פרץ

(ראה גם: דוד, יהודה, פרץ)

ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ, ויקרא שמו פרץ. (בראשית לח כט)

זהר:

בכל הצדדים הוא פונה לגלגול, פרץ היה כן, (שהיה גלגול ער), בועז היה כן, (שהיה גלגול יהודה),  עובד היה כן, (שהיה גלגול מחלון), ובכולם יצא האילן מצד הרע ונתדבק אחר כך בצד הטוב. בתחילה ויהי ער בכור יהודה רע, מחלון גם כן היה רע ולא כל כך, אבל באלו נתבער הרע, ויצא הטובה לאחר כך... (משפטים קפ)

תלמוד בבלי:

הכי קאמר שאול, אי מפרץ אתי אי מזרח אתי, אי מפרץ אתי מלכה הוי, שהמלך פורץ לעשות דרך ואין ממחין בידו... (יבמות עו ב)

מדרש רבה:

ויהי כמשיב ידו וגו', זה רבה על כל הפריצים ממך יעמוד (מיכה ב') עלה הפורץ לפניהם וגו', ר' בשם רבנן אמר כל הפורצים ממך עומדין, שנאמר עלה הפורץ לפניהם. (בראשית פה טו)

מדרשים:

ויהי בלדתה ויתן יד, בקש זרח לצאת תחילה, אמר הקב"ה משיח עומד מפרץ ויוצא זרח ראשון, יחזור למעי אמו ויצא פרץ ראשון שהמשיח יוצא ממנו, שנאמר (בראשית ל"ח) ויהי כמשיב ידו וגו', פרץ והמשיח, שנאמר (מיכה ב') עלה הפורץ לפניהם וגו'. (אגדת בראשית פרק סג)

ילקוט ראובני:

ויהי כמשיב ידו וגו' ויקרא שמו פרץ, ישב ר' נהוראי ודרש, מפני מה זכתה תמר שיצא ממנה פרץ וזרח, מפני שהיה שמה תמר, ומאי טעמא נקראו פרץ וזרח, פרץ על שם הלבנה שנפרצה לעתים ונכנסת לעתים, וזרח על החמה. והא פרץ הוא הבכור והחמה גדולה מן הלבנה, לא קשיא, דכתיב ויתן יד, וכתיב ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני, ודהוא הוה ליה להיות בכור, ומפני הקב"ה שצפה לצאת ממנו שלמה שעתיד לומר שיר השירים וכו'. (וישב)

תרגום יונתן:

מה פרצת - מה תקיף סגי תקיפתא ועלך אית למתקוף דאנת עתיד למיחסן מלכוותא. (בראשית לח כט)

אבן עזרא:

מה פרצת - כאדם שיפרוץ גדר ויצא ממנו, והנה יש עליך משפט זה הפרץ. ואחרים אמרו שהוא כמו ופרצת, והגאון אמר כי מה פרצת כמשמעו, רק עליך פרץ מגזרת ויפרץ לרוב. (בראשית לח כט)

רמב"ן:

מה פרצת - וענין פרץ בכל מקום נתיצת הגדר ועברו, מן "פרוץ גדרו", אבל יאמר בלשון הקדש על כל עובר גבול הדבר, "ופרצת ימה וקדמה"... ולכן אמר בכאן בהיות הראשון כמשיב ידו והוא מהר לצאת מה פרצת פרץ גדול בגדר למהר לצאת קודם ממנו... ובמדרשו של ר' נחוניה בן הקנה יזכיר סוד בשם אלה הילודים, איקרי זרח על שם החמה שהיא זורחת תמיד, ופרץ על שם הלבנה הנפרצת לעתים ונבנית לעתים, והרי פרץ הוא הבכור וחמה גדולה מן הלבנה, לא קשיא, דהא כתיב ויתן יד, וכתיב ואחרי כן יצא אחיו, והנה לדעתם היה שם הלבנה לפרץ מפני מלכות בית דוד, והיו תאומים כי הלבנה מותאמת בחמה, והנה פרץ תאום לזרח הנותן יד, והוא בכור בכח עליון, כמו שאמר גם אני בכור אתנהו, וזהו מאמרם בקדוש החודש דוד מלך ישראל חי וקיים, והמשכיל יבין. (שם)

בעל הטורים:

מה פרצת - רמז שהמלך פורץ גדר לעשות לו דרך ואין ממחין בידו. פרץ בא"ת ב"ש עולה י"ד והוא בגימטריא דוד. (שם)

אגרת שמואל:

כבית פרץ - עתה בירכוהו על מה שבכוונתו לתקן נפש מחלון, אף על פי שאינו אחיו, ואמרו שהכל תלוי בכונה, והראיה מפרץ. (רות ד יב)

אלשיך:

כבית פרץ - שאף על פי שהיה בעבירה על ידי תמר נצטרפה זכות יהודה, כן עתה תצטרף זכותך. או כמו שיהודה קבר ב' בניו שילדה לו אשתו באישות גמורה, והצליח בפרץ שילדה לו תמר על אם הדרך, כן בבועז לא התקימו בניו מזרע ישראל... (רות ד יב)

אור החיים:

מה פרצת - להיות שיד האחד תעיד כי הוא הקרוב לצאת קודם אחיו, אף על פי כן זה דחפו וסתר העמדתו זה יגיד הדרגה גדולה, ואמרה עליך פרץ - כי הנותן יד יגיד כי הוא בא עליו בהזרעה, כי הנכנס אחרון בזרע יוצא א', ואם כן הוא בא עליו ופרץ גדרו, וכפי זה פרץ ראשון בהזרעה ובלידה, כי לו המלוכה נסוכה לעולם. (בראשית לח כט)

העמק דבר:

ויהי בעת ההיא - במ"ר איתא קודם שנולד משעבד הראשון נולד גואל האחרון, ומה שבפרץ רשומה התנוצצות משיח יותר מיהודה עצמו, דבמה שנולד בפריצות דרך הטבע ניכר שמזרעו יצא זרע מלוכה, ועוד הראה שטבע האומה הישראלית ברוחניות, דידוע דבני זנות לא מעלו, וכשראו שפרץ וזרח היו אנשי מעלה, הבינו שמהם יצא משיח שיפרוץ דרך ברוחניות, ועל זה הכונה אמרו הזקנים לבועז, ויהי ביתך כבית פרץ, באשר היה לחשב שמתמר לא יצא זרע הגון כאשר אינה מיוחסת וראויה אליו. (שם לח א)

עליך פרץ - לא די שפרצת על השני, גם עליך היה פרץ, שגם הוא היה מסוכן בזה שנדחק לצאת ראשונה, ובזה התנכר הנער כי דרך המלך לו שפורץ לעשות לו דרך בשל חברו, וגם מעמיד עצמו בסכנה למלחמה כדי להתגבר על חברו. (שם שם כט)