעה פרקים העולם נידון, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן... ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בעצרת על פירות האילן... תניא א"ר יהודה משום ר"ע מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח, מפני שהפסח זמן תבואה הוא, אמר הקב"ה הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות, ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת, מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא, אמר הקב"ה הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן... (שם טז א)
...כי הוו מיפטרי מהדדי א"ל ליברכן מר, אמר ליה אמשול לך משל, למה הדבר דומה, לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ויעף וצמא ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצילו נאה ואמת המים עוברת תחתיו, אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצילו, וכשביקש לילך אמר אילן אילן במה אברכך, אם אומר לך שיהו פירותיך מתוקין הרי פירותיך מתוקין, שיהא צילך נאה, הרי צילך נאה, שתהא אמת המים עוברת תחתיך, הרי אמת המים עוברת תחתיך, אלא יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך... (תענית ה ב)
...אמר תאנה תאנה הוציאי פירותיך ויאכלו פועלי אבא, אפיקו ואכלו... אמר לו, בני אתה הטרחת את קונך להוציא תאנה פירותיה שלא בזמנה, יאסף שלא בזמנו. (שם כד א)
כינרת זו גינוסר, ולמה נקרא שמה כינרת, דמתיקי פירא כקלא דכינרי. (מגילה ו א)
האב זכאי בבתו בקידושיה... ואינו אוכל פירות בחייה, (אם נפלו לה קרקעות בירושה מבית אמה), יתר עליו הבעל שאוכל פירות בחייה. (כתובות מו ב)
נפלו לה כספים ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות, פירות התלושין מן הקרקע ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות, פירות המחוברים בקרקע, א"ר מאיר שמין אותה כמה היא יפה בפירות וכמה היא יפה בלא פירות, ומותר ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. וחכמים אומרים, המחוברים לקרקע שלו, והתלושין מן הקרקע שלה, וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות... אבא, זרדתא, ופירא דכוורי (יער לחתוך עצים, אילנות עוזרדין שקוצצין לעצים, וחפירה של דגים), אמרי לה פירא ואמרי לה קרנא, כללא דמילתא, גזעו מחליף פירא, אין גזעו מחליף קרנא... פירא תקינו ליה רבנן, פירא דפירא לא תקינו ליה רבנן... (שם עט א)
הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך הרי זה אוכל פירות בחייה, ואם מתה יורשה... כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן הרי זה אינו אוכל פירות בחייה, ואם מתה יורשה, ר' יהודה אומר לעולם אוכל פירי פירות עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן עד עולם... תנו רבנן אלו הן פירות ואלו הן פירי פירות, הכניסה לו קרקע ועשתה פירות הרי הן פירות, מכר פירות ולקח מהן קרקע ועשתה פירות הרי הן פירי פירות... (שם פג א וב, וראה שם עוד)
וא"ר חייא בר יוסף עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת, שנאמר יהי פסת בר בארץ. תנו רבנן יהי פסת בר בארץ בראש הרים, אמרו עתידה חטה שתתמר כדקל ועולה בראש הרים, ושמא תאמר יש צער לקוצרה, תלמוד לומר ירעש כלבנון פריו, הקב"ה מביא רוח מבית גנזיו ומנשבה עליה ומשרה את סלתה... ודם ענב תשתה חמר, אמרו לא כעולם הזה העולם הבא, העולם הזה יש בו צער לבצור ולדרוך, העולם הבא מביא ענוה אחת בקרון או בספינה ומניחה בזוית ביתו ומספק הימנה כפטוס גדול ועליו מסיקין תחת התבשיל, ואין לך כל ענבה וענבה שאין בה שלשים גרבי יין, שנאמר ודם ענב תשתה חמר, אל תקרי חמר אלא חומר. כי אתא רב דימי אמר מאי דכתיב אוסרי לגפן עירה, אין לך כל גפן וגפן שבארץ ישראל שאין צריך עיר אחת לבצור, ולשורקה בני אתונו, אין לך כל אילן סרק שבארץ ישראל שאינו מוציא משוי שתי אתונות...
רב חייא בר אדא מקרי דרדקי דר"ל הוה, איפגר תלתא יומי ולא אתא, כי אתא א"ל אמאי איפגרת, א"ל דלית אחת הניח לי אבא ובצרתי ממנה יום ראשון ג' מאות אשכולות, אשכול לגרב, יום שני בצרתי ג' מאות אשכולות שתי אשכולות לגרב, יום שלישי בצרתי ממנה ג' מאות אשכולות שלש אשכולות לגרב, והפקרתי יותר מחציה, א"ל אי לאו דאיפגרת הוה עבדא טפי. רמי בר יחזקאל איקלע לבני ברק, חזנהו להנהו עיזי דקאכלן תותי תאיני וקנטיף דובשא מתאיני וחלבא טייף מנייהו ומיערב בהדי הדדי, אמר היינו זבת חלב ודבש... רבי חלבו ור' עוירא ור' יוסי בר חנינא איקלעו לההוא אתרא, אייתו קמייהו אפרסקא דהוה כאילפס כפר הינו, ואילפס כפר הינו כמה הוי ה' סאין, אכלו שליש והפקירו שליש, ונתנו לפני בהמתן שליש. לשנה איקלע ר' אלעזר להתם ואייתו לקמיה, נקטו בידיה ואמר ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה. ר' יהושע בן לוי איקלע לגבלא, חזנהו להנהו קטופי (אשכולות) דהוו קיימי כי עיגלי, אמר עגלים בין הגפנים, אמרו ליה קטופי נינהו, אמר ארץ ארץ הכניסי פירותייך, למי את מוציאה פירותייך לערביים הללו שעמדו עלינו בחטאתינו. לשנה איקלע ר' חייא להתם חזנהו דהיי קיימי כעיזי, אמר עזים בין הגפנים, אמרו ליה זיל לא תעביד לן כי חברך... (שם קיא ב, וראה שם עוד)
אמר רב חסדא מאי דכתיב ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי, למה ארץ ישראל נמשלה לצבי, לומר לך מה צבי זה אין עורו מחזיק בשרו, אף ארץ ישראל אינה מחזקת פירותיה. דבר אחר מה צבי זה קל מכל החיות, אף ארץ ישראל קלה מכל הארצות לבשל את פירותיה, אי מה צבי זה קל ואין בשרו שמן, אף ארץ ישראל קלה לבשל ואין פירותיה שמנים, תלמוד לומר זבת חלב ודבש, שמנים מחלב ומתוקים מדבש... אמר רב חייא בר אשי אמר רב עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות, שנאמר כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם. (שם קיב א וב)
אמרה קונם פירות העולם עלי הרי זה יכול להפר, פירות מדינה זו עלי יביא לה ממדינה אחרת, פירות חנווני זה עלי אינו יכול להפר, ואם לא היתה פרנסתו אלא ממנו הרי זה יפר, דברי ר' יוסי. (נדרים עט ב)
דרש רבי שמלאי, מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לארץ ישראל, וכי לאכול מפריה הוא צריך, או לשבוע מטובה הוא צריך, אלא כך אמר משה, הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בארץ ישראל, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי. (סוטה יד א)
א"ר יוחנן בן שאול, מפני מה אמרה תורה הביא עגלה בנחל, אמר הקב"ה יבא דבר שלא עשה פירות ויערף במקום שאין עושה פירות, ויכפר על מי שלא הניחו לעשות פירות. מאי פירות... אלא מצות. (שם מו א)
רשב"ג אומר, העיד ר' יהושע מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה, ולא ירד הטל לברכה, וניטל טעם הפירות, ר' יוסי אומר אף ניטל שומן הפירות. ר' שמעון בן אלעזר אומר, הטהרה נטלה את הטעם ואת הריח, המעשרות נטלו את שומן הדגן, וחכמים אומרים הזנות והכשפים כילו את הכל. (שם מח א)
תניא ר"ש בן אלעזר אומר טהרה בטלה טעם וריח, מעשר ביטל שומן דגן. רב הונה אשכח תומרתא דחינוניתא (תמר שמינה), שקלה כרכה בסודריה, אתא רבה בריה, א"ל מורחינא ריחא דחינוניתא, א"ל בני טהרה יש בך, יהבה ניהליה... (שם מט א)
איתמר המוכר שדהו לפירות, ר' יוחנן אמר מביא וקורא, ריש לקיש אמר מביא ואינו קורא. ר' יוחנן אמר מביא וקורא, קנין פירות כקנין הגוף דמי... (גטין מז ב)
הזכות יש לה קרן ויש לה פירות, שנאמר אמרו צדיק כי טוב וגו', עבירה יש לה קרן ואין לה פירות, שנאמר אוי לרשע רע וגו', ואלא מה אני מקיים ויאכלו מפרי דרכם וממועצותיהם ישבעו, עבירה שעושה פירות יש לה פירות, ושאין עושה פירות אין לה פירות. מחשבה (רעה) שעושה פרי הקב"ה מצרפה למעשה, מחשבה שאין בה פרי אין הקב"ה מצרפה למעשה... (קידושין מ א)
ורמי בר חמא סתם פירות ברשות הרבים אפקורי מפקר להו. (בבא קמא כ ב)
אלו מציאות שלו, מצא פירות מפוזרין... וכמה, א"ר יצחק קב בארבע אמות... (בבא מציעא כא א)
המפקיד פירות אצל חבירו אפילו הן אבודין לא יגע בהן, רשב"ג אומר מוכרן בפני בית דין, מפני שהוא כמשיב אבדה לבעלים, מאי טעמא, אמר רב כהנא אדם רוצה בקב שלו מתשעה קבים של חבירו... אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן מחלוקת בכדי חסרונן, אבל יותר מכדי חסרונן דברי הכל מוכרן בבית דין... (שם לח א, וראה שם עוד))
המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונות, לחטים ולאורז תשעה חצאי קבין לכור... הכל לפי המדה והכל לפי הזמן (שם מ א, וראה שם עוד)
...בזקנותיה סבר כספא דחריף (יוצא בהוצאה ועובר לסוחר) הוי טבעא, דהבא דלא חריף הוי פירא, וקני ליה פירא לטבעא... (שם מד א, וראה שם עוד)
אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער, יצא השער פוסקין, ואף על פי שאין לזה יש לזה... (שם עב ב)
...הכא נמי לא חציף איניש למיכל פירי דלאו דיליה. (בבא בתרא לג ב)
תנו רבנן אוצרי פירות ומלוי ברבית ומקטיני איפה ומפקיעי שערים עליהן הכתוב אומר, לאמר מתי יעבור החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר להקטין איפה ולהגדיל שקל... אוצרי פירות כגון מאן, אמר ר' יוחנן כגון שבתי אצר פירות. אבוה דשמואל מזבין להו לפירי בתרעא חרפא כתרעא חרפא (בשער המוקדם, דהיינו בשעת הגורן בזול, כדי שימכרו גם הכל ויזדלזל השער). שמואל בריה משהי לפירי ומזבין להו בתרעא אפלא בתרעא חרפא, (בעת היוקר מוכרן בשער הזול)...
תניא נמי הכי, אין אוצרין פירות דברים שיש בהן חיי נפש כגון יינות שמנין וסלתות... במה דברים אמורים בלוקח מן השוק, אבל במכניס משלו מותר. ומותר לאדם לאצור פירות בארץ ישראל ג' שנים, ערב שביעית ושביעית ומוצאי שביעית, ובשני בצורת אפילו קב חרובין לא יאצור, מפני שמכניס מארה בשערים... תנו רבנן אין מוציאין פירות מארץ ישראל דברים שיש בהן חיי נפש, כגון יינות שמנים וסלתות, ר' יהודה בן בתירא מתיר ביין מפני שממעט את התיפלה... תנו רבנן אין משתכרין בארץ ישראל בדברים שיש בהן חיי נפש, כגון יינות שמנים וסלתות... (שם צ ב)
המוכר פירות לחבירו הרי זה מקבל עליו רובע טנופת לסאה, תאנים מקבל עליו עשר מתולעות למאה, מרתף של יין מקבל עליו עשר קוססות למאה... (שם צג ב, וראה שם עוד)
תנו רבנן על שלשה דברים מעברים את השנה, על האביב ועל פירות האילן... (סנהדרין יא ב)
ותניא, כל עיר שאין בה עשרה דברים הללו אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה... משום ר' עקיבא אמרו אף מיני פירא, מפני שמיני פירא מאירין את העינים. (שם יז ב)
ר' שמעון בן יוחי אומר, אותו הפרק זמן בישול פירות היה, אמר לו הקב"ה לגבריאל כשאתה יוצא לבשל פירות הזקק להם, שנאמר מידי עברו יקח אתכם כי בבקר בבקר יעבור ביום ובלילה והיה רק זועה הבין שמועה וגו'. (שם צה ב)
ואמר ר' אבא אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'. (שם צח א)
אמר לחנוני תן לי בדינר פירות ונתן לו, אמר לו תן לי אותו דינר, אמר לו נתתיו לך ונתתו באונפלי, ישבע בעל הבית שנתן לו את הדינר. אמר לו תן לי את הפירות, אמר לו נתתים לך והולכתם לתוך ביתך, ישבע חנוני, רבי יהודה אומר כל שהפירות בידו ידו על העליונה. (שבועות מה א)
תנו רבנן, תרנגולת לעשרים ואחד יום, וכנגדה באילן לוז, כלב לחמשים יום, וכנגדו באילן תאינה, חתול לחמשים ושנים יום, וכנגדו באילן תות, חזיר לששים יום, כנגדו באילן תפוח, שועל וכל מיני שרצים ששה חדשים, וכנגדם באילן תבואה, בהמה דקה טהורה לחמשה חדשים, וכנגדן באילן גפן, בהמה גסה טמאה לשנים עשר חודש, וכנגדו באילן דקל, טהורה לתשעה חדשים וכנגדה באילן זית, הזאב והארי והדוב... לשלש שנים וכנגדן באילן בנות שוח, אפעה לשבעים שנה, וכנגדו באילן חרוב. חרוב זה משעת נטיעתו עד שעת גמר פירותיו שבעים שנה, וימי עיבורו שלש שנים, נחש לשבע שנים, ולאותו רשע לא מצינו חבר, ויש אומרים מוכססים (מין בנות שוח). (בכורות ח א)
...א"ל אבותי גנזו בארץ ואני גנזתי בשמים, שנאמר אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף, אבותי גנזו אוצרות שאין עושים פירות, ואני גנזתי אוצרות שהן עושין פירות, שנאמר אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו. (פאה ג א)
אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל רואין אותן כאלו הן תאינים, אם ראוין לעשות ככר דבילה של ששים מנה באיטלקי חורשין כל בית סאה בשבילן, פחות מכאן אין חורשין להן אלא צורכן... ולמה אמרו תאינים, על ידי שפירותיהן גסין והן עושות הרבה, הרי אתרוג פירותיו גסין ואינו עושה הרבה, הרי זיתים עושין הרבה ואין פירותיהן גסין... אמר רבי חייא בר אדא כל אילניא עבדין שנה פרא שנה והדא תאינתא עבדא כל שנה. (שביעית ב א)
סכין את הפגין ומנקבין אותן עד ראש השנה, פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית ושל שביעית שיצאו למוצאי שביעית לא סכין ולא מנקבין אותן... (שם ד א, וראה שם עוד)
דבש תמרים ויין תפוחים וחומץ סיתווניות ושאר כל מי פירות של תרומה, ר' ליעזר מחייב קרן וחומש ור' יהושע פוטר... ותנינן דבש תמרים, רבי ליעזר מחייב במעשרות ורבי יהושע פוטר, כאן שזכו משנטבלו, וכאן שזכו עד שלא נטבלו... (תרומות נה א)
מאימתי הפירות חייבות במעשרות, התאינים משיבחילו, והענבים והבאושין משהבאישו, האוג והתותים משיאדימו, וכל האדומים משיאדימו, הרמונים משימסו, התמרים משיטילו שאור, הפרסקים משיטילו גידים, והאגוזים משיעשו מגורה, ר' יהודה אומר האגוזים והשקדים משיעשו קליפה, החרובים משינקידו והאגסים והקורטומלין והפרישין והחזרדין משיקריחו, וכל הלבנים משיקריחו, התלתן כדי שתצמח... (מעשרות ב ב, וראה שם עוד)
...ואתייא כהדא דתני חזקיה מה אם במקום שלא עשה פסולת פרי כפרי עשה לחים כיבישים, כאן עשה פסולת פרי כפרי אינו דין שנעשה לחין כיבישין... (נזיר כז ב, וראה שם עוד)
...אמרין ליה מה אבא יהודה עביד, אמר להן עשתה תפילתכם פירות ופירי פירות. (הוריות יח א)
ולמה נתקללה (האדמה), ר' יהודה ב"ר שלום ור' פנחס, ר' יהודה ב"ר שלום אמר שעברה על הצווי, שכך אמר לה הקב"ה תדשא הארץ דשא וגו', מה הפרי נאכל אף העץ נאכל, והיא לא עשתה כן, אלא ותוצא הארץ דשא וגו', הפרי נאכל והעץ אינו נאכל, ר' פנחס אמר אף הוסיפה על הצווי, סמכה לעשות רצון בוראה עץ עושה פרי אפילו אילני סרק עשו פירות... (בראשית ה ט)
ר' יודן בשם ר' אבין אמר כנגד ו' דברים שנטלו מאדם הראשון ואלו הן... ופרי הארץ ופירות האילן... (שם יב ה)
צא וראה איזהו אילן שעצו נאכל כפריו, ואין אתה מוצא אלא אתרוג. (שם טו ח)
ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר, אומרים לפרת למה אין קולך הולך, א"ל איני צריך, מעשי מודיעים אותי, אדם נוטע בי נטיעה והיא עושה לשלשים יום, זורע בי ירק והיא עומדת לג' ימים... אומרים לאילני מאכל למה אין קולכם הולך, א"ל אין אנו צריכים, פירותינו מעידין עלינו... א"ר הונא לא משום הטעם הזה, אלא אילני מאכל על ידי שהן כבדים בפירותיהם לפיכך אין קולן הולך, אבל אילני סרק על ידי שהן קלים בפירותיהם קולן הולך. (שם טז ו)
אלה תולדות נח, הדא הוא דכתיב (משלי י"א) פרי צדיק עץ חיים, מה הן פירותיו של צדיק מצות ומעשים טובים. (שם ל ו)
השלישית עושה האילנות ליתן פירותיהן בכל חדש וחדש, ויהיה אדם אוכל מהם ומתרפא, שנאמר ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה וגו' לחדשיו יבכר, כי מימיו מן המקדש המה יוצאים וגו'. (שמות טו כא)
מעשה בתמרה אחת שהיתה עומדת בחמתן ולא היתה עושה פירות, והיו מרכיבין אותה ולא עשתה פירות, אמר להם דקלי תמרה היא רואה מיריחו והיא מתאוה לה בלבה, והביאו ממנה והרכיבו אותה, מיד עשתה פירות... אי מה הארז הזה אין עושה פירות כך הצדיקים אין עושין פירות, תלמוד לומר צדיק כתמר יפרח, מה התמרה עושה פירות כך הצדיקים עושים פירות, שנאמר אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו. (במדבר ג א, וראה עוד תמר)
ואומר והזהב זהב פרוים, מהו פרוים, שהיה עושה פירות, ואומר (דה"ב א') בית יער הלבנון, למה נקרא בית המקדש יער הלבנון, לומר לך מה יער עושה פירות אף בית המקדש הצורות שהיו בקירותיו של זהב שהיו מצויירין שם כל מיני אילנות היו עושים פירות. (שם יא ט)
למה הוא מקיש פרי הבטן לפרי האדמה, אמר הקב"ה מה פרי אדמתך סיגים, אף פרי בטנך סיגים, דבר אחר מה פרי אדמתך אין בהן לא חטא ולא עון, אף פרי בטנך לא יהא בהן לא חטא ולא עון... דבר אחר א"ר יהודה בר סימון למה מקיש פרי הבטן לפרי האדמה, שיהיו פרי אדמתך מכפרים על פרי בטנך, מנין שכך כתיב (דברים ל"ב) וכפר אדמתו עמו. (דברים ג ד)
דבר אחר תחת התפוח עוררתיך, זה סיני, ולמה נמשל כתפוח, אלא מה תפוח זה עושה פירות בחודש סיון, כך התורה נתנה בסיון, דבר אחר תחת התפוח עוררתיך, למה לא כאגוז ואילן אחר, אלא כל אילן דרכו מוציא עליו תחלה ואחר כך פירותיו, ותפוח זה מוציא פירותיו תחלה ואחר כך מוציא עליו, כך הקדימו ישראל עשיה לשמיעה... (שיר ח ג)
א"ר יהודה בן פדיה מי יגלה עפר מעיניך אדם הראשון, שאתה לא יכול לעמוד בנסיונך אפילו שעה אחת, והרי בניך משמרין כל המצות שנתנו להם ועומדין בהן. אחד מהן עומד ונוטע, מעדר מנכש מזמר שורה ומשקה ורואה פירות נטיעות מבכרות וקופץ ידו ואינו טועם מהם, לקיים מה שנאמר שלש שנים יהיה לכם וגו'... (שמיני ח)
...ושם היו נצמחין על שפת הנחל כל מין עץ אילן עושה פרי למינו, שנאמר ועל הנחל יעלה על שפתו, וכל חדש וחדש יהיו מבכרין פירותיהן, שנאמר לחדשיו יבכר, אלו נאכלין ואלו עולין, שנאמר מימיו מן המקדש המה יוצאים והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה, וכל אדם שהוא חולה רוחץ באותן המים ומתרפא. (פרק נא)
א"ר אידי מה חטה זו סדוקה מאמצעיתה ומתויימת מכל הפירות, שהכל טפילין לה, כך ישראל מצויינין באומות עכו"ם במילה ובציצית והכל טפל להם. (מזמור ב)
רבי יהודה ורבי נחמיה אמרי מדת פורעניות עקרה ואינה עושה פירות, מדה טובה עושה פירות, שנאמר (הושע י') זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד. (מזמור ל)
דבר אחר את הכל עשה יפה בעתו, כל מה שעשה הקב"ה בעתו, פירות חמין נאכלים בימות החורף פירות קרים נאכלים בימות החמה. (מזמור לד)
ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, מה כמעשהו, רבי יהודה אומר העבירה עקרה ואינה עושה פירות, שנאמר כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, אבל הצדקה עושה פירות, שנאמר אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו. (מזמור סב)
אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך, אשתך תהא כגפן שהיא עושה פירות ולא כגפן שאינה עושה פירות, ואימתי תהא אשתך כגפן שהוא עושה פירות, כל זמן שאשתך תהא בירכתי ביתך... (פרק יח)
ואין פירות ותבואה באין לידי הרקבה אלא מתוך דרכיהם של בני אדם... (פרק ג)
ארבעה שמות נקראו לארץ כנגד ארבע תקופות, ארץ כנגד תקופת ניסן שהיא מריצה את פירותיה. (בראשית פרק ב, כ)
לשלמה אלקים משפטיך למלך תן, זה שאמר הכתוב אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו, אלו הצדיקים שהם מניחין לבניהם פרי מעשיהם. (תהלים עב. תתה)
פירות האדמה הם נ"ה כמנין האדמ"ה, והשאר אינם ראויים לאכילה, ולהיות פירות האדמה שהם שפלים רוצה לומר שאינם מתגאים, לזה הם מוציאים פירות וגדילים על כל מים, והענין דע שכל מה שברא הקב"ה זכר ונקבה בראם, אפילו המים יש בהם זכר ונקבה כשנבראו, וברא רקיע להבדיל בין מים זכרים לנקבות. ודע כי כל פירות האדמה אינם צריכים למים זכרים אלא אפילו על מים הנקבות יוציא הפירות מטעם הנזכר, חוץ מן החטה מן הטעם שיתבאר. אמנם כל פירות האילן הן בעלי גאוה אינם מוציאים פירותיהם אלא על ידי מים זכרים חוץ מן האתרוג, והטעם שהוא המובחר שבפירות שנאכל כולו, ועם כל זה אינו מתגאה כשאר פירות אילנות, וזה גדל על כל מים בין זכרים ובין נקיבות, אמנם החטה להיות שהא-ל יתברך נתן בה סגולת המזון, והיא חשובה יותר מן הפירות, דימוה במעלתה לפירות האילן, ואין מוציאה פירותיה אלא על ידי מים זכרים לבד, ולכן תמצא שנה שיהיה בו רבוי גשמים ואינה מוציאה רבוי תבואה, ויש שנה שיש מיעוט גשמים ומוציאה ריבוי תבואה, מפני שהדבר תלוי במים זכרים. (בראשית)
כתב הרח"ו ז"ל שיש שלשים מיני פירות בארץ ישראל, ובכל מין ומין יש הרבה מינים, כמו שאמרו רז"ל ושבעים תמרים, וע' מינים תמרים. וכן בכל המינים. והנה בעולם הבריאה עשרה מיני פירות נגד י' ספירות שלה, ומפני שהם רחוקים מן הטומאה וקרובים לאצילות אין להם קליפה לא בפנים ולא בחוץ, ונאכלים כמות שהן, ואלו הם תאנים וענבים תפוחים ואתרוגים, לימונים אגוזים חבושים, תותים סוראבץ חרובין וכו'. וי' מיני פירותיהם בעולם יצירה והם סוד י' ספירות דיצירה, שהם בינונים בין עולם הבריאה ובין עולם היצירה, שאינם קרובים לטומאה כמו עולם העשיה, ולא רחוקים כמו עולם הבריאה, לכן גרעיני זרע בתוך הפרי, לפי שאינן רק כגרעינים שבתוך פירות דבריאה, ואלו הם זיתים תמרים גודגדניות וכו'. ועוד עשרה פירות בעולם העשיה נגד י' ספירות, ולזה נאכל מה שבפנים וזורק מה שבחוץ, שקליפת הפרי היא המחיצה בינו ובין עולם התמורות הקרוב לו, כדי שלא יקבל טומאה, וזה סוד היצר הרע והקליפה הדבוקה בנפש, ואלו הן רמונים אגוזים שקדים ערמונים וכו', וכנגד שלשים פירות אלו יש שלשים מסטרא דשמאלא שצומחים בעצי היער מאליהם, ורובו אין בהם אוכל אלא קליפה, ואין מברכין עליהם בורא פרי העץ, ומי שמדקדק במעשיו לא יאכל מהם, הואיל ורומזים לסטרא דשמאלא. כך כתב הרח"ו ז"ל קודם שלמד אצל הרב זלה"ה, כי הרב ז"ל כתב להיפך, וזה לשונו, עשבא דדברא (מדבר) כתבו הפוסקים כיון שלא נזרעו בידי אדם שיברך עליהם שהכל, ומורי ז"ל לא היה חושש והיה מברך הברכה הראויה לעץ או לאדמה אפילו היו מדבריות, ופעמים היה מצוה להביא לו זרזרים שבני אדם אוכלים אותו כדי לקיים מצוה לאכול מה שאמר הקב"ה לאדם הראשון, כשקלל האדמה בעבורו קוץ ודרדר תמיח לך וגו'. (שם)
יש להקשות... אמנם ארץ ישראל פירותיה הם על ידי הקדושה, ואותו הרוחניות הראויה לתת במן מתלבשת בפירות הקדושים ההם, לכך לא ירד המן בארץ ישראל. (בשלח)
וממגד תבואות שמש - עבדא פירין טבין טוב עללת שמשא ומבכרא ראשי מגדנין בכל ריש ירח וירח. (דברים לג יד)
וממגד תבואות שמש - דבר אחר שהיתה ארצו פתוחה לחמה וממתקת הפירות. גרש ירחים - יש פירות שהלבנה מבשלתן, ואלו הן קשואין ודלועין. דבר אחר גרש ירחים, שהארץ מגרשת ומוציאה מחדש לחדש. (שם)
וממגד תבואות - ...ואם כן יהיה טעם פרי מגדים פרי ממתקים, יברך אותו שתהיה ארצו ממתק השמים שיהיה מן הטל, ותהיה מבורכת מן התהום, שתהיה רובצת תחת ארצו להיות עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר. ויתכן שהפירות יקראו מגדים... ובעבור היות המגדים בטל יקרא מגד... וטעם גרש ירחים - המגדים אשר יגרשו הירחים, כי כל האילנות בחדשיהם יציצו ויפרחו לשאת ענף ולעשות פרי, וזה טעם לחדשיו יבכר, בחדשיו הידועים לפרי ההוא יבכר לפני כל שאר האילנות. (שם)
לעולם ימנע אדם עצמו מפירות האילנות, ולא ירבה מהן ואפילו יבשין ואין צריך לומר רטובים, אבל קודם שיתבשלו כל צרכן הרי הן כחרבות לגוף, וכן החרובים רעים לעולם, וכל הפירות החמוצים רעים, ואין אוכלין מהן אלא מעט בימות החמה, ובמקומות החמים, והתאנים והענבים והשקדים לעולם טובים, בין רטובין בין יבשין, ואוכל אדם מהם כל צורכו, ולא יתמיד אכילתם אף על פי שהן טובים מכל פרי האילנות. (דעות ד יא)
אם לפני האדם תפוח ובירך עליו בורא פרי העץ ולא היה לפניו פרי אחר, ואחר שבירך בא לפניו פרי אחר יותר יפה, לא יאכל אלא על מה שבירך, ואם יבא לו פרי אחר שבירך על הראשון וכבר אכל הראשון שכבר בירך עליו, כיון שלא היה דעתו על זה יברך גם על האחרון. (תתמז)
...כיון ששחורות (תאנים) ולבנות שני מינין, הרי גודגדניות אם בירך על האדומות קטנות שהחיינו, ואחר כך ראה שחורות צריך לברך עוד על השחורות שהחיינו... אדם שיש בידו אגוז אחד אל יברך ואחר כך ישבר האגוז, שמא התליע הגרעין או ניקב נמצא שבירך לבטלה. (תתמח תתמט)
כתיב כאשר ימצא התירוש באשכול ואמר אל תשחיתהו כי ברכה בו, הרי כל דבר שטעון ברכה עובר עליו משום בל תשחית, וטעם פוגם יין של תרומה שנתגלה צריך לשפוך, אין צריך לומר של חולין או של מעשר שני. (תתנ)
...והרבה פעמים נאמר לשון פרי על הוראת מה שנמשך מן הענין, כבר אמרו חכמי המדע אין העולם הבא שכר המצוה אבל הוא פריו... (משיב נפש מאמר ב פרק ט)
יהיו לכם ערלים - יראה שבג' שנים ראשונות תתן הארץ כח חיצוניות שבה, ובשנה ד' מתחילה לתת מהקדושה. (ויקרא יט כג)
וזהו שאמרו שם שנמשלו ישראל לתפוח, הן הן הדברים אשר אמרנו לך למעלה, כי קודם הוא המעשה, כי על זה נבראו, ודבר שעליו נבראו בודאי קודם, ולפיכך נמשלו לתפוח, אשר העיקר קודם ואחר זה נמשכו העלין שהם אינם עיקר רק טפלים, ובשאר האילנות העלים קודמים, וזה מפני כי העלין קלים ליציאה והפרי אינו קל להוציא, ולפיכך העלין קודמים, אבל התפוח יש בהם כח הוצאה ביותר, ולכך מוציא פריו קודם כמו שראוי אל דבר שהוא קודם, ואחר כך הטפל שהם עליו, שהם שומרי הפרי, ודבר זה ראוי להבין, ודבר זה נרמז במה שאמר הכתוב "תחת התפוח עוררתיך שם חבלתך אמך שם חבלה ילדתך"... (תפארת ישראל פרק כט)
...וכן תמצא שהפרי כאשר הוא בלתי נשלם הוא בתוך הקליפה עד שהפרי גדול ועומד על שלימותו, ואז כאשר הפרי גדול נפסדה הקליפה מכח גידול הפרי, שכל דבר שיש לו מדריגה פנימית הוא יוצא מתוך דבר שהוא חיצון לו, ולכך היה גדל משה רבינו ע"ה בבית פרעה להיות יוצאת המדריגה הקדושה האלקית שהיה למשה מתוך דבר החמרי, דאם לא כן לא היה אל הנבדל מדריגה פנימית... (גבורות ה' פרק יח)
ומה שאמר שהוא דומה לאוכל ענבים קהות, כי ההפרש שיש בין הענב שהוא מבושל ובין הענב שאינו מבושל, כי הענב המבושל אין הכח מוטבע בחומר הענב, ואלו הענב שאין מבושל עדיין מוטבע הכח בחמר הפרי ולא יצא הטעם והכח שלה אל הפועל, ולפיכך הענב קהה עד שנתבשל, ואז יצא הכח והטעם אל הפועל לגמרי, ואין הטעם והכח מוטבע בחומר הפרי עוד, וכן היין שהוא בגת עדיין היין מעורב בשמרים ואינו נבדל לגמרי שיהיה צלול מן העכירות, ולדבר זה דומה שכל הילדים שהשכל שלהם מוטבע בחומר ולא יצא השכל לפועל להיות נבדל מן הגוף... (דרך חיים ד כ)
הביאו שתי הלחם כדי שיתברכו לכם פירות האילן, אף על גב דלאו החטים מן פירות האילן, פירש רש"י כי ר"י לטעמיה, דאית ליה (סנהדרין ע' ב') עץ שאכל ממנו אדם הראשון חטה היתה, ונקרא עץ. ונראה לומר דהכי פירושו, לפי ששני מינים הם, והיינו תבואה גדול הארץ ופרי האילן שהוא גדל מן העץ, ופרי העץ אין קרוב לארץ כמו התבואה, וצוה השי"ת להביא העומר, והעומר הזה מן השעורים, והוא קרוב לאדמה, שהרי הוא מאכל בהמה, והוא קרוב לחומר האדמה יותר, כדי שיתברך לכם התבואה, ומין שהוא יותר רחוק מן טבע האדמה וקרוב לפירות האילן, והוא חטים, כדי שיתברך לכם פירות הארץ, ולעולם ציוה להביא דבר שהוא ראשית, ולפיכך ציוה להקריב מהם העומר, וחטים הם ראשית לאילן, ולפיכך מביאים שתי לחם בעצרת כדי שיתברך פירות האילן, ואף על גב דאין החטים ממין פירות האילן הרי הוא ראשית להם, כמו השעורים לתבואה... שאתה תראה כי הוא דומה לפירות האילן, כי זמן קציר חטים בשבועות והוא זמן פירות האילן, וכן אתה רואה גם כן כי החטים הוא המובחר מכל תבואת האדמה, ורחוק מטבע האדמה יותר מכל, לכך הוא סמוך לפירות האילן... (חידושי אגדות ראש השנה טז א)
פרי בטן - כשנרדף עם שם בנים מציין פרי בטן יונקי שדים הקטנים והרכים.
פרי עץ - כל עץ נושא פרי הוא רק הצנור אל לשד האדמה המתבשלת דרך קנוקנות העץ, ומזה יתהוה הפרי מן הארץ באמצעות העץ, ויש עץ שטעם העץ כטעם הפרי, והפרי נעשה מן העץ עצמו ממובחר חלבו ולחותו, והוא עץ האתרוג, ולכן הוציאו חז"ל מה שכתוב ולקחתם לכם "פרי עץ" הוא האתרוג, כי שיהיה הכוונה פרי עץ סתם זה אי אפשר, שזה סוג כולל כל פרי עץ, ואיזה יקח... ורוצה לומר פרי הנובב מן העץ עצמו, וטעם עצו דומה לפיריו. (הכרמל)
ועץ השדה - הגדל פרע, שבדרך כלל פירותיו מועטים וגרועים, יתן פריו. (ויקרא כו ד)
צריך ליזהר מאד שלא לאכול פרי שלא נתבשלה כל צרכה, וכמו שאסור לקוץ אילן בלא זמנו כשארז"ל (ב"ב כ"ו), כן אסור לתלוש פרי קודם בישולה, וכן אסור לאוכלה, והאוכל פרי קודם בישולה יכולה להזיק לו מאד לנשמתו, כי יוכל לאבד נפשו על ידי זה, כי הפרי כל זמן שהיא צריכה להתגדל יש לה כח המושך, כי היא צריכה חיות להתגדל, ועל כן בודאי יש לה כח המושך שמושכת יניקתה וחיותה, וכשתולשין אותה קודם זמנה קודם שנתבשלה עדיין כל צרכה, עדיין יש לה כח המושך, כי כשמתבשלת כל צרכה שוב פסק ממנה כח המושך, כי אינה צריכה עוד למשוך חיות... ועל כן זה האוכלה קודם בישולה תוכל הפרי למשוך לעצמה חיות הנפש של זה האדם... ועם כל זה אם מברך הברכה של הפרי בכוונה וביראת שמים אזי יוכל להנצל מזה. וגם אם הוא חזק ביותר בעבודת ה' יוכל גם כן להוציא עוד חיות מהפרי ולמצא שם אבידות, כי יש דברים אבודים, ויש בזה דברים נפלאים סודות נסתרים ונוראים מאד, רזין עילאין... ודע כי גם כשמבשלין הפירות בביתו אינו מועיל לזה, אבל אם הפירות שלא נתבשלו כל צרכן על האילן הם מונחים איזה זמן עד שנעשין מבושלין מאליהן בתלוש, זה מועיל, ומותר לאוכלן. וזה דומה כמו האדם שהוא יגע והוא מרחף רחיפות הרבה בפיו עד אשר ינוח, כמו כן אלו הפירות שנתלשו קודם שנתבשלו כל צרכן צריך להמתין עד שינוחו מרחיפתן, ואז יש היתר לאכלן. והדברים סתומים. (תנינא חפ)
במדרש וכי תבואו אל הארץ וגו' התורה מלמדת לנו להתדבק לעולם בפנימיות ושורש הדברים, כי הטבע מסתיר הפנימיות ובודאי ארץ ישראל אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו יש בה מעין הנובע... כמו כן יש פנימיות לארץ וצריכין מקודם להסיר הערלה, וג' שנים ערלים הוא כעין מילה ופריעה ואטופי דמא, אחר כך פריו קודש הילולים, שמתגלה מאור הפנימי אור זרוע לצדיק... (קדושים תרנ"ג)