פרץ  פרצה  פריצות

(ראה גם: גילוי עריות, פרץ, צניעות)

תלמוד בבלי:

...אין פרץ, שלא תהא סיעתנו כסיעתו של דוד שיצא ממנו אחיתופל, ואין יוצאת שלא תהא סיעתנו כסיעתו של שאול שיצא ממנו דואג האדומי... (ברכות יז ב)

...והוא עומד ומצדיק עליו את הדין, ואומר... יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתגדור פרצותינו ופרצות כל עמך בית ישראל ברחמים... (שם יט א)

...אמרו לו כבר בנית ואי אתה יכול לסתור, כבר גדרת ואי אתה יכול לפרוץ... (שם סג א)

תנו רבנן מעשה בחסיד אחד שנפרצה לו פרץ בתוך שדהו ונמלך עליה לגודרה ונזכר ששבת הוא ונמנע אותו חסיד ולא גדרה, ונעשה לו נס ועלתה בו צלף, וממנה היתה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו. (שבת קנ ב)

...ומה חצר שאינה ניתרת בלחי וקורה ניתרת בעומד מרובה על הפרוץ, מבוי שניתר בלחי וקורה אינו דין שניתר בעומד מרובה על הפרוץ. מה לחצר שכן פרצתה בעשר, תאמר במבוי שפרצתו בארבע... (עירובין ה ב)

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי לא שנו אלא בדורות הראשונים שאין בנות ישראל פרוצות בכשפים, אבל בדורות האחרונים שבנות ישראל פרוצות בכשפים מעבירין. (שם סד ב)

תנו רבנן ששה דברים עשו אנשי יריחו, שלשה ברצון חכמים ושלשה שלא ברצון חכמים... ופורצין פרצות בגגותיהן ובפרסותיהן להאכיל נשר לעניים בשני בצורת בשבתות וימים טובים. (פסחים נו א)

רבא אמר פרצה קוראת לגנב. (סוכה כו א)

א"ל ר' אדא בר אהבה אמרה משמיה, אין דור שאין בו ליצנין כדורו של דוד, מה היו פרוצי הדור עושין, היו הולכין אצל חלונותיו של דוד אומרים לו, דוד דוד אימתי יבנה בית המקדש, אימתי בית ה' נלך... (שקלים ז ב)

ותמאן המלכה ושתי, מכדי פריצתא הואי, דאמר מר שניהם לדבר עבירה נתכוונו מאי טעמא לא אתאי... (מגילה יב ב)

...אלא רבא סברא דנפשיה קאמר, משום צנועות ומשום פרוצות... ומשום פרוצות, דאי אמרת לא ליהוי גיטא, זמנין דאניס ואמרה לא אניס ואזלא ומינסבא ונמצא גט בטל ובניה ממזרים... (כתובות ב ב)

דאמר שמואל פרצה דחוקה מותר ליכנס בה בשבת ואף על פי שמשיר צרורות. (שם ו ב)

אמר ר' יוחנן כל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם, קל וחומר ומה בלשצר שנשתמש בכלי קודש שנעשו כלי חול, שנאמר ובאו בה פריצים וחיללוה, כיון שפרצום נעשו חול, נעקר מן העולם. (נדרים סב א)

אלא אמר רבא פרט לשקינא לה דרך אברים, א"ל אביי פריצותא בעלמא היא, (שוכב עמה בקירוב בשר), ופריצותא מי אסר רחמנא (אשה על בעלה)... (סוטה כו ב)

אמר רב יוסף זמרי גברי ועני נשי פריצותא, זמרי נשי ועני גברי כאש בנעורת... (שם מח א)

...קסבר טעמא מאי, כדי שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים. (גיטין מו א)

נהרדעי אמרי בכולהו לא מנגיד רב אלא על דמקדש בביאה בלא שידוכי, ואיכא דאמרי ואפילו בשידוכי נמי משום פריצותא. (קידושין יב ב)

אמר רב יהודה מין במינו מותר להכניס כמכחול בשפופרת ואפילו משום פריצותא ליכא, מאי טעמא בעבידתיה טריד. (בבא מציעא צא א)

א"ר יוסי בר חנינא מקנהו של איוב פרצו גדרו של עולם, מנהגו של עולם זאבים הורגים העזים, מקנהו של איוב עזים הורגים את הזאבים. (בבא בתרא טו ב)

דאמר שמואל גדר גדר והשלימו לעשרה ופרץ פרצה כדי שיכנס ויצא בה הרי זו חזקה... (שם נג א)

...וגדרה זו סנהדרין שגדרו פרצותיהן של ישראל... (שם צא ב)

...סוגה בשושנים, שאפילו כסוגה של שושנים לא יפרצו בהן פרצות, והיינו דאמר ליה ההוא מינא לרב כהנא אמריתו נדה שרי לייחודי בהדי גברא, אפשר אש בנעורת ואינה מהבהבת, אמר ליה התורה העידה עלינו סוגה בשושנים, שאפילו כסוגה בשושנים לא יפרצו בהן פרצות. (סנהדרין לז א)

תלמוד ירושלמי:

ר' יוחנן אמר אלפים מסבלים אין כתיב כאן אלא אלופינו מסובלים, בשעה שהגדולים סובלין את הקטנים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחובותינו. (ראש השנה יד א)

מדרש רבה:

תני רשב"י כל פרצה שאינה מן הגדולים אינה פרצה... (בראשית כו ה)

א"ר אבא בר כהנא עובדא הוה בהדא סיעה דפריצין בהדא כפר חטיאה דהוו נהיגין אכלין ושתין בכנישתא כל פתי רמשא דשבא, מן דהוון אכלין הוו נסבין גרמיא ומסלקין יתהון על ספרא (השמש או מלמד), חד מנהון דמך (מת), אמרין ליה למאן את מפקד על בנך לשמרו, אמר להון לספרא... (שם סה יב)

א"ר אייבו אפילו אדם פרוץ אינו אומר כלשון הזה... (שם ע יז)

ויפרוץ האיש, ר' שמעון בר אבא אמר מלמד שנפרצה לו פרצה מעין דוגמא של עולם הבא, המד"א (מיכה ב') עלה הפורץ לפניהם... (שם עג ח)

...פרצת גדירן של חכמים, עליך נאמר (קהלת י') ופורץ גדר ישכנו נחש, מיד נעשה גל של עצמות. (שם עט ו)

א"ר פנחס בשכם נפרצה הערוה וגדרת אותה, לפיכך תהא בחלקך. (שם צז ט)

א"ר שמואל בן נחמני אמרו ליה לנחש מפני מה אתה מצוי בין הגדירות, א"ל מפני שפרצתי גדרו של עולם. תני ר' שמעון ב"י הנחש פרץ גדרו של עולם תחלה לפיכך נעשה ספקלטור לכל פורצי גדרות. (ויקרא כו ב)

וקורא לך גודר פרץ, ר' אבין בשם ר' ברכיה אמר, אמר הקב"ה הפרצה הזו עלי היה לגודרה עמדת אתה וגדרת אותה, חייך שאני מעלה עליך כאותו שכתוב בו לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו. (שם לד טז)

ועל גילוי עריות כיצד, א"ר ישמעאל ב"ר יוסי כל זמן שישראל פרוצין בעריות שכינה מסתלקת מהם, שנאמר (דברים כ"ג) ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך. (במדבר ז י)

...לפי שדרכן של בנות ישראל לא קולניות ולא רגל רמה, ולא פרוצות בשחוק. (שם ט ח)

מימות אברהם לא נפרץ אחד בזנות, כיון שבאו לשטים ושתו מימיו נפרצו בזנות... (שם כ כא)

...ושמח ר' ישמעאל ואמר אשריך בן דמא שיצתה נשמתך בטהרה ולא פרצת גדרן של חכמים, שכל מי שפורץ גדרן של חכמים סוף שהפורעניות באות עליו, שנאמר (משלי ה') ופורץ גדר ישכנו נחש... (קהלת א כד)

מדרש תנחומא:

...שלא נתנו תכשיטין לאשה אלא שתהא מתקשטת בהן לתוך ביתה, שאין נותנין פרצה לפני הכשר, ביותר (קל וחומר) לפני הגנב. (וישלח ה)

ילקוט שמעוני:

אמר רבי ירמיה ראה מה כתיב, רגלי חסידיו ישמור, משל הדיוט אומר גודרים את הגדור ופורצין את הפרוץ. (תהלים לז, תשלא)

תרגום יונתן:

וכן יפרוץ - הוון תקפין. (שמות א יב)

רש"י:

פרצת - חזקת עליך חוזק. (בראשית לח כט)

אבן עזרא:

יפרוץ - שעבר החוק בפריה ורביה, כמו ופורץ גדר. (שמות א יב)

רד"ק:

ויפרוץ האיש - ענין רבוי הממון, כאילו הרכוש פורץ הגדר שלא יכילנו מקום מרובו. (בראשית ל מג)

ספורנו:

ויפרץ האיש - פרץ את גבול ההצלחה המורגלת במלאכת מרעה הצאן. (בראשית ל מג)

הכתב והקבלה:

...לכן נראה לי לפרש לשון פרץ ענין תקיפות חוזק ואמוץ, כתרגום אונקלוס ורש"י, כי הוא נופל על העושה בזרוע רמה נגד המוחים בידו, כמו "המתפרצים על אדוניהם", "ובני פריצי עמך", ומזה הושאל גם כן על מי שמתגבר נגד יצרו הקם עליו, מזה הענין מאמר המשורר (תהלים י"ז) "לפעלות אדם בדבר שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ" שהמכוון בזה כל הנוגע לפעולות שצריך האדם לפעול ולהתנהג בדבר שפתיך שצוית, כארחות הפריץ שהנוהג לעשות מלאכת חפציו שעומד בזרוע נגד מתקוממיו, ככה עשיתי אנכי במנהגים טובים... (בראשית לח כט)

העמק דבר:

וכן יפרוץ - בגבורה. (שמות א יב)