פשרה

(ראה גם: בית דין, דין, דיין)

מכילתא:

ושפטתי בין איש - זה הדין שאין בו פשרה, בין רעהו - זה הדין שיש בו פשרה, מגיד ששניהם נפטרין זה מזה כרעים. (יתרו פרשה ב)

יראי אלקים, אלו שעושין פשרה בדין. (שם)

תלמוד בבלי:

אמר רב המנונא, מאי דכתיב מי כהחכם ומי יודע פשר דבר, מי כהקב"ה שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים, בין חזקיהו לישעיהו, חזקיהו אמר ליתי ישעיהו גבאי דהכי אשכחן באליהו דאזל לגבי אחאב, ישעיהו אמר ליתי חזקיהו גבאי, דהכי אשכחן ביהורם בן אחאב דאזל לגבי אלישע, מה עשה הקב"ה הביא יסורים על חזקיהו ואמר לו לישעיהו לך ובקר את החולה. (ברכות י א)

איתיביה רבן שמעון בן גמליאל אומר הדין בשלשה ופשרה בשנים, ויפה כח פרשה מכח הדין, ששנים שדנו בעלי דינין יכולין לחזור בהן, ושנים שעשו פשרה אין בעלי דינין יכולין לחזור בהן, (שהרי נתרצו ועל פיהן עשו). (סנהדרין ה ב)

לימא כתנאי, ביצוע בשלשה, דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים פשרה ביחיד, סברוה לכולי עלמא מקשינן פשרה לדין, מאי לאו בהא קמיפלגי, דמר סבר דין בשלשה ומר סבר דין בשנים... והכא בהא קמיפלגי, דמר סבר מקשינן פשרה לדין, ומר סבר לא מקשינן פשרה לדין. לימא תלתא תנאי בפשרה, דמר סבר בשלשה, ומר סבר בשנים ומר סבר ביחיד, אמר רב אחא בריה דרב איקא ואיתימא רבי יימר בר שלמיא מאן דאמר תרי אפילו חד נמי, והאי דקאמר תרי כי היכי דליהוו עליה סהדי. אמר רב אשי שמע מינה פשרה אינה צריכה קנין... והלכתא פשרה צריכה קנין.

תנו רבנן כשם שהדין בשלשה כך ביצוע בשלשה, נגמר הדין אי אתה רשאי לבצוע. ר"א בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אסור לבצוע, וכל הבוצע הרי זה חוטא, וכל המברך את הבוצע הרי זה מנאץ, ועל זה נאמר בוצע ברך נאץ ה', אלא יקוב הדין את ההר, שנאמר כי המשפט לאלקים הוא, וכן משה היה אומר יקוב הדין את ההר, אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום ומשים שלום בין אדם לחבירו, שנאמר תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון.

ר' יהושע בן קרחה אומר מצוה לבצוע, שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם, והלא במקום שיש משפט אין שלום ובמקום שיש שלום אין משפט, אלא איזהו משפט שיש בו שלום הוי אומר זה ביצוע, וכן בדוד הוא אומר ויהי דוד עושה משפט וצדקה והלא כל מקום שיש משפט אין צדקה וצדקה אין משפט, אלא איזהו משפט שיש בו צדקה הוי אומר זה ביצוע...

רבי שמעון בן מנסיא אומר שנים שבאו לפניך לדין עד שלא תשמע דבריהן או משתשמע דבריהן ואי אתה יודע להיכן דין נוטה, אתה רשאי לומר להן צאו ובצעו, משתשמע דבריהן ואתה יודע להיכן הדין נוטה אי אתה רשאי לומר להן צאו ובצעו, שנאמר פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש, קודם שנתגלע הריב אתה יכול לנטשו, משנתגלע הריב אי אתה יכול לנטשו... אמר רב הלכה כרבי יהושע בן קרחה, איני, והא רב הונא תלמידיה דרב הוה, כי הוה אתו לקמיה דרב הונא אמר להו אי דינא בעיתו אי פשרה בעיתו, מאי מצוה נמי דקאמר רבי יהושע בן קרחה, מצוה למימרא להו אי דינא בעיתו אי פשרה בעיתו, היינו תנא קמא, איכא בינייהו מצוה, רבי יהושע בן קרחה סבר מצוה, תנא קמא סבר רשות... (שם ו א)

כדתניא, צדק צדק תרדוף, אחד לדין ואחד לפשרה, כיצד, שתי ספינות עוברות בנהר ופגעו זה בזה, אם עוברות שתיהן שתיהן טובעות, בזה אחר זה שתיהן עוברות... הא כיצד טעונה ושאינה טעונה תידחה שאינה טעונה מפני טעונה, קרובה ושאינה קרובה, תידחה קרובה מפני שאינה קרובה, היו שתיהן קרובות שתיהן רחוקות הטל פשרה ביניהן ומעלות שכר זו לזו. (שם לב ב)

תלמוד ירושלמי:

א"ר מתניה אף הפשרה צריכה הכרע הדעת... (סנהדרין ב ב)

מדרש רבה:

פגע בו אדם הראשון, אמר לו מה נעשה בדינך, א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי, התחיל אדם הראשון מטפח על פניו, אמר כך היא כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע... (בראשית כב כח)

רש"י:

ועשית הישר והטוב - זו פשרה לפנים משורת הדין. (דברים ו יח)

אתה כוננת מישרים - פשרה ושימת שלום בין אנשים כוננת בתורה, כגון "כי תפגע שור אויבך". (תהלים צט ד)

משנה תורה:

היה אחד טעון ואחד רוכב ודחקן הדרך, מעבירין את הרוכב מפני הטוען, אחד טוען ואחד ריקן, מעבירין את הריקן מפני הרוכב, שניהן טעונין שניהן רוכבין שניהן ריקנין עושין פשרה ביניהן.

וכן שתי ספינות העוברות ופוגעות זו בזו, אם עוברות שתיהן בבת אחת טובעות, ואם בזו אחר זו עוברות... כיצד הן עושין, טעונה ושאינה טעונה תדחה שאינה טעונה מפני הטעונה, קרובה ורחוקה תדחה קרובה מפני שאינה קרובה, שתיהן רחוקות או קרובות או טעונות, הואיל וכולן בדוחק אחד הטל פשרה ביניהן והן מעלות שכר זה לזה, ובזה וכיוצא בו נאמר בצדק תשפוט עמיתך. (רוצח יג יא)

מצוה לומר לבעלי דינים בתחילה בדין אתם רוצים או בפשרה, אם רצו בפשרה עושין ביניהן פשרה, וכל בית דין שעושין פרשה תמיד הרי זה משובח, ועליו נאמר משפט שלום שפטו בשעריכם. אי זהו משפט שיש עמו שלום, הוי אומר זה ביצוע, וכן בדוד הוא אומר ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו, איזהו משפט שיש עמו צדקה, הוי אומר זהו ביצוע והיא הפשרה, במה דברים אמורים קודם גמר דין, אף על פי ששמע דבריהם וידע להיכן הדין נוטה מצוה לבצוע, אבל אחרי שגמר הדין ואמר איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב, אינו רשאי לעשות פשרה ביניהם, אלא יקוב הדין את ההר.

אף על פי שרצו בעלי הדין בפשרה בבית דין יש להם לחזור ולתבוע את הדין עד שיקנו מיד שניהם.

יפה כח פשרה מכח הדין, ששני הדיוטות שדנו אין דיניהן דין, ויש לבעלי דינין לחזור בהן, ואם עשו פשרה וקנו מידן אין יכולין לחזור בהן. (סנהדרין כב ד)

רבינו בחיי:

שמע בין אחיכם ושפטתם צדק - זו פשרה שהוא משפט הבא מצדק. (דברים א טז)

בעל הטורים:

המשפטים - נוטריקון (ראשי תיבות) הדיין מצווה שיעשה פרשה טרם יעשה משפט. אשר - נוטריקון אם שניהם רוצים. (שמות כא א)

אלשיך:

צדק צדק תרדוף - משפט צדק היא פשרה, והיא המצוה לדיינים שאינם יכולים להרחיק הפשרה מהדין, ולבעל הדין אמר צדק צדק שימשך לפנים משורת הדין לוותר משלו למען השלום. (דברים טז כ)

רש"ר הירש:

ועשית הישר והטוב - הישר בעיני ה' הוא מה שמתאים למהות שלך ושל שאר בני האדם, הטוב בעיני ה' הוא מה שמתאים לתכלית שה' קבע לעולמו. ואמרו חז"ל שעקרון זה מוסיף על דרישות התורה ביחס להתנהגותנו החברתית, אין די שנקיים את דרישות הצדק והחובה האמורות בתורה בפירוש, אלא עלינו לנהוג על פי הרעיון הכללי של הישר והטוב כפי שהוא נלמד מדיני התורה, עקרון זה מורה שעלינו לוותר על זכות המגיעה לנו, אם הרווח שאנחנו מוותרים עליו הוא קטן בהרבה מן הרווח שהשני יזכה בו על ידי הוויתור שלנו... גם בפשרה בעל הדין מקריב מזכותו למען השלום, אהבת אחים ואהבת השלום הם הטוב המשנה את אופן עשיית הישר. (דברים ו יח)

העמק דבר:

צדק צדק תרדוף - בסנהדרין ל"ג אחד לדין ואחד לפשר... דלא משכחת אזהרה זו אלא במקום שכופין לעשות פשר, ובאופן שאי אפשר להניח לבעלי הדין שיגיעו לעומק הדין, ואז בית דין כופין לעשות פשר, ומשום הכי תני כיצד, ב' ספינות וכו', ועל פי עומק הדין אין לנו במה לכוף שאינה טעונה שתלך לאבוד, אלא כל דאלים גבר, או ילכו שניהם לאיבוד, אבל זה אינו משפט ישר, על כן כופין לעשות פשר. (דברים טז כ)